דוח המבקר
תת-דיווח על תסמינים נפשיים של מבקשי רישיונות הנשק
זאת למרות העלייה במצוקה הנפשית עקב מלחמת חרבות ברזל. עוד מציין המבקר כי הצהרת הבריאות למבקשי רישיון נשק כדי לאתר מסוכנות לא עודכנה שנים למרות המלצות קודמות
שיעור הצהרות הבריאות שהעביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות לבחינת הכשרות הנפשית של מבקשי רישיונות נשק, ירד לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר ל-3% מתוך כלל מבקשי הרישיונות (לעומת 10% מהמבקשים ב-2020). זאת למרות העלייה החדה בפגיעה במצבה הנפשי של האוכלוסייה בעקבות המלחמה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שעסק בבקרה על מתן וחידוש רישיונות נשק פרטיים (לאקדח) לאנשים עם תסמינים נפשיים. המבקר ציין ש"מכאן עולה חשש כי מדובר בתת-דיווח על מצבם הנפשי של מבקשי הרישיון", וממליץ למשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לקיים בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים הזה.
כל מבקש רישיון נדרש לחתום לצד חתימת רופא על הצהרת בריאות לבחינת כשירותו הרפואית, לרבות הנפשית. זו נבדקת לצד בחינת המידע הקיים במאגרים על מסוכנות המבקש (למשל, האם עבר אשפוז פסיכיאטרי). "מצבו הנפשי של מחזיק הרישיון עלול להשפיע על האפשרות לשימוש חריג בנשק, כגון רצח או אובדנות", כותב המבקר.
אלא שלפי הדו"ח, קיימת התמהמהות של שנים בעדכון השאלון שבבסיס הצהרת הבריאות הזו, ולא שולבה שאלה בנוגע לנטיות אובדניות של המבקשים – דבר שכבר הומלץ עליו ב-2019 על ידי ועדה שבחנה את הנושא. המבקר מציין שמאז 2021 קיימו משרדי הבריאות והביטחון הלאומי דיונים בנוגע לקביעת נוסח הצהרת בריאות מעודכנת, שיכלול דרישה להצהרת מבקש הרישיון בדבר מחשבות אובדניות ותוקפניות וניסיונות אובדנות בעבר. אולם, למרות שכבר בנובמבר 2023 העביר משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי את הצעתו המעודכנת, "נכון לינואר 2025, בחלוף יותר משנה, עדיין לא החל המשרד לביטחון לאומי להשתמש בהצהרה המעודכנת". המבקר מציין ששני המשרדים למעשה "לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות על אף העלייה החדה בשיעור הנזקקים לטיפול נפשי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה".
המשרד לביטחון לאומי טען בפני המבקר בתגובה כי הצהרת הבריאות כוללת שינויים נוספים ונדרשת היערכות לוגיסטית מתאימה כדי למנוע עומסים בלתי סבירים על הליך הגשת הבקשה והארכת הטיפול בה. אולם המבקר נוזף בשני המשרדים וכותב שלנוכח שיעור המדווחים על תסמינים ברמה בינונית וחמורה של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה לאחר המלחמה (על פי סקר שערך המבקר באפריל האחרון, דבר שמעלה את הסיכון למחשבות אובדניות), ונוכח ההיקפים ההולכים וגדלים של מבקשי רישיונות הנשק, על שני המשרדים "לפעול לקידום שילובה של הצהרת הבריאות המעודכנת בהליך קבלת הרישיון – דבר שעשוי למנוע מקרים של שימוש בנשק שלא למטרתו".
ביקורת זו בדו"ח המבקר, יש לציין, היא בהמשך לביקורת שהושמעה בעבר בוועדה לביקורת המדינה ובדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנחשף בכלכליסט, והצביע על כשלים בפיקוח על רישיונות הנשק האישי, ובין השאר בנוגע לעדכון הצהרת הבריאות.
עוד עולה מנתוני דו"ח המבקר, שבמספרים מוחלטים (להבדיל מהשיעור) בשנים 2023-2024 יש עלייה בכמות הצהרות הבריאות שהעביר משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי לבחינת הכשירות הנפשית של מבקשי רישיון נשק, לעומת השנים שקדמו (לדוגמא: 9,694 הצהרות הועברו ב-2024 לעומת 919 ב-2020).
באופן טבעי העלייה החדה הזו היא נגזרת הן של הזינוק במספר המבקשים להוציא רישיון נשק, מגמה שהחלה עוד בטרם המלחמה והקצינה לאחריה (לאור ההקלות שהוביל השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר להוצאת רישיונות הנשק) והן של העלייה בדיווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה בעקבות המלחמה ואירועי 7 באוקטובר. לפי הדו"ח, בשנה שלאחר פרוץ המלחמה (בין 8 באוקטובר 2023 ל-7 באוקטובר 2024) הוגשו לאגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי 349,851 בקשות להוצאת רישיון. מדובר בעלייה של פי יותר מ-8 לעומת 42,452 בקשות שהוגשו בשנה שלפני המלחמה.
הנתונים האלה כמובן ממחישים את חשיבות אחת המסקנות העיקריות של המבקר בדו"ח, לפיה על המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות "לפעול לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על כשירותם הנפשית של המחזיקים ברישיון נשק".
