פרופ' אנליה שלוסר היא חוקרת כלכלת תעסוקה וכלכלת חינוך מאוניברסיטת תל אביב. צוות כלכלנים שהיא מובילה הכולל גם את ד"ר ינאי שנן מאוניברסיטת בר־אילן, בחן את השפעתה של השתתפות בתוכנית "מעגלי תעסוקה" להחזרת מובטלים כרוניים לשוק העבודה, שמפעיל שירות התעסוקה משנת 2014. שלוסר מציינת שמחקרים שמלווים תוכניות ממשלתיות ונעשים בהזמנת משרדי ממשלה הם נדירים, וקוראת למשרדי ממשלה נוספים להזמין מחקרים מלווים.
שירות התעסוקה רשם בעשור האחרון הישג משמעותי: מספר המובטלים הכרוניים המקבלים הבטחת הכנסה ירד ב־68% — מ־120 אלף ל־38 אלף, רמה שכמותה לא נרשמה ככל הידוע מאז שנות השישים. ב־2014 השיק השירות את תוכנית מעגלי תעסוקה, שהחליפה את תוכנית וויסקונסין מעוררת המחלוקת שפעלה בשנים 2004–2007. השירות מייחס לתוכנית חלק משמעותי מהירידה. המחקר כלל יותר מ־6,000 אנשים שחלק מהם השתתפו בתוכנית ואחרים היו בקבוצת ביקורת, ובה מובטלים שלא נבחרו להשתתף בה. 35% מהמדגם (וכנראה גם בקרב מקבלי הבטחת ההכנסה בכלל) היו ערבים, 19% חרדים, 22% הורים יחידנים, ול־95% היו עד 12 שנות השכלה.
המחקר, שפורסם החודש בכתב העת האקדמי לתעסוקה Journal of Human Resources (JHR) מראה שהדרך להחזרת מובטלים כרוניים לשוק העבודה היא ליווי ואימון אישיים בנוסף להכשרה מקצועית. אלה מטפחים מוטיבציה לעבודה, מחזקים אצל המובטלת או המובטל את האמונה ביכולת האישית שלהם, יוצרים הרגלי עבודה, משפרים את יחסי האנוש ויוצרים אצלם אופק תעסוקתי.
מה המשמעות של אופק תעסוקתי אצל אדם שברור שיועסק בשכר מינימום?
"חלק ממה שהתוכנית ניסתה לעשות היה לעזור לאדם לחלום — לשאול אותו איפה הוא היה רוצה להיות בעוד 10–15 שנים ולחשוב יחד איתו מה השלבים בדרך לשם, למשל להיות מנהל משמרת או מנהל צוות. לא חייבים לחלום להיות מנכ"ל חברה. אפשר לחלום בקטן ולזה צריך להתחיל בחבר צוות".
במה שונה תוכנית מעגלי תעסוקה מתוכנית וויסקונסין?
"העיקר בוויסקונסין היה לדחוף אנשים ישר לשוק התעסוקה. היו בה מפעילים פרטיים שקיבלו תגמול לפי כמות האנשים שהשתלבו בעבודה והפסיקו לקבל קצבאות. בתוכנית מעגלי תעסוקה המטרה היתה להביא אנשים לתעסוקה יציבה".
מה בעצם גורם לאנשים להפוך להיות מובטלים כרוניים?
"להרבה אנשים קשה עם משימות פשוטות כמו לקום בבוקר ולהגיע לעבודה בזמן; להתנהל בצורה טובה בסביבת עבודה; לדעת לקבל ביקורת ולא לריב. אלה דברים שלבן אדם רגיל נראים טריוויאליים, אבל לא כל אחד מאיתנו פיתח אותם במהלך חייו.
יש גם בעיות של חוסר אמונה בעצמך וחוסר אמונה בעתיד שבו יהיה ניתן לטפס במעלה סולם העבודה ולעסוק בעבודות מורכבות יותר. אנשים לא רואים את האופק התעסוקתי שלהם. ישנם גם הרבה אנשים שמתקשים למצוא עבודה בגלל מחסור בידע מקצועי — למשל במחשבים או שפה — אבל הכשרה מקצועית טופלה גם בתוכניות אחרות. מעגלי תעסוקה, בשונה מוויסקונסין, טיפלה גם בהיעדר כישורים רכים".
