נתניהו
אין שפל נמוך מדי
ראש הממשלה בנימין נתניהו שחרר השבוע סרטון תעמולה חדש, שנוצר ב־AI, ובו נראה גדי איזנקוט צועד בשדה פרחים כששתי זרועותיו פרושות לצדדים וחיוך רחב נסוך על פניו. לקראתו רץ – פרוש ידיים ומחויך גם הוא – בחור צעיר, שפניו מזכירות מאוד את אלו של גל מאיר איזנקוט, בנו שנפל בעזה, כשהוא לבוש בחולצה שעליה כתוב "אחדות ישראל". הצופה מצפה לראות איחוד מרגש בין השניים, אבל שניות לאחר מכן מתברר שנפשו של איזנקוט – כמה נורא – כלל לא הומה לקראת מפגש עם בנו. הוא חולף על פניו כדי לחבק את יו"ר רע"ם מנסור עבאס. הבן נותר מאחור וסיסמה גזענית צפויה מופיעה על המסך: "לאיזנקוט אין ממשלה בלי יאיר גולן והמפלגות הערביות".
ראש הממשלה היה אמור להשליך את הסרטון לכל הרוחות ולפטר את האחראי ליצירתו בו במקום, אלא שחוץ מרגישות, חסרה לנתניהו גם מודעות עצמית. רק שבוע קודם לכן השתמש נתניהו בכל כוחו הפוליטי בליכוד כדי לדחוק מרשימת המפלגה לכנסת הבאה דמויות שלדעתו מעוררות רתיעה כגון טלי גוטליב ודוד אמסלם. "הן מרחיקות מאיתנו מצביעים", נימק נתניהו למי שנימק. והנה עכשיו הוא עוקף את כולם בסיבוב.
האירוניה היא שאותו נתניהו שמזהיר מפני שיתוף פעולה עם "הערבים", הוא מי שנלחם על השבתו לעבודה של יועץ התקשורת הבכיר שלו יונתן אוריך, לאחר שעבד בשירות קטאר, פטרונית חמאס. זה עוד בלי להזכיר את מסע החיזורים הנמרץ שלו אחרי עבאס כשניסה לשכנע את המנהיג הערבי להצטרף לממשלתו לאחר הבחירות הקודמות.
רמת השפלות של התעמולה הביביסטית תעמיק בחודשים שנותרו עד הבחירות, ככל שמצב הליכוד בסקרים יחריף. אף גוף רגולטורי לא ימנע את הפצתם של סרטונים כאלה, אבל כשהם יופיעו ברשתות — על הציבור והאופוזיציה להזכיר שוב ושוב מי המיט על ישראל את האסון הנורא בתולדותיה, מי התעקש להמשיך להעסיק אדם שסייע למממנת האויב בשעת מלחמה, בנו של מי בילה במיאמי כשבני גילו סיכנו את חייהם, ומי לא היסס לעלוב באב שכול כדי להעמיק את השנאה והפילוג בעם. // שחר סמוחה
המועצה להשכלה גבוהה
מתי האקדמיה שווה
ההתערבות הבלתי פוסקת של הממשלה בהחלטות באקדמיה הביאה השבוע להתפטרות של חמישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה. הגורם הישיר היה החוק להרחבת ההפרדה המגדרית. אבל ברקע עומדת שורה ארוכה של התערבויות של שר החינוך יואב קיש, כגון ההחלטה שקיבלה המל"ג נגד השבתת מוסדות להשכלה גבוהה, ניסיונות למינויים פוליטיים וכן קידום מעמדן של המכללות הפרטיות שגובות שכר לימוד גבוה.
האוניברסיטאות הישראליות הן נכס אסטרטגי מהמדרגה הראשונה. שלוש מהן ממוקומות בדירוג שנגחאי היוקרתי בין 100 הראשונות בעולם. זה הבסיס הן לאומת הסטארט־אפ והן לתעשיות הביטחוניות. כדי שהנכס הזה יישמר, הצעירים הישראלים המבריקים צריכים לחזור לישראל מלימודי הדוקטורט והפוסט־דוקטורט בחו"ל.
