מחקר: רק למחצית מהשכירים בעשירון התחתון יש פנסיה פעילה
76% מהשכירים במשק מכוסים כיום בפנסיה – לעומת 37% בלבד ב-2007. אבל בעשירון התחתון, מחצית מהשכירים עדיין לא מבוטחים. החוקרים: הרפורמה הגיעה לקצה גבול היכולת שלה
כיום, אחד מכל ארבעה שכירים אינו מבוטח בפנסיה פעילה, ורובם צעירים בעשירון התחתון – כך עולה ממחקר חדש של המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן-גוריון.
החוקרים – ד"ר שרית מנחם-כרמי, פרופ' אביה ספיבק ופרופ' אביעד טור-סיני – התבססו על נתוני הלמ"ס ודיווחי מעסיקים למס הכנסה בשנים 2006–2022, כדי לבחון לראשונה על סמך נתוני אמת ולא סקרים את שיעורי הכיסוי הפנסיוני בקרב שכירים ואת השפעת הרפורמה הדרמטית של פנסיית החובה שנכנסה לתוקף בשנת 2008. עד לרפורמה, בעיקר מעסיקים במגזר הציבורי או בענפי תעשייה מאורגנים היו מחויבים בהפרשה לפנסיה.
ממצאי המחקר מצביעים מצד אחד על עלייה דרמטית בכיסוי הפנסיוני: בעוד שב-2007 רק 37% מהשכירים היו מבוטחים, עד 2022 הוכפל שיעורם ל-76.2%. החוקרים מכנים זאת "הצלחה ספקטקולרית", בין היתר משום שהרפורמה פעלה כמעט מיידית – והצליחה גם ללא אכיפה נרחבת. "זו ללא ספק הצלחה גדולה של מדיניות ממשלתית שגם כמעט שלא נאכפה", הם מציינים.
מהצד השני, על אף השיפור המשמעותי בכלל העשירונים, נותרו פערים חריפים: 50% מהעובדים בעשירון התחתון עדיין אינם מכוסים בפנסיה, ו־39% מהשכירים בעשירונים 2 עד 4 אינם מבוטחים בפנסיה פעילה.
בעשירון התחתון, שיעור העובדים עם כיסוי פנסיוני עלה מ־7% בלבד בשנת 2006 ל־50% בשנת 2022. לעומתם, בעשירון התשיעי נרשמה עלייה מ־72% ל־97%. עיקר השיפור התרחש בשנים שלאחר כניסת הרפורמה, והחוקרים סבורים כי הרפורמה מיצתה את עצמה, ושיעור הכיסוי הנוכחי אינו צפוי להשתפר ללא שינוי מדיניות.
עוד נמצא כי ענפי הבינוי, שירותי האוכל והאירוח הם בעלי שיעור הכיסוי הפנסיוני הנמוך ביותר - 46% ו־51% בהתאמה. מנגד, בענפי אספקת חשמל, מידע ותקשורת, שיעור הכיסוי נושק ל־100%. החוקרים מדגישים כי מעבר לפגיעה בצבירה הפנסיונית, עובדים אלו מאבדים גם את הכיסוי הביטוחי לנכות ולשארים – רכיב רכיב חיוני דווקא בענפים המאופיינים בסיכון גבוה ובשכר נמוך.
העדר כיסוי פנסיוני מתרכז בעיקר בקרב עובדים במשרות קצרות-טווח ובקרב צעירים. החוק מחייב הפרשה מיום העבודה הראשון רק אם לעובד הייתה פנסיה פעילה; אחרת, החובה חלה רק לאחר חצי שנת עבודה. כתוצאה מכך, עובדים רבים שמתחלפים תדיר בין עבודות – מתקשים לצבור חיסכון משמעותי. "ממצאים אלו מדגישים כי הצבירה הפנסיונית של עובדים המאופיינים בשכר נמוך ובוותק נמוך תהיה נמוכה, והם יסתמכו בעיקר על קצבת הזקנה הנמוכה של הביטוח הלאומי", נכתב במחקר.
החוקרים קוראים לבחינה מחודשת של מערך ההטבות הפנסיוניות בישראל, ולהסיט משאבים מהטבות מס אוניברסליות – אל תמיכה ממוקדת בשכבות החלשות. המטרה, לדבריהם, היא להבטיח החלקה של רמת התצרוכת לאורך החיים – כך שתימנע הידרדרות לעוני בגיל הפרישה ותישמר רמת החיים גם לאחריו.
