סגור
 ילדים חרדים
ילדים חרדים. יחויבו בלימודי ליבה על ידי מורים מוסמכים? (צילום: אור צפתי )

בלעדי
אפלייה ממוסדת: 1,500 שקל יותר לתלמידי רשתות חרדיות

לפי מסמך של האוצר, תוספות השכר ברשתות החינוך החרדיות שמקדם שר החינוך יואב קיש יצרו פער תקצוב גדול בין תלמיד ברשתות לתלמידי החינוך הממלכתי. האוצר דורש בתמורה עמידה מלאה בלימוד תכני ליבה והשתתפות במבחנים ארציים

מסמך של משרד האוצר קובע שאם ייושמו תוספות השכר בחינוך החרדי יהיה התקצוב הממוצע לתלמיד ברשתות גבוה ב־1,500 שקל לשנה מהתקצוב לתלמיד בחינוך הממלכתי היסודי. זאת בשל תוספת שעות תפילה שנהוגה במוסדות הרשתות החרדיות ובשל מספר התלמידים הקטן בכיתה. זוהי תוצאה בעייתית במיוחד לאור העובדה שתוספות השכר ניתנות על סמך הטענה שרשתות החינוך זכאיות על פי חוק ל"תקצוב שווה ככלל ילדי ישראל".
כך עולה ממסמך הערות האוצר להצעת התיקון לתקנות החינוך הממלכתי שיוזם שר החינוך יואב קיש למען תוספות השכר למורים החרדים. האוצר קובע ש"לאור העובדה שתוצאה זו מביאה לפגיעה בעקרון השיוויון, יש להפחית את תוספת השכר או את שעות הלימוד המתוקצבות או להגדיל את מספר התלמידים בכיתה, או שילוב של כל אלה. נציין כי אפשרות הגדלת מספר התלמידים בכיתה תביא לשינוי רק בטווח הארוך, והינה קשה ביותר לחיזוי ולשליטה".
בתקציב המדינה נכללו 600 מיליון שקלים כספים קואליציוניים לתוספות שכר למורים ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס (לשעבר מעיין החינוך התורני). הכוונה היא לשלם את התוספות רטרואקטיבית מספטמבר. הרשתות אף החלו לציין את התוספות בתלושי השכר של המורים למרות שאין לכך בינתיים אישור חוקי, אבל האוצר הורה להפסיק לעשות זאת. משרד החינוך מצדו יכול לכאורה להתעלם מהערות האוצר בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נגד התוספות, והתעלמות מההערות תקשה לצלוח את העתירה.
המסמך מפרט גם רשימת דרישות ליישום התוספות שלפחות חלקן עומדות בניגוד מוחלט למדיניות סרבנות הפיקוח של רשתות החינוך החרדיות. לדברי משרד האוצר, יש לקבוע קריטריונים בסיסיים להגדרת מוסד הזכאי לתקצוב מלא "ככלל ילדי ישראל". התנאי הבסיסי הוא "לימוד כלל שעות הליבה באופן מלא, בכל שכבות הגיל, על ידי עובדי הוראה המוסמכים לכך". כל מוסד יציג למשרד החינוך תוכנית לימודים ומצבת מורים שמסוגלים ללמד את התוכנית כתנאי לתוספות.
כדי לפקח על לימודי הליבה תיאכף השתתפות של כל בתי הספר ברשתות לבנות ולבנים כאחד במבחנים בינלאומיים וארציים. מוסד שיכשל בהם יוצא מהתוכנית. הפיקוח על המוסדות יכלול ביקורי פתע שהמוסדות ישתפו פעולה איתם. זאת, בעוד היום הרשתות מגבילות את שיתוף הפעולה עם הפיקוח. הרשתות דורשות שהדיווח על יישום התוכנית יהיה מרכזי, אבל האוצר דורש דיווח של כל בית ספר.
הכניסה של כל מוסד לתוכנית תהיה על סמך בדיקה פרטנית של עמידה בתנאים. כל מוסד יידרש לעמוד לפחות פעם אחת במבחן מיצ"ב או במבחן חלופי כדי שישולב בתוכנית. המורים ידרשו לחתום שהם יודעים שתוספות השכר מותנות בעמידת בית הספר בתנאים וישללו אם הוא יפסיק לעמוד בהם. היום חלק ממוסדות הרשתות כלל אינם עומדים בתנאי תוכנית הליבה ומשרד החינוך מסתפק בהטלת קנסות עליהם. משרד האוצר דורש שבית ספר כזה לא יזכה בכלל לתקצוב שווה לממלכתי אלה יוגדר כמוסד מוכר שאינו רשמי, שזכאי רק לתקצוב בשיעור של 75%.
עוד קובע המסמך שיש לבצע "עבודת מטה מקיפה אשר תביא בחשבון את כלל המשמעויות הגלומות בהחלטה". עבודה זו צריכה לכלול בחינה של ההשלכות על החינוך הממלכתי, ובייחוד של ההעדפה התקציבית של החינוך הפרטי על החינוך הציבורי, מצב שצפוי להתפשט מהחינוך החרדי לכלל מערכת החינוך.