ככל שההתנכלויות לאקדמיה יגברו הסיכוי שהם יעשו את זה קטן יותר. קיש הפגין במשך כל הקדנציה תפיסה של "מה שווה אקדמיה אם אנחנו לא שולטים בה?". אבל האמת היא שאקדמיה שווה רק אם יש לה חופש ולא שולטים בה. לידיעת השר. // שחר אילן
שוק המשכנתאות
שוקעים יותר בבוץ
הקושי לקחת משכנתא שובר שיאים חדשים: לפי נתוני בנק ישראל, ב־47% מהמשכנתאות שנלקחו בחצי השנה האחרונה שיעור המימון היה גבוה ב־60% משווי הדירה, וההחזר החודשי גבוה ב־30% מההכנסה של משקי הבית. משך המשכנתא הממוצע הגיע לשיא של 27 שנה. במילים אחרות: הדירות יקרות, האשראי יקר, ולכן הישראלים משעבדים את עצמם יותר ויותר, ונשארים עם פחות כסף לחיים עצמם.
לממשלה יש אחריות ישירה למחירי הדירות ולטיפול באתגרים בענף, מהמחסור בידיים עובדות ועד יצירת תנאים שיאפשרו הפחתת ריבית. בינתיים, כל מה שהממשלה הצליחה לעשות הוא להכריז על הצעת חוק פופוליסטית להחזר כספי למי שהמשכנתא שלו התייקרה (שלא אושרה לבסוף), לאיים בחוק מטופש שימנע מהבנקים לגלגל את עליית הריבית אל המשכנתא ולהתגאות בהחלטה שאוסרת על הבנקים למנוע מקבלנים להוריד מחירי דירות – מהלך שבנק ישראל סבור שלא ישפיע בדבר.
לנוכח האימפוטנטיות הממשלתית הציבור נאלץ להסתמך על בנק ישראל וכוחות השוק: רק מגמת הירידה במחירי הדירות והפחתות הריבית במשק יוכלו להציל אותו. // שקד גרין ערבה
לקחי המונדיאל
דרושים כוכבי־על
המונדיאל שהסתיים השבוע פיצל את התמיכה המקומית בין ארגנטינה לאנגליה בחצי הגמר — בדיונים שהלכו והעמיקו בעבר ובסכסוכים בין המדינות וקבוצותיהן; ובהמשך, בעימות הגמר שבין ספרד השבלונית ונטולת הברק לבין נבחרת ארגנטינה, שאלמלא הכישרון של ליאו מסי, היתה יותר כנופייה מאשר קבוצה.
למונדיאל הזה הגיעו כל הכוכבים וזהרו בו אבל את הגביע לקחה הנבחרת שבה לא נצץ דבר. גם לא לאמין ימאל, שלמעט הברקות אקראיות נבלע במכונה. ואכן, היו פרשנים שהודיעו כי תם עידן הכוכב הגדול, והבשורה ממונדיאל 2026 היא שובה של המכונה.
אלא שלא כדאי להיתפס לייאוש: הכוכבים שהוכו עוד יחזרו בגדול. זה מה שרוצים האוהדים, וזה מה שנחוץ לכלכלת המוצר ולשיווקו – הצורך להזדהות ובעיקר לסגוד לכוכבי העל — לאלה ש"בשבילם קונים כרטיסים". אף אחד לא קונה כרטיסים כדי לראות את רודרי שהביא את הגביע לספרד, אבל גרם לאלוהים, כלומר למסי, לבכות. הבכי הזה הוא סיפור חד־פעמי טוב, אבל לא כזה שהאוהדים ירצו לראות שוב בעתיד. // משה גורלי
הרחבת המלחמה תצמצם את יכולתנו לנשום
חילופי המהלומות בין ארצות הברית לאיראן וחוסר היכולת להגיע להסכמות גרמו לכך שהנשיא דונלד טראמפ הודיע כי הוא שוקל בחיוב להרחיב את המלחמה. מה זה אומר? מטרות נוספות, יעדים חדשים ובעיקר — שחלומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתגשם, ישראל תחזור למערכה והליכוד אולי יתאושש בסקרים.
הרחבה מייצגת צמיחה או התחדשות, בדרך כלל גם חיובית. אנחנו תמיד בעד הרחבת הדעת או הרחבת האופקים. קיבוצים מצאו דרך לחדש את עצמם ולהציע את שכונות ההרחבה שטוענות אותם ברלוונטיות מחודשת. ואפילו מי שקונה משחק קופסה או משחק מחשב יודע שתמיד אפשר לרכוש הרחבה כלשהי ולהוסיף עוד לחוויה.
אבל באופן פרדוקסלי הרחבת המלחמה מול איראן מציעה לנו רק צמצום. קשה מאוד להבין כיצד חזרה למלחמה תגרום להפלת משטר האייתולות או תסיר סופית את האיום על ישראל. להפך, היא רק תצמצם אותנו שוב לשגרת חירום של טילים, אזעקות ותפילות, ותצמצם גם את היכולת לתכנן את חיינו קדימה מעבר ליום המחרת. ועל כך חייבים להצר. // דור סער־מן
