מדריך לשרב: כך תטפלו ברכב החשמלי בחום הגדול
לפני שאתם עולים על הכביש בשבת הלוהטת הקרובה, חשוב לוודא שהרכב החשמלי שלכם מוכן להתמודד עם השרב – מהמערכת שמקררת את הסוללה ועד אופן הטעינה
ביום שבת הקרוב צפויים עומסי חום כבדים. ממוצע הטמפרטורות יהיה בין 10 ל-15 מעלות מעל הממוצע בחודש מאי. בערבה, בבקעת הירדן ובצפון הנגב הטמפרטורות עשויות להגיע ל-46 מעלות. לא מדובר בתרחיש אפוקליפטי, אלא בעומסי חום שנחווה בתדירויות גבוהות יותר. אנחנו נמצאים רק בחודש מאי, כך שסביר להניח שלפחות עד סוף ספטמבר נחווה פה ושם כאלה ימים.
אלה הצעדים שהכי חשוב לעשות עם הרכב החשמלי במגז אוויר חם:
לבדוק את מערכות הקירור - ראשית, חשוב לציין שבימים אלה ממש הדבר הכי טוב שיש לעשות אם יש ברשותכם מכונית הוא לבדוק את המערכות השונות של הרכב אשר אחראיות על פעולת הקירור. בין אם מדובר במכונית בנזין או דיזל, חשמלית או היברידית, מערכת הקירור פועלת על פי אותו עיקרון בסיסי: מכונית היא מוצר שברוב המכריע של המקרים מקוררת באמצעות נוזל.
אם מדובר במכונית שיש לה מנוע מזהם, הנוזל סובב סביב מנוע. מה שמסובב אותו הוא משאבת נוזל הקירור. הנוזל עצמו מובל את חלקו החשוף לאוויר של הרכב, שם הוא מוזרם דרך מעבה, או "רדיאטור". המגע עם האוויר החיצוני מקרר את הנוזל. ואם אין אוויר חיצוני זורם, כלומר הרכב עומד, אזי לרכב יש מאווררי קירור. אם מדובר ברכב חשמלי, עדיין יש נוזל ועדיין יש קירור, רק שהנוזל משמש גם לקירור של מארז הסוללה. נוזל קירור לא זורם תמיד במערכת. מה ששולט בהיקף התנועה שלו במערכת הוא התרמוסטט, מעין שסתום, לרוב מכאני, שנפתח כאשר הנוזל במערכת הקירור מגיע לטמפרטורה מסוימת ומאפשר את הזרמתו. אם נוזל הקירור אינו זורם במערכת, אזי רכיבים יקרי ערך יתחממו וינזקו.
בדרך כלל במערכות קירור של רכבים יש "נקודות כשל" כלומר נקודות שיקרסו ראשונות במקרה של התחממות יתר. ואם המערכת אינה תקינה, נקודות אלה יתגלו מהר: רדיאטורים ידלפו, משאבות מים יכשלו, חיבורי צינורות ידלפו. לכן מומלץ פשוט לבצע בדיקה של מערכת הקירור על רכיביה באמצעות מוסך. החמסין הראשון הוא בדרך כלל הזדמנות פז של חברות חילוצי דרך, מוסכניקים ושאר בעלי מקצוע שיכולים להרוויח בקלות ממי שלא דאג לבדוק מראש את המכונית.
לטעון את המכונית עד מלוא הקיבולת - שנית, במהלך השנים האחרונות ניתן להבחין בישראל בתופעה משעשעת: אם מדובר ביום חם מאוד, ומה לעשות שבישראל כשלושה עד ארבעה חודשים הם חמים מאוד, מכוניות חשמליות הופכות לסוג של מטרד בכבישים מהירים. התנועה נעה במהירות של 120 קילומטרים לשעה ופה ושם ניתן להבחין במכוניות חשמליות שנוסעות במהירות 90 קילומטרים לשעה עם מזגן, או 100 קילומטרים לשעה כשרוח לוהטת נושבת אל הנהג מהחלון הפתוח. למעשה, מי שיכנס לקבוצות של בעלי מכוניות חשמליות יגלה למרבה המבוכה המלצות לבעלי מכוניות חשמליות לשמור על מהירות של 90 קילומטרים לשעה אם ברצונם להגיע למחוז חפצם. כיום ניתן לומר בוודאות: מדובר במידע שאינו נכון, אם כי יש בו שמץ של אמת, תלוי כיצד מסתכלים על הנסיבות.
