זיני
לא מתאים ומסוכן
במשך השבוע המשיכו להתגלות עוד ועוד פרטים על מבצע הפרטאץ', שלכאורה יצא מסביבת ראש הממשלה כדי להכפיש את המפלגות הערביות ובכך להשפיע על המצביעים ביום הבחירות ולאחר מכן כדי לערער על תוצאותיהן. דוד זיני, ראש השב"כ, כך דווח, בלע בתאווה את המידע שהגיע אליו ואף דחק ביועמ"שית לקבל אישור לבצע האזנות סתר לשלושה חברי כנסת ערביים במשך שלושה ימים. בקשתו נדחתה.
כשמונה זיני לתפקידו, תהו רבים, ואני בהם, על מידת התאמתו לתפקיד. לא מכיוון שלא היה לו כל ניסיון מודיעיני, אלא בגלל בית גידולו במשפחת חסידי הרב טאו, רבה של מפלגת נעם, שהוא גזען משיחי שמתעב ערבים, להט"בים וחילונים. אדם כזה, חשבתי, לא יכול לעמוד בראש משטרה חשאית שאמורה להגן על דמוקרטיה ליברלית, שכן הגנה כזאת נחוצה לעתים גם מפני טרור יהודי.
לתפיסתי, זיני לא התאים לשב"כ בדיוק כפי שחסידו של הרב כהנא, איתמר בן גביר, לא התאים להיות ממונה על המשטרה, וחסידו של הרב מאזוז, שלמה קרעי, לא התאים להיות ממונה על משרד התקשורת. שלושת הרבנים האלה מסמלים את ההפך המוחלט מדמוקרטיה ומפלורליזם ולכן אסור להפקיד בידי נאמניהם סוכנויות דמוקרטיות חשובות ורגישות ביותר. מינוי חסידיהם לתפקידי מפתח בשלטון אכן חולל תאונות משטריות קשות. כל השלושה פרעו את השטרות והציפיות שנתלו בהם.
אצל זיני הגיעו הדברים לשיא. לכן הדחתו הפכה ליעד חיוני נוסף ברשימה הבלתי נגמרת שמונחת לטיפול הממשלה הבאה. // משה גורלי


המו"מ הקואליציוני
נמות ולא נלמד ליבה
את רוב תשומת הלב במשא ומתן בין גוש השינוי לחרדים תופס הניסיון לעשות את הבלתי אפשרי ולהעביר חוק השתמטות שיהיה מקובל על גם הרמטכ"ל, גם בג"ץ וגם על הרב לנדו. אבל צריך לזכור שהחרדים דורשים גם לאפשר להם חינוך ללא תוכנית ליבה. הנושא הזה תופס פחות כותרות אבל הוא לא פחות חשוב לעתיד המדינה מההשתמטות ולא פחות בלתי אפשרי מבחינה חוקתית.
יש לחרדים אמונה מיסטית מופרכת שהשמאל יכול להעביר דברים שהימין לא. בפועל, כמו ההשתמטות, גם נושא תוכנית הליבה הוכרע בבג"ץ ולא ברור איך אפשר לעקוף אותו. ועדיין, מה שהחרדים יכולים לקבל גם במסגרת החוק הקיים קשה ומזיק: המשך קיומן של רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות והמשך התקצוב השווה שלהן לחינוך ממלכתי. סביר להניח שגם יינתן להן לוח זמנים מרווח לשיפור לימודי הליבה. מה שאסור שיקרה הוא ויתור על חיזוק החינוך הממלכתי־חרדי. חייב לעבור חוק שיעניק לו מעמד רשמי. // שחר אילן

אפקט אנבידיה
בזכות הידע המקומי
חברת אנבידיה המייצרת בחו"ל צפויה להיות אחראית לכ־40 מיליארד שקל מהתוצר הישראלי ל־2026. כלכלנים מדגישים, ובצדק, שחשוב להבחין בין הצמיחה המקומית לבין הצמיחה בחו"ל משום שמהאחרונה אנו מקבלים פחות מסים והיא לא מלמדת אותנו על ההתאוששות המקומית.
אלא לפעמים, מרוב אזהרות, אנו שוכחים את הצד החיובי: מדיניות נבונה של ממשלות ישראל לדורותיהן יצרה בישראל כלכלת ידע ותנאי מיסוי אטרקטיביים. השילוב בין שני אלה הוא זה שאיפשר לישראל ליצור את הבוננזה הזו: חברה שמייצרת בחו"ל אך מעבירה מיליארדים מדי שנה למערכת המס הישראלית.
יש לקוות שהממשלה הבאה שתקום ושתתמודד עם אתגרים כלכליים יוצאי דופן תצליח לשמר אותה כאטרקטיבית ומעודדת ידע. // שלמה טייטלבאום

