דו"ח הפיקוח על הבנקים
העו"ש של העשירים: 45 אלף חשבונות בנק פרטיים עם לפחות חצי מיליון שקל
מדובר בכ-0.8% ממשקי הבית, המחזיקים חמישית מכספי העו"ש בישראל; היתרה החציונית בעו"ש – שמחצית מהלקוחות מחזיקים בפחות ממנה – נעה בחמשת הבנקים הגדולים בין 5,000 ל־9,000 שקל בלבד
פחות מאחוז ממשקי הבית מחזיקים כמעט חמישית מהיתרות בעו"ש, כך עולה מהדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים שפורסם הבוקר (ב'). הדו"ח מקדיש פרק נרחב ל־200 מיליארד השקלים של משקי הבית השוכבים בעו"ש ואינם נושאים ריבית – גם בשנת אינפלציה וריבית גבוהה.
לפי נתונים שמתפרסמים לראשונה במסגרת הדו"ח השנתי של המפקח על הבנקים, יתרת העו"ש הממוצעת למשק בית בבנקים הגדולים עומדת על כ־35 אלף שקל. עם זאת, מדובר בנתון שעלול להטעות: היתרה החציונית – שמחצית מהלקוחות מחזיקים בפחות ממנה – נעה בחמשת הבנקים הגדולים בין 5,000 ל־9,000 שקל בלבד.
המשמעות היא שחלק קטן מהציבור מחזיק ביתרות עו"ש גדולות מאוד, שמושכות מעלה את הממוצע. כאמור, כ-45 אלף חשבונות בנק פרטיים (0.8% מסך החשבונות) שמחזיקים כל אחד לפחות חצי מיליון שקל, אחראים על 19.3% מהיתרות בעו"ש. בכ-9% מהחשבונות מחזיקים מעל 100 אלף שקל, והם מהווים 63% מסך היתרות בעו"ש.
לעומת זאת, 76% מהציבור מחזיקים בעו"ש של עד 30 אלף שקל בלבד – והם אחראים רק ל־13% מהסכום הכולל. מחצית מהציבור מחזיקה פחות מ־5,000 שקל, וסך הכסף של קבוצה זו מהווה רק 1.7% מהיתרות. נתונים אלה ממחישים כי מרבית הכסף בעו"ש אינו מוחזק על ידי אוכלוסיות חלשות או חסרות אוריינות פיננסית – אלא בידי לקוחות אמידים בעלי יכולת חיסכון והשקעה.
בנק ישראל בחן את לקוחות הבנקים שבחשבונותיהם יתרות בניירות ערך או פיקדונות של מעל 50 אלף שקל – כמדד לאוריינות פיננסית. לקוחות אלו מהווים 21.5% בלבד מהחשבונות – אך מחזיקים ב־32.1% מהיתרות בעו"ש. בחשבונות אלה יתרת העו"ש הממוצעת נעה סביב 50–60 אלף שקל. "ייתכן שלקוחות אלו מחזיקים יתרות עו"ש גבוהות יחסית משאר האוכלוסייה מתוך צורך וכחלק מהתנהלות כלכלית מודעת", כותבים בפיקוח על הבנקים.
עם זאת, ייתכן כי חלק מהיתרות הגבוהות שייכות ללקוחות מבוגרים מאוד, עם אוריינות פיננסית או מיומנות דיגיטלית מוגבלת – מה שמוביל להשארת מרבית כספם בעו"ש. אוכלוסייה זו אף חשופה במיוחד להשפעות האינפלציה, למשל בשל תשלומים צמודי־מדד בדיור מוגן.
קרנות כספיות צמחו – אך הציבור עדיין מעדיף פיקדונות
לצד הקיפאון ביתרות העו"ש, חלה עלייה בשיעור הכספים המשוקעים בקרנות כספיות. מכיוון שזהו מוצר סולידי, נזיל באופן יומי, שממוסה על הרווחים הריאליים וכך מצמצם את שחיקת האינפלציה ושמייצר תשואה הקרובה לריבית במשק (כיום 4.5%), בנק ישראל רואה אותו כאלטרנטיבה טובה למשקי הבית. עם זאת, עשור של ריבית נמוכה השכיחו מהציבור את קיומו.
מאז המחצית הראשונה של 2023 חלה עלייה בהיקף הכספים שמועברים לקרנות הכספיות. מאז דצמבר 2023 ועד לפברואר 2025, היקף הכספים בקרנות הכספיות גדל מ-71.5 מיליארד שקל (10.3% מסך העו"ש והפיקדונות של הציבור) לכ-103 מיליארד (14% מסך העו"ש והפיקדונות של הציבור).
כשבוחנים את חלקן של קרנות כספיות מסך קרנות הנאמנות שלקוחות פרטיים מחזיקים, שיעורן עלה מ-13% בסוף 2022 ל-23.1% בסוף 2023 ול-24.9% בפברואר 2025.
עם זאת, חלקן עדיין נמוך מסך הפיקדונות, שעמדו בפברואר האחרון על 406 מיליארד שקל (55.2%) מסך יתרות הציבור. במהלך 2024 אושרו בכנסת תיקוני חקיקה שמאפשרים השקת סוג חדש של קרנות כספיות בישראל, שבדומה לפיקדונות יוגדרו מראש לתקופה מוגבלת, ויוצגו בהן תשואות צפויות.
