הממשלה עושה שימוש קבע בצווי 8 ורומסת את זכויות חיילי המילואים
אתמול שוב נכשל משרד הביטחון בניסיונו להאריך את תוקפם של צווי הגיוס למילואימניקים בוועדת החוץ והביטחון. התקלה הפוליטית מדגישה את דרך הפעולה של הממשלה, שבה נרמסות הזכויות ששמורות לחיילי מילואים בחוק. משבר חוק ההשתמטות רק מעמיק את האימפוטנציה של הקואליציה
מאז פרוץ המלחמה לפני יותר משנה וחצי, מדינת ישראל מתמודדת עם אתגר חריג בהיקפו בגיוס ובהפעלת חיילי המילואים. השימוש הנרחב שצה"ל עושה מפרוץ המלחמה בצווי 8 לגיוס חיילים מאפשר לו לעקוף את חוק המילואים שחוקק ב־2008, ואשר אמור לעגן שורה של זכויות שמוקנות למילואימניקים.
ב־7 באוקטובר 2023, שעות אחדות מתחילת הטבח שביצע חמאס בעוטף עזה, פתח צה"ל בגיוס כללי של חיילי מילואים באמצעות צווי 8, באופן שנתפס הגיוני למצב החירום והכאוס שאפיינו את אותם הימים בדרום ובצפון. אלא שלמעלה משנה וחצי מתחילת המלחמה, צה"ל ממשיך לגייס את מערך המילואים שלו בפרקטיקה השמורה למצבי חירום בלבד. וזאת, כשמדי שבוע או שבועיים משרד הביטחון מבקש את אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להאריך את אותם הצווים.
כך קרה גם אתמול, כשמשרד הביטחון ביקש אישור טכני מהוועדה – אך הוא לא ניתן כששבעה מחברי הוועדה הצביעו נגד הארכת הצווים ועל הכרזה של המשך מצב מיוחד בעורף (על הדיון בוועדת חוץ וביטחון בהמשך). הסירוב מגיע על רקע כוונות הממשלה להרחיב את המלחמה בעזה במסגרת המבצע השנוי במחלוקת "מרכבות גדעון", שלקראתו גויסו בשבועיים האחרונים כ־60 אלף חיילי מילואים, שרובם אמורים להחליף חיילי סדיר בצפון ובאיו"ש לקראת הקפצתם לרצועה. הוועדה, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), אמורה להתכנס שוב בימים הקרובים כדי לאשר הצווים ולא, הם יפקעו ביום חמישי בחצות באופן שיחייב את צה"ל לשחרר את כלל המילואימניקים. על פי הערכות של גורמים ביטחוניים, הקואליציה תצליח להשיג את האישור הנדרש.
חוק המילואים, אשר מאפשר את גיוס החיילים, גובש לפני כשני עשורים וקידומו הואץ בעקבות הפערים העמוקים שנחשפו במערך המילואים במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006. באותה העת שימש תא"ל אריאל היימן, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון INSS, בתפקיד קצין המילואים הראשי (קמל"ר) של צה"ל ומרכז ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהובילה את החקיקה. אחת הזכויות המרכזיות שמעמיד חוק המילואים למשרתים במערך המילואים אמורה להגביל את יכולתו של הצבא לגייס את אותו חייל מילואים לתעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במשך שלוש שנים, המוגבלת ל־25 יום בלבד בכל פעם. החוק מתיר חריגה ממנו בנסיבות של צרכים ביטחוניים מיוחדים, ובכפוף לאישור של שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
בעיה פוליטית להאריך שירות חובה ומילואים
בשיחה עם כלכליסט אמר אתמול היימן, כי אף שבתחילת המלחמה לא היה לצה"ל מנוס מגיוס כללי של מילואים באמצעות צווי 8 מחמת הדחיפות ומצב החירום, פרקטיקה זו נמשכת גם כיום – למעלה משנה וחצי מפרוץ המלחמה. לדבריו, המצב הנוכחי מעמיד את חוק המילואים לפני מצב בלתי תקין. "ועדת החוץ והביטחון לא מוכנה להאריך בארבעה חודשים את שירות החובה מ־32 ל־36 חודשים וכך גם לא לשנות את חוק המילואים באופן שיאפשר לגייס את חיילי המילואים למספר ימים ארוך באופן משמעותי יותר, בעוד שהחרדים ממשיכים לא להתגייס ועדיין לא נקבעה מסגרת חוקית שתסדיר זאת", אמר.
