רכבת מושבתת, הציבור נתקע והפתרונות לא עומדים בעומס
תקלות קורות בכל מערכת, אך תשתית חכמה אמורה למזער נזק. בישראל, השבתת קו רכבת מרכזי משבשת שגרה והאמון נפגע. חלופות תחבורה שונות – נת״צים, שבילי אופניים וכלים שיתופיים - מוסיפות גמישות, אך האם הן מספיקות ברגעי כשל?
כאשר קו רכבת מרכזי נעצר, ההשלכות חורגות מלוחות הזמנים של הנוסעים. השגרה מתערערת, המשק סופג הפסדים והאמון הציבורי נפגע. משבר הרכבת האחרון המחיש עד כמה התחבורה הציבורית בישראל שבירה ותלויה במערכת אחת: השבתה נקודתית שיתקה עשרות אלפי עובדים והיעדר מוקדי שירות פעילים ברגעי השיבוש רק הגביר את תחושת התסכול.
בשנים האחרונות הוקמו נתיבי תחבורה ציבורית (נת״צים) ונתיבים רבי תפוסה (2+) - יוזמה שמטרתה לשנות דפוסי נסיעה ולעודד שימוש באוטובוסים ונסיעות משותפות. בפועל, עם זאת, האכיפה חלקית, מספר הנתיבים מוגבל והציבור מתקשה להסתמך עליהם כתחליף אמין לרכב. אדם המגיע ברכבת תוך חצי שעה לא יבחר באוטובוס שנסיעתו בכביש נמשכת קרוב לשעתיים עקב פקקים. גם כאשר הרכבת הפעילה שאטלים חלופיים, העומס בכבישים המחיש את הצורך באפשרויות נוספות.
לצד אפשרויות אלו, נכנסת לתמונה התחבורה השיתופית הקלה, בעיקר קורקינטים חשמליים, שהפכו לנפוצים במרחב העירוני ומוסיפים מימד של גמישות. רכיבה ממוצעת בקורקינט מכסה כ־2.3 ק״מ בכ־10 דקות, ומהווה פתרון ל״קילומטר האחרון״ – הפער מהתחנה ליעד הסופי. מנכ״ל נת״ע, עמירם אוחיון, ציין שאחת הסיבות לביקוש הנמוך לרכבת הקלה היא היעדר חיבור ישיר בין התחנה לאזור העירוני - בדיוק הפער שתחבורה שיתופית יכולה לסגור.
כדי לממש את הפוטנציאל נדרש שינוי תפיסתי מצד הרגולטור: הכלים השיתופיים צריכים להיחשב חלק אינטגרלי ממערך התחבורה הציבורית. ניתן לחזק את הנגישות אליהם באמצעות מתקני חניה בסמוך לתחנות, ובמקביל לשפר את השימוש בשבילים הקיימים. שילוב הכלים בכרטיסי נסיעה משולבים יאפשר מעבר חלק בין אמצעי תחבורה שונים ויחזק את תחושת הרציפות והשירותיות. סבסוד ממשלתי – בדומה לאוטובוסים ולרכבות – יכול להגדיל את השימוש ולהבטיח נגישות גם לאוכלוסיות חלשות.
צעדים אלו לא יחליפו את הרכבת, אך בכוחם להרחיב את אפשרויות הנסיעה בשגרה ולצמצם את הפגיעות בזמן שיבושים. לצד תגבור אוטובוסים ושאטלים, שילוב של נתיבי תחבורה ציבורית וכלים שיתופיים מוסיף גמישות ומגוון אפשרויות, במיוחד במקטעים הקצרים מהתחנה ליעד הסופי - הפער שהתחבורה הציבורית המסורתית מתקשה לסגור.
האירועים האחרונים ממחישים עד כמה התחבורה הציבורית בישראל תלויה במערכת אחת ושבירה בפני שיבושים נקודתיים. כדי להבטיח תחבורה נגישה, יציבה ואמינה ברגעי משבר, יש להשקיע בפתרונות תשתית ארוכי טווח. חיזוק האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, הרחבת פריסת הנתיבים רבי התפוסה (2+) ושילוב הכלים השיתופיים במערך התחבורה בצורה ממשית יאפשרו חלופה תשתיתית אמיתית לצד הסתמכות על תגבור זמני באמצעות אוטובוסים ושאטלים. גישה רחבה זו מבטיחה יציבות בשגרה, תגובה מהירה בעת משבר ושירות אמין לציבור גם בימי שיבוש.
אסף קזקוב הוא סמנכ"ל אסטרטגיה, חברת BIRD
