פרסום ראשון
לראשונה: המדינה תלאים רישיון לחיבור מפעלים לגז טבעי
רשות הגז במשרד האנרגיה תרכוש בחזרה את הרישיון של חברת רתם לפרישת תשתית חלוקה באזור ירושלים, לאחר שזו לא הצליחה לחבר את רוב הצרכנים. החברה הממשלתית נתג"ז תקבל את הרישיון ותזכה למענק של 150 מיליון שקל. רתם: הכשלים בתחום - באשמת המדינה
שר האנרגיה אלי כהן ילאים בקרוב את הרישיון של החברה הפרטית רתם - לפרישת תשתית חלוקה של גז טבעי באזור ירושלים, ויעבירו לידי החברה הממשלתית נתג"ז - כך נודע לכלכליסט. הכוונה להלאים את רישיונות חלוקת הגז הטבעי (כלומר, חיבור מפעלים וצרכנים בינוניים כמו בתי חולים לתשתית גז טבעי) אינה חדשה, אך כעת המהלך יוצא לפועל בפעם הראשונה. רתם גז טבעי מוחזקת על ידי חברת התשתיות רימון (50%) וקרן נוי (50%).
במכתב ששלחו מנהל רשות הגז במשרד האנרגיה משה גראזי והחשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג לחברת רתם נכתב כי הרישיון של רתם יסתיים ב-10.9.2025, ויעבור לחברה הממשלתית נתג"ז – שתחל בחיבור המתקנים. עוד מופיע במכתב כי לאחר העברת הבעלות על נכסי החברה, המדינה תיידע את החברה ברשימת רואי חשבון, שמתוכם תבחר החברה רואה חשבון אחד שיקבע את שווי הנכסים והפיצוי של המדינה לתשלום.
כהן מנסה לשים סוף לבעיה שבה מפעלים רבים לא מחוברים לגז טבעי למרות הצורך, בעקבות המודל הכלכלי שנבחר. הגז הטבעי בישראל מופק משלוש אסדות בחופי הים (תמר, לוויתן וכריש). שינוע של גז טבעי בישראל מחולק לשתי רשתות: הולכה וחלוקה. רשת ההולכה (גז טבעי בלחץ גבוה לצרכני גז גדולים, למשל תחנות כוח) מקימה ומתחזקת החברה הממשלתית נתג"ז.
ברשת החלוקה, שאמורה להתחבר לרשת ההולכה בנקודות ספציפיות ומשם להוביל גז בלחץ נמוך לצרכנים בינוניים. המודל הכלכלי עליו הוחלט ברשת החלוקה הוא הענקת מונופול אזורי ל-6 חברות ברחבי הארץ – שכל אחת תחבר בהתאם לאזור שלה. המודל הכלכלי נכשל, שכן למרות שהרישיונות הוענקו באמצע העשור הקודם, עד מרץ 2023 חוברו רק 150 מפעלים מתוך 450 לקוחות פוטנציאליים ברחבי הארץ. "רתם – גז טבעי" היא החברה המחזיקה ברישיון החלוקה באזור ירושלים, ומאז שקיבלה את הרישיון חיברה 3 צרכנים בלבד (מ-2016).
חלוקת הרישיונות לחברות האזוריות החלה ב-2010, אך בפועל החיבורים לא קרו. דוח של מבקר המדינה מנובמבר 2022 חושף את הכשלים של המדינה בקידום הפרויקט: המדינה השקיעה של 537 מיליון שקל בחיבור מפעלים – למרות שהחברות היו צריכות לשלם 217 מיליון שקל מהסכום. המבקר מעריך את הכישלון בשינוע הגז הטבעי בעלות של 0.8-1.9 מיליארד שקל למשק בשנים 2020-2025.
לאורך השנים, כך לפי מבקר המדינה, הורידה המדינה בעקביות את יעדי החיבור. ב-2011 נקבע כי יש בישראל 728 צרכנים ברשת חלוקת הגז הטבעי. המדינה הורידה את היעד לאחר שעד 2015 חוברו 50 צרכנים בלבד. לכן המדינה הורידה את היעד לחיבור 450 צרכנים עד 2020. לאחר מכן, לפי המבקר, הורידו את היעד לחיבור של 225 מפעלים עד 2025, אך ללא האישור הנדרש בממשלה.
הכישלון של חלק מהחברות הפרטיות להקים תשתית חלוקה הובילה עוד ב-2023 את ועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן לאפשר לנתג"ז הממשלתית להיכנס לרשת החלוקה. אלא שכדי שהחברה תוכל לעשות זאת בפועל נדרש גם הלאמה של רישיון החברות הפרטיות – שכיום מחזיקות במונופול אזורי, מה שכעת הולך להתרחש.
לחיבור המפעלים והצרכנים הבינוניים ישירות לגז טבעי יש מספר יתרונות כלכליים: המפעלים יוכלו לייצר את החשמל בעצמם ולהחליף דלקים מזהמים ויקרים יותר כמו סולר ומזוט – מה שיכול לחסוך מיליוני שקלים בשנה לתעשיינים בישראל.
קרן נוי נכנסה לפרויקט ב-2020, ומחזיקה בשותפות דומה עם רימון בצפון. כנגד הפרויקט בירושלים עלו כמה קשיים - למשל הירידה בשימוש בגז לפרויקטי תחבורה. המשמעות היא שתשתית הגז הטבעי באזור פחות אטרקטיבית ממה שהיה נראה בעבר. נקודה נוספת שצריך לציין היא השינוי במודל של החברה - שכן נתגז תקבל את הרישיון עם מענק של כ-150 מיליון שקל; רתם קיבלה במענק החתימה 60 מיליון שקל - ובהמשך תוספות שהגיעו ל-110 מיליון שקל.
כמו כן נתג"ז תהיה אחראית על אזור קטן יותר מהאזור המקורי של רתם. כך או כך המהלך מגיע בהסכמה של הצדדים לאחר ההבנה שהמודל הכלכלי של הרישיון בירושלים לא אפשרי - ולכן המדינה תרצה לקדם את הפרויקט בעצמה.
הלאמת הרישיון דרשה עבודה רבה מצד משרד האנרגיה, כולל שינויים בחקיקה שאיפשרו כעת את המהלך בפעם הראשונה.
מרתם גז טבעי נמסר: "הכשלים בתחום חלוקת הגז הטבעי בישראל נובעים אך ורק מכשלי אסדרה ממשלתיים. כל עוד והיכן שאפשרו לחברת רתם לעבוד, היא ביצעה זאת בהצלחה. מאחלים לנתג"ז הצלחה רבה".