איך מקנים מוטיבציה ואמונה בעצמך?
"באמצעות סדנאות, קורסים וטיפול פסיכולוגי. התוכנית מתחילה באבחון פסיכולוגי ולאחר מכן מגבשים מסלול ייחודי לכל אחד לפי החסמים שלו.
כל משתתף לווה בה על ידי מאמן אישי, לקח חלק בסדנאות אימון קבוצתיות, וקיבל סיוע בחיפוש אחר עבודה שמתאימה לו".
וזה עבד?
"רבים מתוך דורשי העבודה, ובוודאי שבקרב תובעי הבטחת ההכנסה שבהם, נפלטים שוב ושוב ממעגל העבודה ומתקשים לשמור על יציבות תעסוקתית. התופעה הזאת מכונה 'הדלת המסתובבת'. המחקר מצא שבקרב משתתפי התוכנית, שיעור מקבלי הבטחת ההכנסה שחזרו לתבוע קצבת אבטלה או הבטחת הכנסה אחרי חמש שנים נמוך ב־37% מאשר אצל אלו שהיו בקבוצת הביקורת. במילים אחרות, בוגרי מעגלי תעסוקה התאפיינו בתעסוקה יציבה יחסית, רציפה וממושכת יותר וגם בעמידות למשברים תעסוקתיים".
עמידות למשברים תעסוקתיים?
"ב־2020 פרצה מגפת הקורונה וחשבתי שאחרי כל מה שהתוכנית עשתה נצטרך לעשות ריסטארט כי המשתתפים בה יחזרו לתבוע קצבאות. מה שמאוד מעודד הוא שבקורונה אומנם ראינו שאנשים חזרו בהמוניהם ללשכה אבל גם שבוגרי התוכנית חזרו לתעסוקה באחוזים גבוהים. כלומר התוכנית היוותה סוג של חיסון".
בסופו של דבר הם הגיעו אחרי שנה וחצי בתוכנית ל־41% תעסוקה לעומת 33% בקבוצת הביקורת. צריך לראות את זה כהבדל משמעותי?
"בתוכניות לשילוב מובטלים כרוניים בתעסוקה זה הישג מרשים. צריך לזכור שזה לא רק 8% יותר מקבוצת הביקורת אלא באופן יחסי 24% יותר".
ומה מצבנו יחסית למה שקורה בעולם בתחום הזה?
"בסקירות השוואתיות שנעשו בשנים האחרונות התגלה שרק כמחצית מהתוכניות הדומות מביאות לשיפור כלשהו בתעסוקה. הממוצע העולמי הוא עלייה של 2% לאחר שנה ו־5% לאחר שנתיים, בעוד במעגלי תעסוקה הושגה יש עליה של 8% לאחר שנה וחצי".
התוכנית הזו נכפית על המשתתפים, כי אם לא ישתתפו בה הם יאבדו את הקצבה. הם בכלל רוצים לעבוד?
"לא כולם. אנחנו מדברים על תוכנית שמנסה להחזיר לשוק העבודה את האוכלוסייה הכי קשה. התוכנית עבדה על מוטיבציה. 'בשביל מה אני עובד?', 'מה אני רוצה לעשות?'. מכיוון שהיא חייבה את המשתתפים בה להתייצב שלוש פעמים בשבוע ולעבור סדנאות, חלק מהאנשים שיש להם היסטוריה תעסוקתית, אמרו 'תודה רבה', וויתרו על הקצבה. למשל אנשים שעבדו בשחור".
איך קשורה לכך העבודה בשחור?
"זו תוכנית עם מקל וגזר. הגזר נותן לאנשים כלים. המקל אומר שאם אתה רוצה לקבל את הקצבה אתה חייב להגיע למפגשים שלוש פעמים בשבוע. מי שהתייצב והשתתף באופן פעיל היו בעיקר אנשים שהיו מנותקים זמן רב משוק העבודה. מי שעבד בשחור לא היה יכול לעמוד בזה. כיוון שהוא הפסיק לקבל קצבה, הוא גם היה יכול להלבין את העבודה".
ספרי על עוד ממצאים מפתיעים שהמחקר גילה.
