סגור
Dun's 100

פינוי שוכרי דירה בקיבוץ

די בעובדה שהמגורים מבוססים על הסכמי השכירות מול הקיבוץ בכדי לדחות את הטענה להעדר זכויות של הקיבוץ

בנוסף לחברי הקיבוץ, מתגוררים בקיבוצים גם אנשים במעמד שונה. תושבים אלו מחזיקים בדירות המהוות נכס יקר של הקיבוץ ואמצעי לצמיחה דמוגרפית וקליטת חברים חדשים. בנסיבות אלו יש להפקיד הקפדה יתרה על עריכת הסכמים שיגדירו באופן ברור את מעדם של המשתמשים בדירות הקיבוץ ואת זכות הקיבוץ לדרוש את פינוי הדירה בעת הצורך. פסק דין שניתן לאחרונה (9.10.21)*, בבית משפט השלום בירושלים, דן במקרה מעין זה, ובשל חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
באותו עניין הגיש קיבוץ תביעה כנגד תושבים שהתגוררו בשכירות בדירה החל משנת 2004. בתחילה נחתם הסכם שכירות בין הצדדים לתקופה של שנה, ובהמשך הוארכו תקופות השכירות בכל פעם בשנה. ההסכם האחרון נחתם ביום 15.7.2017, ולפיו אמורה הייתה תקופת השכירות להסתיים ביום 15.7.2018. בחודש 10/2017 הודיעה מנהלת הקהילה בקיבוץ לתובעים, כי הדירה דרושה לקיבוץ לצורך מכירת הזכויות בה לחברים חדשים והציעה לנתבעים לעבור להתגורר בדירה אחרת עד לתום תקופת השכירות. נוכח סירובם של הנתבעים הוחלט לנקוט בהליכי פינוי הדירה אלא אם יודיעו הנתבעים על הסכמתם לעבור לדירה חלופית. אלא שהנתבעים הודיעו לקיבוץ הם "לא עוברים לשום מקום". בהמשך לכך הגיש הקיבוץ תביעה לפינוי הנתבעים מהדירה.
טענותיהן העיקריות של הנתבעים היו כי נסיבות התקשרותם עם הקיבוץ והגעתם למגורים בו יצרו בידיהם זכות למגורים בדירה ללא הגבלת זמן או שהוצג בפניהם מצג של קיום זכות כזו. הנתבעים טענו כי יש לראות בהם כחברים בקיבוץ או כמועמדים לחברות וכי הסכם בר הרשות שנחתם עמם הוא בלתי הדיר. עוד נטען כי לקיבוץ אין זכויות בדירה, כי הסוכנות היהודית או החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית הם הגורם "שהביא" את הנתבעים לקיבוץ והם בעלי ריבם ולא הקיבוץ.
כבר בראשית פסק דינו מבהיר בית המשפט כי די בעובדה שמגורי הנתבעים בקיבוץ מבוססים על הסכמי השכירות מול הקיבוץ בכדי לדחות את טענתם להעדר זכויות של הקיבוץ, שכן ככל שלקיבוץ אין זכות בדירה, גם לנתבעים אין בה זכות. בית המשפט מציין כי הנתבעים חתמו לאורך השנים על הסכמי שכירות עם הקיבוץ. בהסכמים אלה הוגדרה תקופת השכירות כתקופה של שנה ואף נקבע במפורש כי "אין הקיבוץ מתחייב לאפשר לתושב להתגורר בקיבוץ, מעבר לתקופת ההסכם". עוד נקבע כי כל צד רשאי להביא לסיום ההסכם בהודעה מוקדמת של 30 יום ללא צורך במתן נימוקים. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים למעמד של "תושב קבע", וקבע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי קיים מעמד כזה או שישנה משפחה שאינה חברת קיבוץ אך זכאית למגורים ללא הגבלה.

1 צפייה בגלריה
עו"ד איילת רייך-מיכאלי
עו"ד איילת רייך-מיכאלי
עו"ד איילת רייך-מיכאלי
(צילום: ניקי וסטפהל)
לעניין נסיבות קליטת בקיבוץ, לטענת הנתבעים, הם הוזמנו להיקלט בקיבוץ ע"י ההסתדרות הציונית במסגרת מבצע קליטה שעודד משפחות צעירות להיקלט בישובי צפון ים המלח והבקעה. במסגרת המבצע התקיים "יריד" בירושלים בו יוצגו הישובים ע"י נציגים שביקשו לשכנע את המשתתפים להיקלט בישוביהם. עוד נטען כי שלטים המקדמים את פני המגיעים לקיבוץ, עד היום, מזמינים משפחות לבוא ולהיקלט בקיבוץ. ממילא, לשיטת הנתבעים, לא ניתן לקבל את הטענה שהגעתם לקיבוץ כמשפחה צעירה בשנת 2004 הייתה רק לתקופת שכירות מוגבלת.
אולם, בית המשפט אינו מקבל את עמדת הנתבעים כי נדרש היה להזהיר אותם "ברחל בתך הקטנה" כי ללא קבלתם לחברות בקיבוץ, המשך מגוריהם במקום אינו מובטח. הנתבעים חתמו על הסכמים ברורים ולאורך הדרך התנהלו הצדדים בצורה שממנה משתמע כי זכות השכירות היא זכות מוגבלת. מעבר לכך, יש להניח, קובע בית המשפט, כי מי שחי לאורך שנים בין הבריות היה ער לכך שבמהלך השנים התקבלו משפחות לחברות בקיבוץ, ביניהן משפחות ששכרו דירות כמו הנתבעים והפכו לחברות. במהלך הדרך אף התבקשו הנתבעים ומשפחות נוספות ששכרו דירות לפנות את דירתם לצורך אכלוסם בידי משפחות שהתקבלו כחברות בקיבוץ.
בית המשפט מדגיש כי הוא אינו רואה מקום לפקפק בכוונתם של הנתבעים להשתקע בקיבוץ, ומציין כי אך ברור שבחירתם לבנות את חייהם באזור ספר ובמסגרת חברתית מסויימת אינה עניין של מה בכך וסביר כי נעשתה מתוך מחשבה ארוכת טווח. אפשרות כזו אכן הייתה קיימת, ואולי עדיין קיימת מבחינתם, במסגרת של חברות בקיבוץ. אלא שהנתבעים, כך נפסק, מעולם לא הגישו בקשה להתקבל כחברים בקיבוץ וממילא לא היו מועמדים לחברות ואינם חברים בקיבוץ. מן העדויות עלה כי מה שככל הנראה עצר את הנתבעים מלעשות זאת הייתה בעיה כלכלית – פנסיונית.
מסקנת בית המשפט היא היא כי לנתבעים אין זכות בדירה, או זכות אחרת, מעבר לזכות השכירות שפגה זה מכבר, ועל כן מתקבלת תביעת הפינוי.

* ת"א (שלום י-ם) 62992-07-18 אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג נ' דני כהן (נבו 09.10.2021)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: https://ayelet-raich.co.il, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור"