מאות מתנגדים להארכת צו החיסיון על קצא״א
316 התנגדויות הוגשו לדרישת האוצר להארכה מזורזת של צו החיסיון של החברה, עד ל-2026. לטענתם, קצא״א נהנית מחיסיון רחב משל החברות הביטחוניות, באופן הפוגע בעקרונות כמו שקיפות, מינהל תקין ואמון הציבור, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי. החברה להגנת הטבע: ״אפילו צו החיסיון המוטל על המוסד אינו כה כבד"
משרד האוצר מבקש מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת להאריך בשנה וחצי את החיסיון הכבד המוטל על פעילותה של חברת הנפט קצא״א, ו-316 התנגדויות הוגשו לאתר התזכירים הממשלתי בדרישה לבלום את המהלך. במשרד האוצר דרשו להאריך בהליך מזורז את הצו, החל על קצא״א מאז הקמתה, ואילו המתנגדים טוענים כי קצא״א נהנית מחיסיון רחב אף יותר משל החברות הביטחוניות, באופן הפוגע בעקרונות דמוקרטיים כמו שקיפות, מינהל תקין ואמון הציבור, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי הרחב. ״אפילו צו החיסיון המוטל על המוסד אינו כה כבד בהשוואה לצו החיסיון של קצא״א״, אומרים בחברה להגנת הטבע.
משרד האוצר, אחד מהרגולטורים האחראיים על פעילות קצא״א, דורש להאריך את צו החיסיון החל על החברה עד דצמבר 2026, בהליך מקוצר שבו ניתנו 11 יום בלבד להערות הציבור. תוקפו של הצו הנוכחי עומד לפוג ב-1 ביוני, כלומר, בעוד פחות מחודש, ובמשרד האוצר מנמקים כי ״לאור היעדר שינוי בנסיבות המשליכות על הצורך בצו, יש צורך להאריך את המועד האמור״.
על פעילותה של חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), המשנעת נפט לשימוש ואחסון בישראל, קיים צו חיסיון רחב. זאת, למרות שמדובר בחברה חדשה שהוקמה בשנת 2017 כדי להמשיך את פעילותה של קצא״א הישנה (קו צינור אילת אשקלון), אשר הוקמה בבעלות משותפת עם איראן. הזיקה לאיראן אמנם נותקה, אולם קצא״א נותרה ליהנות מחיסיון חסר תקדים. בנוסף לכך, קצא״א מרחיבה היום את פעילותה לנושאים שאינם בעלי נופך ביטחוני, כמו הקמת מתקן התפלה וכוונה להטמין קווי תקשורת בתשתיות שלה. למרות שלא מדובר בנושאים הקשורים למהות הפעילות של החברה, כלל פעילותה מנוהלת תחת חיסיון.
כלל המידע הנוגע לפעילות החברה חסוי ונסתר מעיניי הציבור, למעט היבטים מסוימים הנוגעים להגנת הסביבה, רישוי עסקים, תכנון ובנייה וניהול החברה. בניגוד לכלל החברות הממשלתיות האחרות, אפילו דוחותיה הכספיים של קצא״א אינם מתפרסמים לציבור. הפיקוח הציבורי המתאפשר על התנהלות החברה הוא צר במיוחד, ובדיון שנערך אשתקד בכנסת, הסביר מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה דאז, גיא סמט, כיצד מתנהלת מסירת המידע אשר אינו חסוי: ״צו החיסיון קובע שנושאים בתחום הסביבה יכולים לכאורה להיות חשופים בפני הציבור, אבל מותיר את ההחלטה בידי חברת קצא"א שיכולה להחליט איזה מידע למסור ואיזה לא. זה מנגנון שבעיננו לא סביר״.
עוד דוגמה לעד כמה נרחב החיסיון על החברה: במרץ 2022, ביקש ארגון שומרי הבית בבקשת חופש מידע פירוט על תקציבי הפרסום, יחסי הציבור וקשרי הקהילה של החברה. בקצא״א החליטו שלא להשיב לשאלות, שכן לא מדובר בנושאים המוחרגים באופן ישיר מצו החיסיון, למרות שהם כלל לא נחשבים למידע ביטחוני. בסופו של דבר, מבקר המדינה אשר פרסם דוח על החברה השנה, פרסם בין היתר את תקציב יחסי הציבור שלה.
לצד אזרחים מן השורה, ארגונים רבים הביעו עתה התנגדות נחרצת להארכה האוטומטית של צו החיסיון, המתרחשת ברצף מאז הקמת החברה. כך בין היתר רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, שומרי הבית, צלול, לובי 99, התנועה לחופש המידע, הפורום להתחדשות עירונית, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ועוד.
בשנה שעברה, בעת החליט יו״ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, להאריך את הצו – הוא סירב לבקשתם של ארגונים רבים לבטלו, ולהטיל חרף כך חיסיון נקודתי על נושאים אשר חשיפת פרטיהם עלולה לייצר חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. גם כעת עולה שוב הבקשה, אולם לא סביר שתתקבל. גם דיון על הצורך בחיסיון האופף מזה שנים את קצא״א, לא התקיים, למרות שבפברואר 2023 הוחלט כי תקום ועדת משנה תחת ועדת החוץ והביטחון אשר תבחן את הצורך בחיסיון. הוועדה לא התכנסה, והחיסיון הוארך שוב, וכעת עומד בפני הארכה נוספת. גם בממשלה אין תמימות דעים בנושא. בשנת 2021, אמר אריאל אבלין, מי שכיהן דאז כסגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, כי לעמדת הרשות (המפקחת על קצא״א) ואף לעמדת החברה עצמה, ״החיסיון צריך להיות מוסר מהחברה״, ״הוא לא טוב לחברה״.
ברשות הטבע והגנים סבורים גם כן כי יש לצמצם את החיסיון כך שיוטל רק על רשימה סגורה של נושאים, ולא להפך. ״ההיסטוריה הלא רחוקה הוכיחה כי לפעילות קצא״א השלכות רחבות על שמירת הטבע וההגנה על ערכי הטבע המוגנים״, נכתב בעמדת הרשות. ״הדוגמאות הרלוונטיות ביותר הן אירוע זיהום הנפט ב-2014, שגרם לפגיעה קשה בשמורת הטבע עברונה, וכן הזיהום בנחל צין ב-2011 כתוצאה משני אירועי דליפה מצינור קצא״א. חלקים משמעותיים מהקווים היבשתיים של החברה, באורך למעלה ממאה ק״מ, עוברים בוך שמורות טבע ואזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה. הפוטנציאל לנזקים גם בעתיד, לצערנו, אינו משולל יסוד, וראוי לחשוף את הפוטנציאל הטמון בפעולות קצא״א לביקורת״.
מקצא"א נמסר: "קצא"א אינה מבקשת החיסיון, אלא המדינה ומשרד האוצר משיקולי המדינה, וקצא"א אינה צד לבקשה."
