סגור
מימין אמיר ירון ג'רום פאוול
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (מימין) ויו"ר הפד ג'רום פאוול. מחקה את ארה"ב במקום ללמוד ממנה לקח (צילום: אייל טואג AP)

פרשנות
הנגיד רצה להרגיע את הרוחות, אך העלאת הריבית הבאה תהיה קשה יותר

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, אך ציין כי ישנה "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית". ספק אם השוק יקלוט את המסר, וגם הפוליטיקאים לא יעשו לו חיים קלים בהחלטות הבאות

בהחלטתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להותיר את הריבית על רמה של 4.75% הוא "העתיק" ממקבילו האמריקאי - יו"ר הפד ג'רום פאוול. אין בדבר הזה משהו פסול בפני עצמו - בסופו של דבר, כלכלת ישראל איננה יכולה להיות מנותקת מזו של ארה"ב. אך חבל שירון וחבריו רק "העתיקו" מהאמריקאים, במקום ללמוד לקח מהטעות שהם עשו בהחלטת הריבית האחרונה שם.
תזכורת קצרה: מספר נתונים בודדים אותתו כי האינפלציה בארה"ב נחלשת יחד עם הפעילות הכלכלית, ושם הוחלט על הפסקת העלאות ריבית אחרי עשר העלאות רצופות. אלא שמיד אחרי ההחלטה החלו להצטבר נתונים, עובדות והערכות כי האינפלציה הרבה יותר קשה, עיקשת ומושרשת ממה שחשבו, וגם הפעילות לא רק שלא נחלשת - אלא דווקא מתחזקת. פאוול שינה מהר מאוד את הטון והחל להדגיש כי אין לפסול על הסף העלאות בהמשך הדרך.
הבעיה הגדולה היתה שבוול סטריט פירשו את הפסקת ההעלאות כסוף הסיבוב של ההידוק המוניטרי הנוכחי. מיד אחרי יצאו שאר הנגידים שמרכיבים את הוועדה המוניטרית שם (ה-FOMC) עם מסרים מאוד ניציים - והשוק כבר מתמחר לפחות עוד שתי העלאות עד סוף השנה, אחת מהן כבר בהחלטה הקרובה.
הזיגזג של פאוול לא היה בריא לשווקים ולא למדיניות, בעיקר לנוכח העובדה כי הוא כבר טעה פעם כאשר זלזל באינפלציה ונתן לה להרים את הראש לגבהים מפלצתיים, אך גם בשל תקשור לקוי של מדיניות הפד. ולראיה: מחקר חדש של המרכז לחקר מדיניות כלכלית (CEPR) – אחד ממרכזי המחקר הכלכלי החשובים בעולם – מצא כי התנודתיות בשוק ההון גבוהה פי שלושה במהלך מסיבות עיתונאים של פאוול מאלה שקיימו קודמיו, כאשר אותן מסיבות עיתונאים נוטות בתדירות גבוהה וחריגה "להפוך" את התגובות הראשוניות של השוק להצהרות הוועדה.
גם ירון כתב את משפט המפתח ("הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה"), וגם במקרה שלו הוא עלול לגלות כי זה לא ממש עוזר.
במקרה של ישראל יש בעיה כפולה: שער החליפין ממשיך לזנק בעקבות ההפיכה המשטרית שרק צוברת תאוצה, כאשר ישנה הסכמה מקיר לקיר כי היא זו שמתדלקת את הפיחות וכי הפיחות הוא זה שמתדלק את האינפלציה. הבעיה השנייה בישראל היא כי אי-היציבות וחוסר הוודואות חוגגים כאשר פרמיית הסיכון שלה מזנקת. במקרים כאלו, ריבית גבוהה היא דבר הכרחי. יתרה מזו, אסור לשכוח כי האינפלציה אצלנו כבר יותר גבוהה מזו של ארה"ב, דבר שלא התרחש זה שנים רבות. אגב, הנגיד גם פספס הזדמנות להשוות את הריבית ולסגור את הפער –דבר שבעקיפין היה מסייע לתיסוף השקל.
ייתכן כי ירון רצה קצת "להרגיע" את הרוחות: הוא חטף חזק מהפוליטיקאים על כך שעשה את עבודתו, כולל גידופים קשים שאף נגיד מעולם לא חטף. אותם פוליטיקאים נבובים ואלימים עלולים לפרש את ה"פאוזה" כניצחון וכאיתות ש"האלימות משתלמת". אך העצירה הזו תביא על עצמו לחצים כבדים ביותר שלא לחדש את ההעלאות. הנגיד חייב לקחת בחשבון שבהחלטה הבאה בעוד כחודשיים, כאשר המציאות תאלץ אותו להעלות את הריבית, ההתקפות יהיו רק יותר אלימות והמחיר יהיה יותר כבד עבור כולם.