2 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת חו"ב יולי אדלשטיין ושר הביטחון ישראל כ"ץ. אין רוב לקואליציה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לדברי היימן, שינוי חוק המילואים באופן שיקבע מספר ימים שירות מקסימליים לכל חייל יגדיל את כמות הימים בהשוואה לזו שנקבעה בחוק הקיים ותנאיו התאימו לתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר. מנגד, מהלך כזה יספק לאנשי המילואים ודאות לגבי מספר הימים המרבי שאליהם ייקראו שכן כיום, גיוסם אינו מוגבל בזמן. לפי היימן, לא כל השיקולים בהתנהלות ועדת החוץ והביטחון בנושא זה הם פוליטיים ויש גם מרכיב ערכי, שמנסה להימנע מחקיקה שמכבידה את הנטל של משרתי הסדיר והמילואים בעוד שבעיית גיוס החרדים לא נפתרה.
בשורה התחתונה מצוקת הלוחמים בצה"ל מביאה לכך שלוחמים בסדיר, שהיו אמורים להשתחרר באחרונה לאחר שעשו 32 חודשי שירות, קיבלו מיידית את "פקודה 77" – שמאריכה את שירותם בעוד ארבעה חודשים בתנאי שירות של צו 8. באמצעות הארכת השירות הזאת מגדיל הצבא את היקף כוח האדם הזמין שלו ללחימה בעוד 20% ומדובר במענה חלקי בלבד למחסור החריף בחיילים שאיתו מתמודד בשנה וחצי האחרונות. לפי הצבא, חסרים לו כ־12 אלף חיילים, 7,000 מהם בתפקידי לחימה. זאת, כשיעד שקבע הצבא לשנת 2025 ובמסגרתו ביקש לגייס לשורותיו 4,800 חרדים לא הושג. בפועל עד סוף שנת הגיוס הנוכחית שתסתיים בסוף החודש הבא, יגויסו כ־2,700 חרדים בלבד.
כישלון קואליציוני בוועדה
הדברים האלה מתבררים על רקע הכישלון אתמול של הקואליציה בגיוס רוב בוועדת חוץ וביטחון, שיתמוך בהרחבת צווי ה־8 להרחבת גיוס מילואימניקים, בשל ההרחבת הלחימה ברצועת עזה. שר הביטחון ישראל כץ (ליכוד) ביקש להאריך את הצווים וזכה לתמיכה של ארבעה ח"כים בלבד מהקואליציה לעומת שבעה שהתנגדו, ובהם ח"כ עמית הלוי (ליכוד). זוהי הפעם השנייה בתוך שישה ימים שבה הקואליציה נכשלה בהארכת הצווים. לנוכח הצורך הגובר של מערכת הביטחון בגיוס של אנשי מילואים, הוועדה תתבקש בימים הקרובים לאשר שוב את הצו.
בוועדת חוץ וביטחון מכהנים 17 ח"כים, תשעה מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה. בקואליציה לא חשבו שהח"כים מהאופוזיציה יתנגדו לפנייה להרחבת צו 8, ועל כן בשבוע שעבר לא ממש נערכו לגייס את הח"כים מהקואליציה לטבות ההצבעה. שתי סיבות לכישלון של הקואליציה בוועדה. הראשון נוגע למלפגות החרדיות: בוועדה מכהנים שני ח"כים חרדים, ינון אזולאי (ש"ס) וישראל אייכלר (יהדות התורה), שנעדרו מההצבעות. ההיעדרות מוסברת בהפגנת השרירים של המפלגות החרדיות, שכבר 12 יום לא מסייעות לקואליציה בקידום יוזמותיה בכנסת, במחאה על אי חקיקת חוק השתמטות. חרם ההצבעות של הח"כים החרדים גורם לכך שלא יתקיימו הצבעות בקריאה הטרומית במליאת הכנסת, ולכן הוסרו מעל סדר היום שורה של הצעות חוק פרטיות מהקואליציה, ובהן פיצול משרת היועמ"שית, והעלאת שכר ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת.
הסיבה השנייה לכישלון הקואליציה היא חוסר שיתוף פעולה מצד חברי חברי כנסת מהליכוד. ח"כ הלוי, שהצביע אתמול נגד הארכת צווי 8, הסביר את התנגדותו בצעדים אסטרטגיים וטקטיים שהוא דורש בלחימה: "התוכנית המבצעית החדשה חייבת לכלול מצור אפקטיבי על כל תאי השטח עם נקזים, ואכיפה מוחלטת של מניעת סיוע לתאי השטח המכותרים, לפני שמכניסים חייל אחד פנימה. אחרת אנו מסכנים את חיילי צה״ל ללא צורך", למשל.
2 צפייה בגלריה
עמית הלוי (ליכוד) כץ זכה לתמיכה של ארבעה ח"כים בלבד מהקואליציה לעומת שבעה שהתנגדו, ובהם ח"כ הלוי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
חברות הקואליציה טלי גוטליב (ליכוד) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), למשל, עזבו אתמול את הישיבה עוד לפני ההצבעות. השתיים טענו שלא קיבלו הסברים שהניחו את דעתן משר הביטחון ישראל כ"ץ ( שנכח בדיון) לגבי המשך המלחמה.
כ"ץ אמר לח"כים, כי "ישראל לא תאפשר מציאות שבמסגרתה לא תהיה רצועת ביטחון סביב רצועת עזה, גם בתקופת הפסקת האש וגם באופו קבוע. לדבריו, השאיפה היא ליצור התנאים להשגת המטרות בדרך שתאפשר לסיים את המלחמה, פירוז עזה מנשק, הגליית ראשי החמאס ושחרור כל החטופים".
בעניין חוק ההשתמטות שתקוע בוועדת חוץ וביטחון אמר כ"ץ, כי יש להביא לכך שהחרדים ישרתו שירות משמעותי תוך שמירה על עולם התורה ומוגנות לשמירה על חייהם כחרדים. לדבריו, הדבר מעוגן בעקרונות שהציג אחרונה בפני הוועדה שכללו גם הטלת סנקציות אישיות ומוסדיות בגין אי־עמידה ביעדי גיוס. עוד הוסיף, שאין דרך אחרת להביא לשינוי במצב זולת חקיקה בהסכמה, "כלומר גם בתמיכת הח"כים החרדים וההנהגה החרדית". עם זאת, החרדים מתנגדים גם ליעדים, וגם לסנקציות האישיות והמוסדיות שלכאורה מציע כ"ץ. הם העניקו לרה"מ בנימין נתניהו ארכה עד לסוף מאי לקידום החוק. נתניהו מצידט הכריז בשבוע שעבר בוועדת חוץ וביטחון שהוא מעריך שבשנתיים הקרובות יתגייסו 10,500 אברכים (כפי שמוצע במתווה שהוסכם עם החרדים, אך אינו מספיק לצבא) וכי הוא בעד סנקציות אישיות ומוסדיות.
בכל מקרה, בשלב זה החרדים עושים סנקציות לממשלה ולקואליציה, כשח"כ אריה דרעי מבקש תחילה לקדם מינוי של דיינים של ש"ס בימים הקרובים לבתי הדין הרבניים וכן מינוי של רבני ערים במסגרת "חוק הרבנים" שהתקבל בכנסת.