GTA 6
הפשע משתלם
כ־15 מיליון עותקים של משחק הווידיאו GTA 6 הוזמנו באופן דיגיטלי עוד לפני שחרורו לשוק היום והכניסו לחברת ההפצה שלו, Take Two Interactive, כמיליארד דולר. הסכום חסר התקדים מגמד את ההישג של קודמו בסדרה, GTA 5 מ־2013, שהגיע להכנסות של מיליארד דולר שלושה ימים בלבד לאחר שיצא לאור — מהר יותר מכל סרט בהיסטוריה.
כבר עתה ברור שהמשחק, שמדמה חיי פשע של זוג, ושפותח בהשקעה שמוערכת ב־2 מיליארד דולר, עומד להיות הצלחה כספית אדירה. הנושא שפחות מדובר הוא האסטרטגיה העסקית שאיפשרה את ההשקעה האדירה הזו.
מפתחת המשחק, רוקסטאר הסקוטית, יכלה להרשות לעצמה להשקיע סכום עתק שכזה בפיתוח הכותר החדש ולהעסיק כ־5,000 אנשים שעבדו עליו במשך כ־12 שנה, משום ש־GTA 5 מעולם לא הפסיק להיות שובר קופות. לפי Take Two, כמעט 235 מיליון עותקים של המשחק הקודם בסדרה נמכרו ברחבי העולם, והמצב מרובה המשתתפים המקוון שלו המשיך להתעדכן כל העת וכך למשוך אליו מיליוני שחקנים ולגרום להם להוציא מכיסם 10 דולרים מדי חודש. כעת המפתחים והמפיצים קוטפים את הפירות כשדור חדש של גיימרים — ילדים שהיו בגן כשהמשחק הקודם בסדרה יצא לאור — הפכו למבוגרים. כמו השחקנים הוותיקים יותר, גם הם מרגישים מחויבים לקחת חלק בפרק הנוכחי של הסדרה ששוברת את כל שיאי התעשייה כבר יותר משני עשורים. // שחר סמוחה


אם לא ניוועד, לא נפתור את בעיותינו
עדיין לא ברור איזו ממשלה תקום אבל הכנסת התחילה לממש את המנדט שקיבלה מהעם, והיא כוננה באופן זמני את שתי הוועדות המרכזיות והחשובות שבה — ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים. ראשי הוועדות כבר הכריזו על סדר היום שלהן, שכולל את בחינת המשך מצב החירום, את זימון ראשי מערכת הביטחון, את בחינת הכספים הקואליציוניים ואת סוגיית הפסקת הסיוע האמריקאי לישראל. פתאום יש פיקוח על הממשלה משום שיש ועדות מתפקדות.
יש לנו נטייה לזלזל בוועדות. אף על פי שוועד הוא קבוצת אנשים שמקבלים החלטות בנושא מסוים, המילה מזכירה לנו נשכחות מימי הוועדה המסדרת של מפא"י – דוגמה לגוף עבש שקובע גורלות. אנחנו אפילו מסתייגים מוועד הבית וסולדים מהוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, וכל הורה לילד על הרצף האוטיסטי מכיר את הביורוקרטיה של ועדת אפיון וזכאות. אבל ההיוועדות חיונית לטיפול בעיות — אם לא נפגיש בין גורמי המקצוע כדי לדון בהן, הן לעולם לא ייפתרו. לא במקרה הממשלה היוצאת פוחדת פחד מוות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. הדבר האחרון שהיא רוצה הוא שגורמים מקצועיים בלתי תלויים ייפגשו עם האנשים בשטח ויבחנו את כל הכשלים.
מרוב שהתרגלנו לשמוע על נבחרי ציבור שממנים אנשי מקצוע על בסיס נאמנותם, ולא כישוריהם — שכחנו שיש ערך לוועדות שבאמת עושות את תפקידן. ובמקרה של ועדות הכנסת מדובר בנציגי ציבור שלא צריכים להתחנף לבעלי השררה, אלא לפקח עליהם, לקדם את האינטרסים של כולנו ולשפר את חיינו. לשם כך הן נועדו. // דור סער־מן














