איך הגעת לגור ביער?
"לפני כעשור עשיתי קורס מדהים שבו למדתי מיומנויות קדומות וחינוך יער, ודי מהר החלטתי שאני רוצה ללמד אנשים איך להיות בטבע. בשביל זה הייתי צריך ללמוד איך להתמודד לבדי בטבע, בלי חברים, שאכטות ובנות, אז עברתי לכאן. בהתחלה, לפני תשע שנים, היער שאב אותי פנימה, התנתקתי כמעט לגמרי מהעולם בחוץ. צמצמתי את הציוד שלי למינימום, בלי טלפון, ורוב האוכל שלי היה מליקוט — זרעים, עלים, שורשים, תבלינים. היום החיים שלי יותר מחוברים לעולם החיצוני, פעם בכמה ימים אני יוצא לקנות את האוכל הבסיסי שלי, ואת השאר משלים בליקוט".
היער תמיד משך אותך?
"כנראה המשיכה לטבע בדנ"א שלי — לסבים מצד אבי היה בית מרגוע ביער בפולין, מצד אמי הם היו פלאחים בבלארוס ובמלחמת העולם השנייה נלחמו עם הפרטיזנים ביער. אני גדלתי וחייתי בעיר, עבדתי כצלם אירועים, רק בגיל 34 התקרבתי לטבע, עברתי למושב בחוף הכרמל, ישבתי עם שכנים סביב המדורה, ישנתי בזולה בים, עבדתי בעבודות כפיים. ואז גם התחלתי לישון יותר טוב".
למה?
"אני אדם עם הרבה אנרגיות, עד שהתרחקתי מהעיר היה לי קשה להירדם. כשהייתי ילד, אחרי שעת ההשכבה הייתי מתחבא מתחת לשמיכה עם פנס וספר, או שהייתי פשוט שוכב וחושב מלא מחשבות, מדמיין את גיבור הילדות שלי, טרזן. רציתי לחיות כמוהו, ובבקרים היה לי קשה לקום לבית הספר. כשהתחלתי לבלות, אם הייתי הולך לישון ב־2:00 זה היה הישג. כשהייתי צלם אירועים התרגלתי ללכת לישון גם ב־5:00. רק במושב זה התחיל להירגע, ועכשיו אני ישן טוב".
מה בשינה ביער עושה את זה?
"אני מחובר לחיים ישירות, בלי מחיצות. נהייתי חלק מהסביבה — אני מרגיש את מזג האוויר, שומע את קריאת הלילית ויללת הזאב, מריח את הפריחה והחיות. זה משפיע על כל חלקיק של הגוף והתודעה. נהייתי בענווה מול הכוחות של היער וזה טוען אותי באנרגיית חיים חזקה ומאוזנת. להתקיים ביער זה עבודה פול טיים, אם אתה רוצה לאכול או לשתות קפה אתה צריך לעבוד בשביל זה, ויש פחות זמן לחפור במחשבות. אז אני מגיע למיטה הרבה יותר רגוע, ובשעות מוקדמות, וקם לפני שהציפורים מתעוררות. בחורף אני לפעמים הולך לישון ב־19:00 וקם ב־4:00, בעונות אחרות זה יכול להיות 1:00 עד 8:00. זה מושפע גם מהעבודה, מהקשר עם האנשים, ואני יכול לתפקד גם עם ארבע שעות שינה".
מזג האוויר והחיות לא מפריעים לישון?
"לפעמים, וגם היתושים, וכאבי הגב. אבל זה לא דבר רע, כי לרוב זה מחובר למחזורי השינה הטבעיים. כלומר כאב גב יעיר אותי, אבל רק אם אני קרוב לסיום מחזור שינה. אם יורד גשם אני מקים אוהל או מתכסה בניילון, ובכל מקרה נרטבים — ומתרגלים לזה. והדבר הכי נעים בלילה הוא להתעורר לקול של חיה, ושוב להירדם לקול הזה. במיטה נוחה עם מיזוג אוויר הרבה פעמים ישנים כמו בול עץ, בלי להתעורר, וזה גורם לשינה להיות פחות אפקטיבית. ביער מהרגע שאני מתעורר בבוקר אני מתפקד, ובמשך היום אני עם הרבה יותר אנרגיה וקלילות מאשר כשאני ישן במיטה רגילה".
איך החיות מתנהלות סביבך בלילה?
"כשאתה מספיק זמן ביער והריח שלך משתנה, החיות מתנהגות לידך כמעט כרגיל. היו מקרים שחזירי בר התקרבו אליי, פעם נחש נפל עליי תוך כדי שינה, הרבה פעמים הייתי צריך להוציא עקרבים מהשמיכות, או שישנתי איתם בלי לשים לב. רק פעם אחת נעקצתי. אבל אני מאוד זהיר, בודק את הסביבה לפני שאני הולך לישון, מנער את השמיכה, בודק שאין נחש בעץ".
ואנשים לא מפריעים?
"בכללי אני בוטח באנשים, אבל יש מציאות בישראל, אז אני ישן עם נשק מתחת לראש".
מה אתה עושה לפני השינה, ובבוקר?
"פעם הייתי קורא ספר עם פנס, אבל היום אני מעדיף לקרוא באור יום. אני קורא חדשות בטלפון, במיוחד בתקופה כמו עכשיו, ולפעמים פשוט מקשיב ליער — אתמול שמעתי זוג אוחים ששרו זה לזה משני צדדים של היער. כשאני נכנס למיטה אני עוצם את העיניים ואומר תודה על איזה חמישה או עשרה דברים בחיים שלי, ואז אני מתרגל מדיטציית ויפאסנה עד שאני נרדם. גם בבוקר אני עושה מדיטציה, ושוטף את הפנים. אני שומר מאוד על היגיינה, אבל לא צריך להתקלח כל יום — אני מסתדר עם בקבוק מים או סיר מים חמים, ופעם בכמה זמן מתקלח אצל משפחה או חברים".
יש חלום שאתה זוכר?
"בשנה האחרונה עשיתי קורס ביער עם קבוצת אנשים. אחת המשתתפות הלכה לישון על יד מזבח עתיק לאלה הכנענית ענת, שמזוהה עם המלחמה, הציד והפריון, והיא ביקשה עזרה מהכוחות שם. היא לא הבינה במה היא מתעסקת ופתחה תיבת פנדורה. באותו הלילה נלכדתי בתוך חלום במשך כמה שעות, ניסיתי להעיר את עצמי שוב ושוב ללא הצלחה. היו שם דמויות אפלות, ללא פנים, אחת עם אנרגיה גברית והשנייה עם אנרגיה נשית, והן ניסו לפתות אותי ואז חנקו אותי, ריתקו אותי לאדמה ונלחמו בי. רק כשהתעוררתי הבנתי מה קרה, הבנתי שהבחורה מהקבוצה כנראה זימנה שד שקשור לענת".
מה יש לך ליד המיטה?
"בקבוק מים, פנס, טלפון, תרמיל ובו רוב הציוד שלי, והנעליים — 20 שנה הלכתי יחף או עם סנדלים עד שגיליתי כמה נוח ללכת עם נעליים. ויש גם גרזן, ומקל שגילפתי מענף איקליפטוס וכבר שמונה שנים משמש אותי להליכה, גישוש, חפירה והדרכה".
jonbloomphoto@gmail.com