"ראינו אצל המשתתפים לא רק שיפור אלא שהם משכו קדימה את בני זוגם. ההכנסה השנתית מעבודה של המועסק עצמו היתה גבוהה ב־2,258 שקל מזו של המשתתפים בקבוצת הביקורת, וההכנסה השנתית של שני בני הזוג היתה גבוהה ב־4,574 שקל. זה מעיד שהתוכנית שיפרה גם את המצב התעסוקתי ואת ההכנסות מהעבודה של בני ובנות הזוג".
איך ההשתתפות בתוכנית עוזרת לבן הזוג?
"ברגע שאחד מצליח, בן הזוג יכול לראות הזדמנות. יש שינוי תפיסתי, למשל שתעסוקה היא גם הגשמה עצמית".
הרבה אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה טוענים שהם לא יכולים לעבוד מסיבות בריאותיות.
"אכן 36% מהמשתתפים טענו שיש להם מגבלה בריאותית שלא מאפשרת להם לעבוד למרות שהם לא היו זכאים לקצבת נכות. מתברר שהשפעת התוכנית היתה גדולה במיוחד על הקבוצה הזאת. לפעמים הם שכנעו את עצמם שיש להם מגבלה בריאותית, והתוכנית עבדה על זה. לפעמים עזרו להם לחפש עבודה שמתאימה לבעיה. בן אדם שאמר שהוא לא יכול לעמוד יותר מדי שעות ברצף יכול למשל להיות קופאי בסופר. להרבה אנשים אחרים היו בעיות של קשב וריכוז ועזרו להם למצוא עבודה שמתאימה למצבם".
מדובר בהשקעה כספית לא מבוטלת. מה היעילות הכלכלית?
"החישוב מאוד פשוט. יש הוצאה למובטל ויש הסכום שהמדינה חסכה בתוך שנה בקצבאות. החיסכון בתשלום קצבאות היה יותר גדול מעלות הטיפול. בתוך שנה התוכנית כיסתה את עצמה".
מה לגבי חיסכון במסים?
"האנשים האלה בדרך כלל נכנסים לעבודה ברמות הכנסה שמתחת למדרגת מס ראשונה. חלק מהם גם לא הפסיקו לקבל קצבאות אלא עברו מתשלום מלא של הבטחת הכנסה להשלמת הכנסה".
1 צפייה בגלריה
משש. "בשנה הקרובה יועמדו תוכניות אלו לכלל דורשי העבודה ולא רק לתובעי הבטחת ההכנסה"
(צילום: ריאן פרויס)
מנכ"לית שירות התעסוקה, ענבל משש, אומרת שהתוכנית הביאה ל"ירידה משמעותית בהוצאות המדינה על הבטחת הכנסה, מ־2.5 מיליארד שקל ב־2010 לכ־1.6 מיליארד בשנה החולפת". לדבריה, ה"נתונים מוכיחים את יעילות האסטרטגיה שבחרנו: השילוב של התניות, אקטיבציה ופתרונות תעסוקה מותאמים אישית - אפקטיבי. תובעי הבטחת הכנסה שהשתתפו בתוכנית לא רק חזרו לעבודה, אלא גם מתמידים בה, מתקדמים ומשפרים את מיומנויותיהם לאורך זמן. זהו החזר ההשקעה האמיתי של התוכנית. לכן, בשנה הקרובה יועמדו תוכניות אלו לכלל דורשי העבודה ולא רק לתובעי הבטחת ההכנסה".
פרופ' שלוסר, לאיזה חלק מהירידה של 68% במספר מקבלי הבטחת ההכנסה אחראית התוכנית ולאיזה חלק אחראיות סיבות אחרות, למשל השחיקה בקצבה?
"התוכנית אחראית לירידה של 25% במספרם, כולל מי שבעקבות השיבוץ שלהם בתוכנית אמרו שזה לא בשבילם. במונחים עולמיים זה אדיר".
והאנשים מרוצים מהשתלבותם בשוק העבודה?
"לא ראינו פער בשביעות הרצון מהחיים בטווח הקצר בין משתתפי התוכנית לקבוצת הביקורת, אולי בגלל שיש להם הרבה פחות פנאי. יהיה מאוד מעניין לבחון את זה בטווח הארוך".