את הטענות על התנהגותן של מכוניות חשמלות בתנאי חום קיצוני, צריך לחלק לשני חלקים: החלק של הטעינה והחלק של הנסיעה. באשר לנסיעה, התשובה היא "כן". טווח הנסיעה של מכוניות חשמליות נפגע בנסיעה בחום קיצוני. במכוניות שמצוידות במנועי בעירה פנימית, מה שדורש קירור הוא המנוע, לא "מארז האנרגיה" כלומר מיכל הדלק. וכאשר מפעילים מזגן יש יותר עומס על המנוע, מה שדורש הפעלה של מאווררי הקירור. הפעלת מאווררי הקירור מעמיסה בתורה על האלטרנטור (כלומר יצרן החשמל של הרכב) אבל האנרגיה הנדרשת לא משפיעה באופן משמעותי על "מאגר האנרגיה", כלומר על הדלק שבמיכל. ברכב חשמלי לעומת זאת, המזגן, קירור הסוללה וקירור יחידת ההנעה משפיעים כולם על הסוללה. אלה החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבפועל ברוב המכוניות המודרניות ההשפעה אינה משמעותית (למרות שבישראל כבר נרשמו מקרים של בעלי מכוניות חשמליות שהתלוננו על 30% ירידת טווח בשימוש מעל 40 מעלות צלזיוס) ובכל מקרה, בעידן בו מכוניות חשמליות מסוגלות לנסוע מעל 400 קילומטרים, גם ירידה ל- 300 קילומטרים היא עניין של מה בכך, במיוחד בישראל.
אבל זו לא הבעיה היחידה. הבעיה השנייה היא דווקא נושא הטעינה. ודווקא הטעינה מהווה שיקול יותר משמעותי, בגלל אי הנוחות. ראשית, רוב הנסיעות בישראל אינן נסיעות ארוכות באמת. אבל למי שבכל זאת מתעקש לנסוע מתל אביב לאילת ביום חם צפויה כנראה המתנה בתחנת טעינה מהירה, כי מה לעשות, טווחי הנסיעה מתקצרים, כולם רוצים לנסוע עם מזגן וחבל להגיע לאילת עם עוד אחוז אחד בסוללה.
העניין הוא שטעינה של רכב חשמלי דווקא מושפעת מתנאי חום – ובמיוחד חום קיצוני. תהליך הטעינה המהירה של רכב חשמלי הוא תהליך שמייצר חום. ומכיוון שהוא מייצר חום אז מתרחשים כמה תהליכים: מערכת הקירור של הרכב פועלת כדי להיפטר מהחום - ובמקביל מחשב הרכב קובע מה יהיה מתח הטעינה, כלומר כמה אנרגיה הרכב יכול לקבל. כדי להיטען בעמדת טעינה מהירה, רכב צריך להיות מסוגל לקבל אנרגיה בקצב מהיר - והעמדה צריכה לספק אנרגיה בקצב מהיר. בדרך כלל, ככל שהסוללה מתמלאת יותר, כך קצב הזרמת האנרגיה יורד בדיוק מהסיבות האלה, כלומר טיפול בחום, אבל כאשר מזג האוויר בחוץ לוהט, הרכב מאט בעצמו את הטעינה ובקיץ שעבר בתנאי מזג אוויר דומים כבר דווחו מקרים של המתנה של מעל שעה בעמדת טעינה – וכאשר הטמפרטורה החיצונית היא מעל 40 מעלות, זה לא נעים. ואם למשוואה מתווספים עוד בעלי רכב חשמלי שגם הם סובלים מטווח מופחת וזמני טעינה הולכים ומתארכים, מדובר בסיוט של יום קיץ.
מה ניתן לעשות במקרה של ימי חמסין כאלה, שכנראה שיתרבו השנה? האמת היא המעשים תלויים בנהג. גם מי שנוהג במכונית בנזין או דיזל כנראה לא ימהר לצאת בימי שרב קיצוני אבל אם אכן נדרשת נסיעה ארוכה, עדיף לא להתעצל ולטעון את המכונית עד מלוא הקיבולת. מעבר לכך, אם צריך לעצור בעמדת טעינה מהירה, מומלץ להעזר באפליקציות המאפשרות לנהגים לדעת מתי העמדה פנויה וגם מומלץ לבחור בעמדות שלידן יש מקומות ממוזגים שיבטיחו שהנהג לא יצטרך לבלות סגור במכוניתו במהלך הטעינה כדי להתחמק מהשמש. ואם מדובר במכונית חשמלית וותיקה, מומלץ לוודא שמערכות הקירור תקינות, זו גם המלצה שתקפה באופן כללי לקיץ הקרוב.
