הרפורמה בחדלות פירעון מייצרת עורכי דין פרטיים בשירות המדינה נגד פושטי רגל
מעמד הביניים נשחק והסיכון לפשיטת רגל גדל – אבל דווקא כעת הממשלה מתכננת לאשר את חוק חדלות פירעון, חוק דרקוני ומסוכן שיוביל לפגיעה בזכויות חייבים ונושים מוחלשים. הדבר יוביל לא רק לפגיעה בזכויות, אלא מעורר חשש ממשי כי ההליכים יהפכו דרקוניים במיוחד וכי חייבים לא יצלחו את ההליך ויתקעו במעגל החובות ללא מוצא. עם התרחבות העוני והגזרות הכלכליות יותר ויותר מאיתנו עלולים למצוא את עצמנו בהליך הזה.
חלק מרכזי ולא מדובר של החוק הוא העברת סמכויות מהותיות מהממונה לנאמנים בהליך של מעין הפרטה. אם כעת הנאמנים אמונים על איסוף המידע הכלכלי על החייב וריכוזו בדוח המוגש לממונה, כעת מוצע כי הנאמנים גם יהגו את התכנית לשיקום כלכלי. אלא שהנאמנים הם גורמים פרטיים, עורכי דין או רואי חשבון, נטולי הכשרה מתאימה לקביעת תכנית כלכלית, ואשר לא מחוייבים לאינטרס הציבורי ולחובות מינהליות, כמו הגנה על זכויות אדם.
האינטרס של הנאמנים הוא אינטרס כלכלי צר – משכורתם נגזרת מקופת הנשייה כך שהם מתומרצים להגדילה. כך למשל, לנאמן יהיה אינטרס לדרוש מחייב לפדות את החסכון הפנסיוני שלו ולשלם באמצעותו את החובות (ואת משכורתו של הנאמן), בעוד שעל הממונה החובה לשקול גם את עתידו של החייב ואת האינטרס הציבורי שלא להפוך את החייב לתלוי בקופה הציבורית. בנוסף דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 עמד על כך שכבר כיום הפיקוח על הנאמנים לוקה בפגמים משמעותיים. הפרטה של סמכויות נוספות שיש בהן נגיעה ישירה לזכויות האדם של הנושים והחייבים בהיעדר פיקוח על הנאמנים איננה אלא הפקרות לשמה.
לכך נוספת העובדה שהממשלה כשלה מלהתקין תקנות לחישוב דמי המחייה שיש להותיר בידי החייב מתוך כלל הכנסותיו. גורם פרטי לא מפוקח בעל אינטרס כלכלי עלול להיות מתומרץ להשאיר בידי החייבים סכומים שאינם מספיקים לקיום בכבוד, באופן שיוביל לצבירת חובות חדשים, או הפלטות מהליך חדלות הפירעון. כך או כך, ההליך לא יוביל לשיקום, הנושים לא יקבלו את כספם, והחייבים יטבעו בחובות.
וכדי להוסיף חטא על פשע, מבוקש גם לוותר על הפיקוח השיפוטי על ההליך ולאפשר לקבוע תכנית לשיקום כלכלי ללא ששופט רואה את החייב והנושים אפילו פעם אחת. אכן, בהליכים אזרחיים ומינהליים רבים מגיעים להסכמות שמייתרות דיון. זה אפשרי. אלא שהחוק לא קובע מנגנונים שיבטיחו כי התכנית הכלכלית לא נכפית על החייב או על נושים מוחלשים, כמו נשים וילדים זכאים במזונות או עובדים שמעסיקם פשט רגל. ביטול הדיון הוא בעייתי כשלעצמו, אך לאור הנכונות להגדיל את סמכויות הנאמנים שממילא אינם מפוקחים כהלכה, הסרת הפיקוח השיפוטי תוביל לדריסת זכויות אדם.
למרות התנגדויות רבות ומבוססות מארגוני חברה אזרחית וגם מהשופטים שאמורים ליישם את החוק המוצע, הממשלה ממשיכה לקדם את החוק בהליך בזק. נראה שהמוטיבציה לכך היא לחסוך לממונה ולנאמנים הגעה לדיונים בבית משפט, על חשבון הציבור. זה לא מקרי שממשלה שפועלת באופן חוזר ונשנה להחליש את בתי המשפט ואת ההגנה על זכויות הפרט וזכויות האדם, פועלת כעת להחליש מנגנון שנועד להבריא פושטי רגל ואת הכלכלה הישראלית. וכעת – כעת כשהעוני מתפשט כמו אש בהרי ירושלים, דווקא כשנדרש טיוב של מערכת חדלות הפירעון והפיכתה ליעילה ומשקמת, לכזאת שתאפשר למי שאיתרע מזלם לאבד הכל לחזור לחברה – דווקא כעת מוצע להחזיר את ההליך לתצורתו הדרקונית ולהפקיר את החייבים והנושים המוחלשים.
הגר שחטר היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח
