רשות ניירות ערך נוקטת במדיניות אכיפה חדשה - מה יהיו ההשלכות?
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה החלטה על הטלת עיצום כספי בסכום חריג על חברה שגייסה אג"ח בבורסה של תל אביב וביצעה תיקון טעויות בדוחות הכספיים. זאת, על רקע החמרה באמצעי האכיפה של הרשות במטרה להגביר את ההרתעה
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה החלטה על הטלת עיצום כספי בסכום חריג של 2.4 מיליון ₪ על חברת נדל"ן אמריקאית שגייסה אג"ח בבורסה של תל אביב וביצעה תיקון טעויות בדוחות הכספיים שלה (RESTATEMENT). זאת, על רקע הצהרות חוזרות של הרשות על החמרה באמצעי האכיפה במטרה להגביר את ההרתעה בשוק.
האם הרשות באמת שינתה את גישתה ואנו צפויים לראות שינוי בשימוש שהרשות עושה באמצעי האכיפה שלה? אם מביטים על ההחלטות ועל האמירות של הרשות בשנה האחרונה, נראה כי התשובה חיובית.
באפריל 2024, מעט לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע יו"ר הרשות, ספי זינגר, על הקמתה של מחלקת אכיפה וביקורת, כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית של הרשות לחיזוק תחום הפיקוח והאכיפה. יו"ר הרשות הודיע אז, כי המחלקה החדשה תאפשר ראיה הוליסטית של תחום האכיפה המשלימה, משלב הביקורת ועד לקידומם של הליכים מנהליים, על מנת להפוך את הליכי האכיפה ליעילים ומהירים יותר.
מאז אישרה הרשות הסדרי אכיפה בתחום התאגידים ב-11 תיקי אכיפה, 8 מתוכם בגין הפרות דיווח, והטילה עיצומים כספיים ב-23 תיקי אכיפה נוספים, מהם 13 בגין הפרות דיווח.
בחינה של החלטות אלה מלמדת, כי החלטת הרשות להחמיר את אמצעי האכיפה (שקיבלה גיבוי ואפילו "דחיפה" מוועדת האכיפה המנהלית), באה לידי ביטוי במגוון דרכים, ובהן הכללה רחבה יותר של נושאי משרה בהליכים המנהליים, לרבות הטלת אחריות בגין הפרת אחריות פיקוחית בלבד ללא מעורבות בביצוע ההפרות, וכן הטלת קנסות גבוהים מהרגיל - למשל, 525,000 ₪ שהוטלו על בעל שליטה ומנכ"ל, הסכום הגבוה ביותר עד כה שהוטל על נושא משרה בהליך מנהלי.
ההחלטה האחרונה על הטלת עיצום כספי שלא במסגרת הליך מנהלי, בגין טעויות בדוחות הכספיים, מהווה צעד נוסף ביישום הגישה החדשה של הרשות - להגביר את האכיפה באמצעות שימוש יעיל יותר בכלים העומדים לרשותה.
עד לאחרונה, עיצומים כספיים שימשו את הרשות בתיקי אכיפה עם שני מאפיינים מצטברים - מקרים שלא דורשים בחינה עובדתית או משפטית ומקרים קלים יחסית. בשנה האחרונה, ובמיוחד בהחלטה האחרונה, הרשות החליטה לשנות כיוון. ניתן לראות, כי בין ההחלטות האחרונות על עיצומים כספיים נכללות גם כאלה שהעלו שאלה משפטית, למשל - חברה שכפרה בטענת הרשות כי הפרה את חובת הדיווח שחלה עליה. בנוסף, ניכר כי הרשות החליטה שניתן ואף נכון להשתמש גם בכלי העיצום הכספי להפרות חמורות יחסית.
מה משמעות שינוי הגישה של הרשות? מצד אחד, כאשר הרשות בוחרת להטיל עיצום כספי ללא הליך מנהלי, היא בפועל מוציאה את נושאי המשרה מרשימת נושאי האחריות, שכן האפשרות להטיל עיצומים משמעותיים על נושאי משרה היא מוגבלת מאד. מצד שני, הבחירה בהליך של עיצום כספי חוסכת זמן ומשאבים רבים - אין צורך בבירור מנהלי או בקיום דיון בפני הוועדה. אין גם צורך לנהל משא ומתן ולקבל את הסכמת החברה המפרה לסנקציות שיוטלו עליה, בשונה מהסדר אכיפה מנהלי. ולבסוף, בעיצום כספי ההחלטה על הטלת העיצום ועל סכומו היא של יו"ר הרשות בלבד.
כך שההחלטה להשתמש בכלי של עיצום כספי במקרה של תיקון טעות מהותית בדוחות כספיים היא חלק מהמדיניות החדשה של הרשות לייעל את הליכי האכיפה. עיצומים כספיים יכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד וכך הרשות יכולה להתמקד באכיפה אפקטיבית ומהירה יותר של מקרי הפרה חמורים אך ברורים. על רקע זה, ניתן לצפות כי בעתיד נראה מקרים נוספים שעד היום טופלו בהליכי אכיפה מנהליים - מטופלים בעיצומים כספיים, בשילוב עם מקרים שעד כה לא טופלו כלל בהיבט האכיפתי, כי לא היו חמורים מספיק לפתיחת בירור מנהלי מחד, אבל גם לא קלים מספיק לעיצום כספי מאידך.
מאת עו"ד ורד פיליכובסקי סיסיק, שותפה, מחלקת שוק ההון, פישר (FBC)
d&b – לדעת להחליט
