יום השואה: המצוקה הכלכלית והבדידות של שורדי שואה מחייבת פתרון ערכי, מוסרי וכלכלי
במהלך שנת 2020, בעיצומו של סגר קורונה קודר, נמצאו שתי גופות של אנשים שכבר שרדו את מוראות השואה, רק כדי למות בבדידות מוחלטת בערוב ימיהם: ד"ר מגדה גרייס, בת 89, שאחרי ששרדה את התופת ובנתה קריירה מפוארת כמרצה ופתולוגית בבאר שבע, מתה לבדה בדירתה הריקה ונמצאה רק שבועיים לאחר מותה בעקבות תלונות שכנים על ריח מדירתה. מוניו שטנדר, בן 90 מכפר סבא, ששרד את מחנות ההשמדה, נשאר בחייו אלמן עזוב וגלמוד, כך שגופתו התגלתה שבוע לאחר פטירתו. שני אנשים שהיו ראויים לחום, אהבה וליווי עד יומם האחרון, הלכו לעולמם כשאיש אינו יודע על כך.
סיפורים אלו אינם יוצאי דופן. לפי נתוני זק"א, מקרי מוות של קשישים עריריים עלו ב-47% בתקופת הקורונה. סקר הקרן לרווחת ניצולי שואה מ-2022 חשף כי כ-10% מניצולי השואה בישראל, כ-13 אלף איש, הם עריריים, קבוצת סיכון מרכזית לחוות בדידות קשה. בדידות היא אחת התופעות הקשות של המאה ה-21, ומשפיעה על הפן הבריאותי והנפשי גם יחד: היא מכפילה את הסיכון לדמנציה, משלשת את הסיכוי לאשפוז סיעודי ממושך, ומכפילה פי שישה את הסיכוי לדיכאון.
לצד ההשלכות הבריאותיות והנפשיות, לבדידות יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת. לפי מחקר שערכה קבוצת SFI, מדובר גם בנטל כלכלי אדיר שמוערך בישראל בכ-15 מיליארד שקלים לאורך חייהם של הקשישים הבודדים. נוכח התופעה החברתית הנוראה, תוכנית ייחודית הצליחה לצמצם את מקרי הבדידות כך שתוכל לשמש את קופות החולים והרשויות המקומיות, כמנוף לשינוי איכות חייהם של הקשישים באופן מידי.
תוכנית חדשנית להפגת בדידות במודל Pay for Success – תשלום על תוצאות (PFS), שפותחה ביוזמת קבוצת SFI ובשיתוף עם עירית תל אביב-יפו, קרן תל אביב, עמותת מטב, חברת יוניפר ומכון פסגות, הוכיחה שאפשר לשנות את המציאות. את פיתוח התכנית מימנו קרן אלי ודליה הורביץ.
מודל "תשלום עבור תוצאות" הינו מודל חדשני המשנה את שיטת התקצוב המסורתית: במקום להקצות משאבים על בסיס צרכים בלבד ובמסגרת מגבלות תקציביות, התשלום מתבצע על בסיס תוצאות מדידות. במסגרת המודל, משקיעים חברתיים מממנים מראש את עלויות התוכנית ונוטלים על עצמם את הסיכון הכלכלי. המשקיעים מקבלים את השקעתם בחזרה, בתוספת תשואה נאה, רק אם התוכנית משיגה את היעדים שהוגדרו מראש על ידי המוסד הציבורי; קופות החולים או הרשויות המקומיות. כך מתאפשר טיפול ממוקד ואפקטיבי, שמותאם לצרכים הייחודיים של כל משתתף בתוכנית.
במסגרת התוכנית, מתנדבי עמותת מטב עברו הכשרת CBT בסיסית המקנה להם כלים לעבודה עם הקשישים בביקוריהם השבועיים. ההכשרה נועדה לשפר את מיומנויותיהם החברתיות של הקשישים, להעצים את תחושת המסוגלות ולספק להם תמיכה וכלים להשתלב בקהילה. המחקר הראה כי הקשר הפיזי בין המתנדבים לקשישים היה חיוני ומשמעותי במיוחד להפגת הבדידות, לצד שילוב פלטפורמת יוניפר הדיגיטלית שהנגישה דרך הטלוויזיה תכנים לגיל השלישי וחיזקה את הקשר עם המשפחה והקהילה.
כל התהליכים בפרויקט נמדדו לאורך זמן כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר ולבחון את האפקטיביות של כלי ההתערבות השונים. התוצאות היו יוצאות דופן, צמצום בדידות הקשישים השתפר בכ 25% בממוצע עם תום התוכנית. 72% מהמשתתפים דיווחו על שימור תוצאות השיפור גם חצי שנה לאחר סיום התכנית, וכ-60% מהקשישים בתוכנית דיווחו על שיפור במצב הבדידות כשהאוכלוסיה שדיווחה על השיפור הגדול ביותר הם קשישים מעל גיל 86, ניצולי שואה ונשים. בנוסף, הצלחת הפרויקט הקנתה למשקיעים החברתיים תשואה חסרת תקדים של כ8.6%- במונחים שנתיים.
לפי נתוני 2024, מתוך 137,401 ניצולי שואה שעדיין חיים בישראל, 42 אלף מתמודדים עם מצוקה כלכלית ופיזית קשה, המונעת מהם אפילו את היכולת הבסיסית לבשל לעצמם ארוחה חמה. בנוסף, ההערכה היא כי כ-30% מהם חיים בבדידות קשה. נתונים אלו מציבים בפנינו מראה חברתית שמחייבת אותנו לעצור ולשאול איך אפשר לייצר עבורם מציאות טובה יותר.
על פי ההערכות של קבוצת SFI, אם קופות החולים בישראל יבחרו לאמץ את המודל, יחס העלות-תועלת צפוי לעמוד על 1:2.5 בממוצע. במילים אחרות, על כל שקל שהקופה תשקיע בצמצום הבדידות של מבוטחיה, היא תחסוך כ-2.5 שקלים בעלויות עתידיות, כגון שימוש מופחת בשירותי בריאות, אשפוזים, וטיפולים הנובעים מהשפעות הבדידות.
היום מציינים את יום השואה הבינלאומי ברחבי העולם. בואו נאפשר לניצולי השואה לצאת מהבדידות ולחיות את חייהם בכבוד. זהו חוב מוסרי של כל אחד ואחת מאיתנו לדור המייסדים בישראל ולניצולי השואה בפרט.
קרן מורג היא מנהלת תוכנית "עידן חדש" להפגת בדידות קשישים בשיטת PFS, בקבוצת SFI