איך אתה ישן?
"בשגרה אנחנו הולכים למיטה סביב 22:30, רואים קצת טלוויזיה, ואני קצת בטלפון — משחקים, youtube. אני משתדל שמאשה אשתי תירדם לפניי, כי אם אני נרדם לפניה הנחירות שלי מפריעות לה להירדם. בדרך כלל אני ישן רצוף עד 6:00-5:00, קם לשירותים וחוזר לישון עד 7:15. אבל השבוע למשל התעוררתי כל לילה חמש־שש פעמים, כי הייתי חולה, חזרתי עם חום מאליפות העולם ברוטרדם, שבה זכיתי לפני שבועיים במדליית ארד. הרבה פעמים אני נהיה מצונן ביום של הגמר, כי העומס הפיזי והנפשי מחליש את מערכת החיסון".
איך אתה ישן בתחרויות, ובכללי מחוץ לבית?
"שעות השינה שלי נשארות בערך אותו הדבר, או שאני מוסיף עוד שעה. בעבר ישנתי בבתי מלון טוב כמו בבית, כלום לא הפריע לי, הרעש, האורות. היום יותר קשה לי, אם הווילונות בחדר במלון לא מייצרים חושך מוחלט האור מפריע לי לישון, ואם יש אור אוטומטי שנדלק כשאני הולך לשירותים אחר כך קשה לי להירדם בחזרה. אני גם טס עם הכרית שלי מהבית, כי יש לי אלרגיה לפוך".
לקראת תחרויות יש לחץ שמפריע לישון?
"לפני תחרויות חשובות אני ישן קצת פחות טוב, ולפעמים גם אחרי, בגלל עייפות יתר או התרגשות אחרי זכייה במדליה. בלילות לפני תחרות עוברות בראש כל מיני מחשבות לא טובות, אבל אני אומר לעצמי שאני מוכן ולרוב מצליח להשתיק את המחשבות. אני גם עושה סימולציה של התרגילים שלי בראש וזה עוזר לי להירדם. והיתה את התחרות ב־7 באוקטובר, אליפות העולם בבלגיה. בלילה שלפני הגמר נרדמתי מהר וישנתי טוב, אבל התעוררתי בבוקר מצבע אדום בטלפון, שוב ושוב, והבנתי שמשהו גדול קורה. נכנסתי לחרדה — כל המשפחה שלי היתה בארץ, ואמרתי לעצמי שאו שאני מכבה את הטלפון ומנסה להתנתק או שאני לא אצא לתחרות. בדקתי שכל המשפחה בבית בסדר, וכיביתי את הטלפון. כל פעם שעלו בי דאגות ממה שקורה בארץ הייתי מדמיין את התרגיל שאני הולך לבצע. זה היה יום קשה מאוד, אבל הצלחתי להתרכז בתחרות וזכיתי בזהב".
איך ישנת כילד?
"היו לי הרבה יותר מחשבות אבל הייתי נרדם בקלות. יש לי יכולת טובה לישון. כשהייתי ממש ילד, מגיל 6, הייתי נוסע לאימונים באוטובוסים, שעות, ונרדמתי הרבה בנסיעות, הייתי מפספס את התחנות שוב ושוב. פעם אחת, בגיל 7, נסעתי במונית שירות לאולם, נרדמתי, ובתחנה האחרונה, התחנה של האולם, הנהג העיר אותי. אני פותח עיניים ורואה איש גדול עם שפם, ופשוט התחלתי לבכות".
מתי עלית לארץ?
"בגיל 12. חלקתי חדר עם אחי, שגדול ממני בשנתיים, ותמיד היינו רבים לפני השינה. כשהייתי בן 14 הוא רצה להיות לבדו בחדר ואני עברתי לישון בסלון, אבל זה היה סבבה כי ממילא ישנתי אז כמו מת".
איך נראית שגרת היום שלך?
"אני מוציא את דייזי, הכלבה שלנו, לטיול, אוכל שיבולת שועל עם חלבון ופרי, ואז יוצא. אני לא עובד, כי או שאני מתאמן או שאני מתאושש מתחרות, אז אני מתקיים מנותני החסות שלי — וולוו, פוג'יטסו ודנונה פרו של שטראוס — ומהמעטפת של מכבי תל אביב, איגוד ההתעמלות והוועד האולימפי בישראל. זה מאפשר לי להתאמן כל יום, אני בווינגייט מ־9:30 עד 12:30, ופעמיים בשבוע יש גם אימון צהריים, ובהמשך היום יש סידורים, פיזיותרפיה וכדומה. בימים שבהם יש לי שני אימונים אני נח באולם, ולפעמים בבית יש לי שנ"צ של חצי שעה".
עד מתי תמשיך להתחרות?
"היעד הוא האולימפיאדה בלוס אנג'לס ב־2028. כבר בגמר באליפות העולם ברוטרדם הייתי הכי מבוגר, אז אני בקצה מבחינת גיל".
משמעת השינה שלך מפריעה לזוגיות?
"לא, שנינו לא בליינים, גם כשאנחנו יוצאים אנחנו חוזרים מוקדם, ואנחנו כבר רגילים לשעות השינה האלה. גם בחופשים אנחנו לא קמים אחרי 8:30".
איך הכרתם?
"בסוף 2015 הייתי במחנה אימונים בבלארוס, ובסוף השבוע ישבתי עם החברים בבית קפה. מאשה ישבה בשולחן אחר עם החברות שלה, אחד החברים שלי הזמין אותן לשולחן, התחלנו לדבר ומאז אנחנו ביחד".
אתה זוכר חלומות?
"אני חולם די הרבה. כמה חודשים לפני האולימפיאדה בטוקיו חלמתי שאני זוכה בזהב והתעוררתי מבוהל, פחדתי שאם זה קרה עכשיו בחלום זה לא יקרה במציאות. אבל זכיתי בזהב. ויש לי חלום חוזר שבו אני מתחיל ללכת מכות עם מישהו, לא מישהו מסוים, ואני רוצה לתת מכה עם כל הכוח אבל היד פתאום נתקעת בהילוך איטי כזה, ואני לא מצליח לתת אגרוף".
מה יש לך ליד המיטה?
"מים, מטען, טלפון, דאודורנט, שלט לטלוויזיה וטישו, כי אני מצונן כרגע. על הרצפה יש Lympha Press, שרוולים שמתלבשים על הרגליים ומתנפחים, הם עוזרים לזרימת הדם ולהתאוששות של השרירים ואני משתמש בהם לפני השינה".
jonbloomphoto@gmail.com
