תאונות הדרכים בזינוק? הממשלה משקיעה באכיפה שאחראית למיעוט מהן
על רקע עלייה של 20% במספר ההרוגים בינואר, ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהגברת אמצעי אכיפה אלקטרוניים על נהגים. אבל כרגיל הולכים גם הפעם לפתרון הקל: עוד השקעה במכשירים המיועדים למנוע מהירות מופרזת, אף שלפי הרלב"ד העבירה הזו אחראית רק ל־11% מהתאונות
אילו עוד פטנטים תכניס המשטרה לשימוש כדי לאכוף את חוקי התנועה ולהילחם בתאונות הדרכים, שמדי שנה גובות מספר גדל והולך של קורבנות? בשבוע שעבר התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בנושא הגברת האכיפה על נהגים, והסיבות לדיון ברורות: בינואר נרשמה עלייה חודשית של 20% במספר ההרוגים בכבישי ישראל, ולפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), בשנה שעברה נהרגו בכבישים 436 איש, ב־2023 נהרגו 361 איש, ב־2022 נהרגו 351 איש, וב־2021 נהרגו 364 איש.
במהלך הדיון, שעסק באמצעי אכיפה אלקטרוניים של המשטרה, נחשף לא מעט מידע על מערך האכיפה של המשטרה. לפי סגן ניצב סטפן ספר, ראש מדור אכיפה דיגיטלית במשטרה, מערכת מצלמות א־3 כוללת כ־100 "קופסאות מצלמה" בשטח, ולצד זאת פועלות 58 מצלמות טקטיות. במצלמות האוטומטיות מסוג א־3 הכוונה למצלמות ה"כתומות" שבצידי הדרך, שחלק מהן בכלל לא כוללות מצלמה אלא הן קופסאות דמה. מתוך 100 הקופסאות רק 70 עד 80 באמת כוללות בתוכן מצלמה. במצלמות טקטיות הכוונה למצלמות סטילס ששוטר מפעיל בצד הדרך, והן יכולות למשל לתעד נהגים שמשוחחים בטלפון ללא דיבורית או מסמסים בנהיגה.
לצד המצלמות ואמצעי האכיפה האלה, למשטרה יש עוד כמה אמצעי אכיפה, שמשמשים בעיקר לאכיפת מהירות: "אקדח הלייזר" המשטרתי שהשוטר אוחז בידיו, המשמש ללכידת נהגים שנוסעים מהר; ומכמונת ה"דבורה", שמשדרת גלי רדאר אל מכוניותיהם של נהגים שנוסעים מהר, ומשמשת לחישוב מהירות הנסיעה לצורך מתן דו"ח.
1 צפייה בגלריה
אמצעי האכיפה האלקטרוניים שמופעלים היום בכבישים. מימין: מערכת א־3, אקדח לייזר ומצלמה טקטית
(צילומים: אוהד צויגנברג, דוברות משטרת ישראל)
למשטרה יש עוד הרבה נשקים בקנה, ובקרוב הנהגים יפגשו בהם. ראשית, בדיון הוזכרה מערכת מצלמות המהירות הממוצעת, שבינתיים אין תקציב להפעילן. מצלמות המהירות הממוצעת מוצבות בכניסה לכביש וביציאה מהכביש, המצלמה הראשונה מתעדת את רגע הכניסה לכביש, והמצלמה השנייה מתעדת את רגע היציאה מהכביש, וזמן הנסיעה משמש לחישוב המהירות הממוצעת של הרכב. מערכת כזו פעילה כמעט שנה בכביש הערבה ומוגדרת כניסיונית. בפועל זו מערכת שקשה מאוד להתל בה: בניגוד למצלמות א־3, שהנהג יכול להאט לפניהן, הדרך היחידה לנסוע מהר בקטע שבו פועלות מצלמות מהירות ממוצעת היא לעצור למנוחה של כמה דקות באמצע הכביש. בדיון נחשף שלמעשה למצלמות המהירות הממוצעת פשוט אין תקציב. לדברי ספר, אם יתקבל תקציב, למשטרה תהיה יכולת להפעיל מצלמות מהירות ממוצעת בלא פחות מ־50 מקטעי כביש בשנה.
מלבד זאת, מכרזי ההצטיידות האחרונים של המשרד לביטחון לאומי חושפים שהמשטרה תצטייד באמצעים נוספים לאכיפת מהירות מופרזת. בתחילת השנה שעברה פרסמה המשטרה לראשונה מסמכי אפיון ל"אקדח לייזר" חדש, שגם מצלם, כלומר השוטר לא חייב ללכוד את הנהג פיזית.
כמו כן, בשלהי השנה שעברה פרסמה המשטרה מכרז למלכודת רדאר חדשה, שאף היא תצויד במצלמה. כלומר מתישהו בשנים הקרובות יהיו שלושה סוגים של אמצעי אכיפה: רדאר, לייזר ומהירות ממוצעת – כולם מבוססים על טכנולוגיית צילום.
