הדחת היועמ"שית
הגיע זמן המרי
ביום שלישי אמור להתקיים השימוע לפני פיטורים של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי תתכנס כדי לשמוע מה יש ליועצת לומר על "כתב האישום" שניסח נגדה שר המשפטים יריב לוין. ועכשיו לשתי השערות: הראשונה, היועצת לא תתייצב לשימוע אלא לכל היותר תשלח מכתב שיסביר את חוסר החוקיות של מהלך ההדחה; השנייה, בג"ץ יפסול את ההדחה.
ועדיין, אין להמעיט מחומרת האירוע. הדחת היועצת אינו צעד נוסף בהפיכה המשטרית, אלא צעד מרכזי להסרת הבלם האחרון בפני המלכת הממשלה כרשות היחידה בדמוקרטיה המתרסקת שלנו. במקום להתמודד בכל פעם מול התרעה חוקתית שלה — מינוי נציב שירות מדינה, הכפפת המשטרה לבן גביר, חוק השתמטות — נסיר פעם אחת ולתמיד את המטרד החוסם ונשטוף בחקיקות ומינויים להגשמת המשילות ו"רצון העם". ואם בג"ץ יפסול את ההדחה, נשליך את חוות הדעת שלה לאסלה משל היתה צווי גיוס לחרדים.
מהלך כזה הוא קו פרשת המים שאחריו הדמוקרטיה הישראלית תחדל מלהתקיים. והוא לא מותיר ברירה אלא למחאת מיליונים, לשיתוק המשק והאקדמיה, למרי אזרחי שיילך עד הקצה הלגיטימי שלו. נדמה שלקראת בחירות אפשריות מסירה הממשלה את הכפפות. אין שום סיבה ששוחרי הדמוקרטיה ינהגו אחרת. // משה גורלי
המהומות בלוס אנג'לס
מה מסתתר מאחורי
סוכני רשות ההגירה הפדרלית (ICE) עשו גם בסוף השבוע שעבר את מה שהם עושים מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן: הגיעו ברכבים לא מסומנים, חמושים וחבושים במסכות לשכונת מהגרים, והחלו לעצור אנשים ככל יכולתם. אלא שהפעם זה קרה בלוס אנג'לס, והפעם השכנים החליטו למחות. מה שהתחיל כהפגנה שקטה וקטנה התלקח לעימותים רחבי היקף, מהומות, שרפת מכוניות. "טעמתי קצת גז מדמיע, היה לזה טעם של פשיזם", אמר אחד המפגינים למצלמות הטלוויזיה.
טראמפ חיכה לרגע הזה חמישה חודשים. גם חלק מהפשיטות הקודמות תועדו והולידו קליפים שנועדו להפחיד מהגרים, אבל עכשיו זה כבר סיקור טלוויזיוני עולמי. והפעם טראמפ היה יכול להפיק תמונות משמעותיות עוד יותר של חיילים אמריקאים מתעמתים עם אזרחים אמריקאים שמעיזים להתנגד לו. הוא שלח את המארינס, הפעיל את המשמר הלאומי של קליפורניה, ועל הדרך איים לעצור את המושל גאווין ניוסום.
בשמונה שנותיו בבית הלבן ברק אובמה גירש יותר מ־3 מיליון מהגרים לא חוקיים; אקטיביסטים היספאנים קראו לו "Deporter in Chief" ("המגרש העליון"). אבל אף גירוש לא לווה בתמונות כמו אלה שראינו השבוע. כמו נשיאים קודמים, כולל רונלד רייגן וג'ורג' בוש, אובמה כיוון רק למי שיש להם תיקים פליליים או למסתננים טריים, והפעיל הליכים משפטיים מוסדרים. אבל טראמפ לא רוצה לגרש רק "גברים רעים", והוא יודע שההגירה היא אש התמיד שמשאירה את הבייס שלו שוצף וקוצף. וכך, בשעה שכולם מזדעזעים מכביש שנחסם בגלל מכוניות בוערות — אפילו חגיגות הזכייה בסופרבול של פילדלפיה איגלז היו אלימות יותר — אף אחד לא מדבר על החוק שהממשל מנסה להעביר וישלול ביטוחי בריאות מלפחות 11 מיליון בני אדם, רבים מהם מאותו בייס עצמו. ככל שנראה יותר הפגנות למען המוחלשים, כך יסתתרו מאחוריהן עוד ועוד צעדים שיחלישו את כל השאר. // ציפי שמילוביץ, ניו יורק
פיקוח על יועצי משכנתא
האמת שבפליטות פה
משכנתא היא העסקה הפיננסית המהותית ביותר בחייהם של רוב הישראלים. מהסיבה הזו מרביתם נעזרים ביועצי משכנתאות. ודווקא שם המדינה לא נמצאת: אין שום אסדרה בענף – אפס פיקוח, אפס רישוי. כל מה שאדם צריך לעשות כדי להפוך ליועץ משכנתאות הוא לקרוא לעצמו כך. ולכן המקצוע הוא כר פורה לשרלטנים ולמהלכים שפועלים לטובת חברות המימון על חשבון הלווים.
כבר חצי שנה מתייבשת בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק לאסדרת פיקוח על הענף. למה? כי אף אחד לא רוצה את האחריות הזו. לפי הצעת החוק, משרד המשפטים, שמפקח על שמאים ומתווכים, למשל, יהיה הרגולטור. אלא שבדיון השבוע בוועדה לביקורת המדינה הבהיר נציג המשרד איגי פז כי עדיף לגלגל את האחריות לאחד הרגולטורים הפיננסיים. "רוב העבודה של יועץ משכנתאות היא מול הגופים הפיננסיים, ולכן זו האינטואיציה שלנו…" התחיל לומר, ואז תיקן ל"העמדה שלנו". לאחר שיו"ר הוועדה שאל אותו היכן הוא חושב שצריכה להיות האסדרה, אמר "פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים ועוד לא נמצא גורם שהסכים לקפוץ, אה…לקחת זאת על עצמו".
שתי פליטות הפה הקטנות האלה מעידות על היחס של משרד המשפטים לסוגיה כבדת המשקל הזו: במקום עמדה מעמיקה ומוסדרת — שליפה מהמותן. במקום נטילת אחריות חשובה — סינג'ור שאיש לא רוצה בו. נציגי הרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון כלל לא הגיבו לדבריו. ולמה שיגיבו? עדיף להוריד ראש ולתת להצעת החוק להיתקע עוד שנה. כך נראית ממשלה שבה כולם בורחים מאחריות. // שקד גרין
סילמן
טפלי בזבל, לא בסטייל
בסוף השבוע שעבר נפל דבר בישראל: משאית אשפה הגיעה למצפה רמון. "אליה וינטר, מה ביקשת מתנה ליום הולדת?" שאלה השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן, את ראש המועצה בסרטון שהוא העלה לרשת. "האמת? משאית אשפה", ענה איש מפלגת הליכוד. "תודה השרה, מה שביקשנו קיבלנו, כיף לנו שאת השרה להגנת הסביבה". מול כל האושר הזה,
שווה להזכיר לסילמן: תפקידך אינו להצטלם עם משאיות שמפנות 80% מאשפתנו לאתרי הטמנה מזהמים, אלא לדאוג לפתרונות פסולת אמיתיים.
אבל אלה יחכו. משרדה של סילמן היה אמור להגיש לפני כחודשיים חוק מסגרת לפסולת, אולם השרה, שמתנגדת להצעת האוצר להקים רשות פסולת עצמאית שתוציא את הפוליטיקה משיקולי הפסולת, מעולם לא טרחה לכנס את הוועדה הבינמשרדית שאמורה לעסוק בנושא. משום כך תקועה ישראל בלי חוק מסגרת, בלי רשות, אבל עם מימון נדיב למשאיות פסולת מזהמות.
אם הסרטון המדובר לא היה מטופש מספיק, סילמן המשיכה במגמה והעלתה סרטון של עצמה עם משאית פסולת חשמלית. כן, זה חשוב: הן חוסכות זיהום אוויר רב ולא מרעישות כמו המשאיות המסורתיות. אלא שגם הפעם היא הבהירה מה חשוב לה באמת. ובמילותיה: "יותר סטייל סביבתי באיסוף זבל". רק לחשוב כמה היינו נשכרים אילו היתה ממירה חלק מהסטייל העצום שלה לאינטגריטי סביבתי. // שני אשכנזי
עצם זה שאנחנו מדברים על חמולות זה כבר בעיה
החשיפה שישראל מעודדת, מחמשת, מממנת קבוצות שונות, עברייניות, כקונטרה לחמאס בעזה הובילה את בכירי הפרשנים לשבת השבוע באולפנים ולדבר על חמולות. מבחינת ערבים, חמולה היא פשוט משפחה מורחבת, ביטוי יומיומי שיכול להיות נטול מטען רגשי או דווקא בעל מטען חיובי. אבל כשיהודים מדברים על חמולה זה תמיד בהתנשאות, וכמעט תמיד בהקשרים שליליים. לפעמים יהודים אומרים על עצמם שהמשפחה שלהם היא חמולה, אבל זה תמיד ילווה בחיוך ומבט משועשע, כדי להבהיר שזו לא באמת "חמולה" כמו אצל ההם, נו. בשאר הזמן מדברים על שליטה של חמולות ברשויות מקומיות או מקומות עבודה, על סכסוכי חמולות עקובים מדם, על החפיפה בין ארגוני פשיעה לחמולות (הגרסה המקומית למשפחות של המאפיה האיטלקית), על חמולות בדואיות ביישובים לא מוכרים. מתוך המבט המתנשא שרואה בחמולות גורמי כוח בעייתיים באה גם הגישה הישראלית שמבקשת להשתמש בהן נגד כוחות פוליטיים אחרים - וזה לא התחיל עכשיו בעזה, אנחנו מנסים בריתות עם חמולות מאז שאנחנו כאן.
וזה, כמובן, מבטיח כישלון תמידי. אי אפשר להמשיך לבנות על גורמים מפוקפקים שיצילו אותנו מגורמים מפוקפקים אחרים, ואי אפשר להמשיך להתנשא על כולם ולחשוב שאנחנו איזה במאי־על שיכול לביים את הכוחות בשטח כרצונו. עדיף להתחיל להבין שאנחנו חלק מחמולה ים־תיכונית גדולה ומסובכת, וכדאי מאוד לנסות שלא תמשיך להיות מסוכסכת. ועדיף להפנים סוף סוף שמה שאנחנו רואים כאוסף חמולות הוא, ובכן, עם. // דור סער־מן
