מחיר הבצורת: הנזק לחקלאים - 287 מיליון שקל
במשרד החקלאות צופים כי הנזקים ילוו את החקלאים עשור קדימה ועשויים להגיע ל-1.5 מיליארד שקל. סמנכ"ל רשות המים, דני גרינוולד, בדיון בוועדת הכלכלה: "אחרי 5 שנים רצופות טובות, בשנה אחת כל המאגרים וכל מה שהיה לנו נעלם"
הבצורת מכה בחקלאות הישראלית, בעיקר באזור הצפון: רשות המים מקצצת 22 מיליון מ"ק במכסות המים של החקלאים בצפון, כשהמחסור בפועל בחודשים יוני־ספטמבר מוערך ב־46 מיליון מ"ק. במשרד החקלאות צופים "פגיעה אנושה" בחקלאים באזור, שמסתמכים על מי גשמים ומים שפירים ואין להם מערכת מים מושבים. בין היתר, מדובר בייבוש של 38 אלף דונם גידולי שדה, ופגיעה ב־55 אלף דונם של מטעים.
עוד להערכת משרד החקלאות, הנזק הישיר לחקלאים עומד השנה על 287 מיליון שקל, והנזקים הללו עוד ילוו את המגזר עשור קדימה והם עשויים להגיע ל־1.5 מיליארד שקל. פגיעה נוספת מסתמנת גם באזורים אחרים שמנותקים ממערכת המים הארצית, או כאלו המסתמכים על קידוחים - למשל, חבל אילות, הערבה וכיכר סדום. הפגיעה ברחבי הארץ היא בעיקר בגידולים כמו תירס לתחמיץ ותירס מתוק, עגבניות לתעשייה, תפוחים וגלעינים שונים, ובהם דובדבן.
במשרד החקלאות אומרים כי ייתכנו השלכות עקיפות של פגיעה בדבורים, שכן מחסור במים יוביל לשינויים בשדות החקלאיים ובצוף הזמין וכך בכוורות הדבורים. לפי ההערכה, ללא התערבות והשקעה ממשלתית בפתרון, הפגיעה יכולה להגיע לתמותה של כמחצית הדבורים (לעומת 20%-30% בשנה רגילה), מה שיוביל לפגיעה בכ-30% מהגידולים הדורשים האבקה ב-2026.
משרד החקלאות המליץ לשר האוצר להכריז על שנת בצורת בגידולי בעל כמעט בכל רחבי הארץ. החלטה בנושא צפויה להתקבל עד סוף מאי. מטרת ההחלטה היא לייצר מנגנון שיפוי לחקלאים, כדי לצמצם את הפגיעה בהם ובתוצרת החקלאית הטרייה.
בצל שינויי האקלים המחמירים, עונת החורף הסתיימה כאחת היבשות ביותר שנמדדו בישראל עם כ-50% בלבד מכמות הגשם הממוצעת לסוף מרץ בצפון הארץ ובאזורים נוספים, והייתה העונה היבשה ביותר באזור אצבע הגליל, עמק החולה והגולן מאז שנות ה-50. לטענת חברת גליל-גולן של החברה לפיתוח הגליל, מיעוט הגשמים אילץ את חקלאי האזור להמשיך ולהשקות את גידולי השדה גם בחורף, מה שייקר את עלויות הגידול בכ-40%. עוד לפי החברה, עקב המחסור החמור שנוצר בכמות המים הזמינה להשקיית גידולי החקלאות - מעל 55% מגידולי השדה שהיו מתוכננים להיזרע בקיץ הקרוב בעמק החולה לא ייזרעו, בהם עגבניות, תירס לרפתות החלב, תירס לתעשייה ולשוק ועוד. משרד החקלאות טרם אימת את הנתונים הללו.
בצל הבצורת, הטבע והשדות החקלאיים מתייבשים ובמשרדי הממשלה מודאגים באשר להמשך השנה. בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו נתונים עגומים. כך למשל, מפלס הכינרת עלה רק ב-18 ס״מ, העלייה הכי נמוכה בהיסטוריה. "פעם ראשונה שהמפלס החל לרדת כבר בפברואר", הסביר מנהל תחום אגרו מטאורולוגיה במשרד החקלאות, מרק פרל. "לפי תחזיות רשות המים, עד סוף העונה נגיע לקו האדום התחתון. אחרי 5 שנים רצופות טובות, בשנה אחת כל המאגרים וכל מה שהיה לנו נעלם".
סמנכ"ל רשות המים, דני גרינוולד, אמר כי הבעיה תהיה בעיקר ב-2026, וציין כי צריך לדאוג בעיקר לגליל העליון ולגולן שם משקים במים שפירים ללא חלופה של קולחים. "במערכת הארצית יש יכולת לספק את כל הכמויות, אבל נסיים את השנה על הקווים האדומים, אז השנה אנחנו לא רוצים לעודד שימוש לא מושכל במים. חשוב לנו שהמשמעת תישמר כי ברור ש-2026 תהיה קשה יותר כי נפתח אותה כנראה עם מאגרים ריקים", אמר. סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, שאל: "אם המצב כזה גרוע, איפה רננה (מקמפיין "ישראל מתייבשת" - ש"א) ואיפה הטיפול בכך שגם הצרכן בבית יצטמצם?", וגרינוולד השיב: "אנחנו מתלבטים".
גם הטבע, בו נהנים הישראלים לטייל, אינו חסין מהנזקים הכבדים. נציג רשות הטבע והגנים, אסף צוער, הזהיר כי "יש חשש אמיתי לפגיעה בנחלים, בעיקר בירדן. זה יגרום לפגיעה באקולוגיה, לזיהומים ופגיעה בתיירות. אם יש חשש לבצורת בהמשך אז אנחנו יכולים לגרום לקריסה אקולוגית וצריך להכניס גם את השיקולים האלה. צריך עזרה לחקלאים, אבל גם לשמר את משאבי הטבע של הגליל העליון".