אבל רוב אמצעי האכיפה העתידיים של משטרת התנועה מיועדים למנוע עבירה אחת בלבד: מהירות מופרזת, פה ושם יש גם דיבור בסלולר. האם מהירות מופרזת היא הסיבה העיקרית לתאונות דרכים? לפי השנתון הסטטיסטי של המשטרה לשנת 2023, הסיבה העיקרית לתאונות דרכים היא אי־מתן זכות קדימה להולך רגל, הסיבה השנייה היא מהירות מופרזת, והסיבה השלישית היא מעבר בין נתיבים. אבל כל אלה מצוינים כגורמים אפשריים ב"תיק ללא סיבות לא ידועות", כלומר תיתכן יותר מסיבה אחת לתאונה. למשל ייתכן שנהג מבצע כמה עבירות, כגון שימוש בטלפון, שכרות ואי־מתן זכות קדימה, אבל העבירות האלה לשיטת המשטרה מחמירות אם הנהג נוסע במהירות מופרזת.
על פי דו"ח המשטרה ל־2023, העבירה שנאכפה הכי הרבה (22%) היא עבירת מהירות מופרזת. במקום השני באכיפה (14%) הגיעה עבירת "אי־נקיטת אמצעי זהירות".
במשטרה, כאמור, לא מדווחים על הסיבות לתאונות, אבל ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים כן. הסיבה העיקרית לפי הרלב"ד, נכון ל־2024, היתה אי־מתן זכות קדימה להולך רגל, שהיה אחראי ל־14% מהעבירות שגרמו לתאונות קטלניות; במקום השני אי־ציות לרמזור עם 14%; אחרי זה מעבר נתיבים עם 11%; מהירות מופרזת תופסת גם היא 11%; ואחריה אי־שמירת רווח (8%) ו"סיבות אחרות" (8%).
אם כן, עיקר האכיפה מוקדש לעבירת מהירות, אף שהיא לא מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים. הסיבה להתמקדות בה היא כנראה שזו עבירה שקל לאכוף באמצעים אלקטרוניים. "אכיפת מהירות היא אכיפת לצאת ידי חובה", מסביר גורם העוסק בדיני תעבורה. "אין למשטרה טכנולוגיה שמזהה נהגים שסוטים מהנתיב. גם לא טכנולוגיה שתזהה באופן אוטומטי מי מסמס בנהיגה. על שכרות אין מה לדבר. ובנוסף על כך, מהירות היא עבירה שקל מאוד לשווק לציבור כמסוכנת. ואכן בחלק מהמקרים היא מסוכנת מאוד, אבל מהירות אינה הגורם העיקרי לתאונות, היא גורם ‘תורם’, שמעצים את הנזק. כלומר, באותה מידה ניתן לומר ששכרות היא העבירה הכי מסוכנת. אחרי הכל, אם נהג סטה מנתיב הנסיעה אבל הוא גם שיכור, אז העבירה חמורה פי כמה. זו אחת הסיבות שהמדינה מתקשה להתמודד עם תאונות. רוב מערך האכיפה הדיגיטלי מושקע בעבירה שהיא רק גורם תורם, ולא הליבה של הסיבות לתאונות דרכים".
אז מדוע להשקיע הון ב"עבירה תורמת"? מדינת ישראל אינה נוהגת לפרסם את הכנסותיה מקנסות תעבורה. למעשה, הפעם האחרונה שפורסם פירוט ההכנסות מקנסות היתה ב־2017 בדו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת. הנתונים היו נכונים לשנים 2012 עד 2016, וסכומי הקנסות בתקופה זו עמדו על 165 עד 189 מיליון שקל בשנה בהתאמה.
קשה לטעון שהאכיפה מתמקדת במהירות מופרזת מסיבה כלכלית, אבל גם קשה שלא לשים לב לכך שבשנים הקרובות האכיפה תהיה רבה יותר, וגם רווחית יותר. מערכת המשפט תעבור בקרוב תהליך של דיגיטציה עם הצגת שיטת משפט חדשה לעבירות תעבורה. השיטה שהגה גדעון סער הופכת חלק גדול מעבירות התנועה לעבירות שאינן נשפטות במישור הפלילי אלא כ"הפרה מינהלית", כלומר השיפוט מהיר ודיגיטלי.
הפעם האחרונה שפורסמו נתונים על היקף האכיפה באמצעים דיגיטליים היתה ב־2020 במהלך דיונים בשיטת המשפט החדשה הזאת. לפי דו"ח שפורסם ב־2020, אמצעי אכיפה דיגיטליים הניבו לא פחות מ־1,309,937 דו"חות בשנת 2019. ב־2018 המספר עמד על 1,168,732 דו”חות, ב־2017 על 1,209,773 דו"חות, וב־2016 היה מדובר ב־840,733 דו"חות. המשמעות? כדי "להגן" על הישראלים מתאונות דרכים הם יקבלו מיליוני דו"חות. האם זה מה שיעצור את התאונות? ימים יגידו.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אגף התנועה מבצע פעילות אכיפה אסטרטגית על פי תוכנית סדורה המבוססת על נתוני מחקר רב־שנתיים. בתוך כך מתבצע שימוש נרחב באמצעים דיגיטליים מגוונים, ובהם מצלמות א-3, מצלמות טקטיות וסטילס, זאת במסגרת האכיפה הממוקדת והבלתי מתפשרת נגד בריונות בכבישים ולמען צמצום תאונות הדרכים. על פי נתוני המשטרה, מהירות מופרזת היא הסיבה השנייה לתאונות דרכים.
"מאז כניסתו של ראש אגף התנועה ניצב חיים שמואלי נרשמה עלייה משמעותית הן באכיפה הדיגיטלית והן בתהליכים המובילים להחמרת הענישה והגברת ההרתעה בקרב ציבור משתמשי הדרך, לרבות מהלכים להוספת מכשור אכיפה מתקדם".
