משרד התחבורה לא דאג להסכם עם נתיבי ישראל, ותקציבה הוגבל
החשב הכללי נאלץ להאריך את ההתקשרות בין משרד התחבורה לנתיבי ישראל אף שהסתיימה, כדי לא לפגוע בתשתית התחבורה. עם זאת התקציב נחתך, ואם לא ייחתם הסכם חדש עד סוף השנה, החברה תידרש לאישור פטור ממכרז לכל פרויקט
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג אישר למשרד התחבורה להאריך את ההתקשרות עם חברת נתיבי ישראל למרות שההסכם בין הצדדים הסתיים, אך סייג את דבריו ודרש כי המשרד יחתום על הסכם מסגרת עם החברה עד סוף השנה, אחרת תידרש לבקש אישור מוועדת פטור ממרכזים עבור כל פרויקט. בנוסף, החשב סירב לאשר את מלוא הסכום שהמשרד דרש, 9.2 מיליארד שקל, והגביל אותו ל־4.6 מיליארד שקל בלבד, כאשר כל פרויקט חדש יצטרך לעבור אישור של ועדת פטור ממכרז ולהוכיח כי הוא חיוני.
חברת נתיבי ישראל היא זרוע ביצועית של משרד התחבורה. עד 2003 מע"צ היתה יחידת סמך בתוך משרד התחבורה, שפעלה כאגף ממשלתי שהיה אחראי לתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות הדרכים הבין עירוניות בישראל. לאחר שנים של ביקורת על חוסר יעילות, ניהול לקוי וחשש מניגוד עניינים כאשר אותו הגוף גם מתכנן וגם מבצע, הממשלה החליטה לבצע רפורמה כוללת ומע"צ הוקמה מחדש כחברה הממשלתית נתיבי ישראל - מהלך שמטרתו להפריד בין רגולציה לביצוע. מאז ועד היום מוארך ההסכם של נתיבי ישראל עם משרד התחבורה מעת לעת תוך עדכון והוספת פרויקטים, כאשר ההסכם האחרון היה תקף עד סוף 2024.
לטענת משרד התחבורה, במהלך 2024 הוקם צוות בין־משרדי במטרה לגבש הסכם מסגרת חדש בין המשרד לנתיבי ישראל, אך מלחמת חרבות ברזל יחד עם אילוצים ממשלתיים הובילו להתמשכות תהליכי העבודה ונוצר מצב כי ההסכם אינו בתוקף אך העבודה חייבת להמשיך. עם זאת, גורם המעורה בפרטי המשא ומתן טוען כי הסיבה לעיכוב היא כלל לא דיונים בין המשרד לנתיבי ישראל, אלא דיונים על שינויים שמבקש האוצר להכניס להסכם. כיוון שנתיבי ישראל מתקשרת עם משרד התחבורה בהסכם דומה לשאר החברות הממשלתיות - כמו חוצה ישראל, נתיבי איילון וכביש 6 - החוזה שייחתם יהווה בסיס לחוזים של שאר החברות שגם תוקפם צפוי להסתיים בקרוב.
במסגרת בקשת הפטור, ביקש תחילה משרד התחבורה מהאוצר פטור ממכרז עבור המשך ההתקשרות עד לחתימת ההסכם, והוא כולל ארבעה סעיפים מרכזיים - פעילות שוטפת של תחזוקת כבישים ב־2.26 מיליארד שקל, המשך פרויקטים קיימים ב־2.593 מיליארד שקל, פרויקטים שכבר החל תכנונם ב־692 מיליון שקל ופרויקטים חדשים ב־198 מיליון שקל. במסגרת קבלת האישור, טען משרד התחבורה כי נתיבי ישראל קריטית בתחום התשתיות ולמדינה יש בה תלות משמעותית, אך רוטנברג נזף בה כי פעילות החברה ללא הסכמי מסגרת בתוקף מהווה תקלה משמעותית וסוגיה בה יש לטפל באופן מיידי.
לאחר בחינה משפטית, החשב הסביר כי לא ניתן להאריך הסכם מסגרת באמצעות פטור ממכרז אלא באמצעות פנייה לאישור הממשלה, אך על מנת שלא לפגוע בתפקוד התקין של התחבורה בישראל - הוא מאשר את המשך ההתקשרות מבלי לכלול פרויקטים חדשים, שאותם יש לאשר בנפרד עד לחתימה על הסכם. החשב הכללי אישר את ההתקשרות מ־26 בינואר 2025 ועד ל־30 ביוני 2025, בתוספת שתי תקופות אופציונליות - הראשונה מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר והשנייה מתחילת אוקטובר ועד סוף דצמבר, אך מימושן יתקבל רק באישור סגנית בכירה לחשב הכללי ובכפוף להתקדמות הסכם המסגרת החדש.
בשבוע שעבר שוב פנה משרד התחבורה וביקש אישור מהוועדה עבור פרויקטים נוספים, מתוכם 9.2 מיליארד עבור פרויקטים המשכיים ו־600 מיליון שקל עבור פרויקטים בשטחים עירוניים. אך בחשב הכללי החליטו לאשר למשרד 4.6 מיליארד שקל בלבד עבור פרויקטים המשכיים ותוספת של 10% סטייה לפרויקטים שעומדים בקריטריונים. בכל שנה מתקיימים דיונים תקציביים, כאשר במצב שגרה מגישה נתיבי ישראל פנייה תקציבית על מנת להפוך הרשאה לתזרים כספי, אך כל עוד לא ייחתם הסכם כל פרויקט יאלץ לעבור בדיקה של ועדת הפטור שתבחן את חיוניותו.
המשמעות היא שפרויקטים קיימים ימשיכו להתקדם, אך פרויקטים חדשים ייאלצו לקבל אישור נפרד, עליו כבר עומלים בנתיבי ישראל במטרה לקדם פרויקטים נוספים. החשב הכללי הבהיר כי התנאי לאישור הוא השלמת הסכם מסגרת עד לסוף השנה, אחרת המשרד יידרש לבקש את אישור הוועדה לכל פרויקט ולמעשה לא יוכל להמשיך לקבל היתרים כללים לסכומים גבוהים בלי פירוט של כל פרויקט.
משרד התחבורה הסביר כי הוא מקדם את ההסכם מול נציגי נתיבי ישראל, אך טרם גובש הסכם סופי וכן לא התקבלה החלטה בוועדת השרים בעניין. המשרד ציין כי הוא מקדם הסכם מסגרת דומה מול חברת חוצה ישראל, שגם היא זרוע ביצוע של המשרד ולה תחומי פעילות חופפים עם נתיבי ישראל, כולל אישור עקרונות ההסכם בוועדת שרים. לטענת המשרד, ההסכם קרוב לחתימה.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "ועדת המכרזים טרם פרסמה את החלטתה הסופית בנושא. בהתאם לכך אין ביכולתנו להגיב בשלב זה לפרטי הטענות".
