באופן חריג: העליון התערב בהחלטת המחוזי וביטל הפטר לפושטי רגל שהבריחו נכסים
באופן חריג: העליון התערב בהחלטת המחוזי וביטל הפטר לפושטי רגל שהבריחו נכסים
פושטי הרגל רחל וישראל קרויז ניהלו במשך שנים עסקי תכשיטים, יודאיקה ונדל"ן. כנגד בני הזוג הוגשו תביעות חוב בהיקף הקרוב ל-80 מיליון שקל, מתוכן אושרו על ידי הנאמן תביעות של כ-36 מיליון שקל. ההפטר שניתן יבוטל וההליך יוחזר למחוזי ותתבצע הערכת נכסים ואז יישקלו האפשרויות
בית המשפט העליון ביטל ביום חמישי האחרון באופן חריג הפטר מותנה שהוציא בית המשפט המחוזי בירושלים במאי 2021 לפושטי הרגל בני הזוג רחל וישראל קרויז לאחר שקבע שפעלו להברחת נכסים. שופט העליון דוד מינץ קיבל ערעור של נושים של בני הזוג וקבע: בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, הכרעת בית המשפט המחוזי אינה יכולה לעמוד". השופט קבע כי ההפטר שניתן יבוטל וההליך יוחזר למחוזי ותתבצע הערכת נכסים ואז ישקלו האפשרויות
בני הזוג שניהלו במשך שנים עסקים בתחום התכשיטים, היודאיקה והנדל"ן, הוכרזו ב-2016 כפושטי רגל ועו"ד איתן ארז מונה מטעם בית משפט כנאמן לנכסיהם. נגד בני הזוג הוגשו תביעות חוב בהיקף הקרוב ל-80 מיליון שקל, מתוכן אושרו על ידי הנאמן תביעות בסכום של כ-36 מיליון שקל. תביעת החוב המרכזית שאושרה, של כ-30 מיליון שקל, הוגשה על ידי הנושה המהותי העיקרי שהיה בין מי שהגישו את הערעור לעליון.
ב-2016 הציעו בני הזוג הצעת הסדר נושים שנדחתה על ידי הנאמן מאחר וטען כי זו הוגשה אך ורק כדי לעכב את מימוש נכסיהם. בינואר 2018 הגישו החייבים הצעה נוספת להסדר חוב ולחלופין בקשה למתן הפטר בתנאים. בניגוד להצעה הקודמת, בהצעה זו תמך הנאמן. במסגרת ההסדר הזה הוצע בין היתר כי בני משפחת וקרובי החייבים ימשכו את תביעות החוב שהגישו בסכום של כ-12 מיליון שקל, כי בני משפחת החייבים וצדדים שלישיים יעבירו לקופת הכינוס כ-7 מיליון שקל וכן סכום נוסף של 850 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת הנאמן וכן של 170 אלף שקל לתשלום אגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי. הנאמן תמך בהצעה ונושים התנגדו לה. בתחילה הבהיר בא כוח כונס הנכסים הרשמי כי מדובר בהצעה ראויה, אולם בהמשך שינה עמדתו.
במאי 2021 התקיים דיון בבקשת בני הזוג לקבלת הפטר מותנה/הצעת ההסדר ובית המשפט המחוזי בירושלים אישר את הצעת הנאמן למתן הפטר מותנה לחייבים. בהמשך להחלטת המחוזי, נושים של בני הזוג הגישו ערעור לעליון. בניגוד לעמדה שהביע במחוזי, הכנ"ר טען בהליך בעליון כי יש לקבל את הערעור ולבטל את הליך פשיטת הרגל תוך שתינתן לנושים האפשרות לממש את הנכסים מחוץ להליכי פשיטת הרגל, כראות עיניהם.
השופט דוד מינץ קיבל את הערעור וקבע בהחלטתו כי "התנהלותם של החייבים בהליך אינה עומדת בדרישת תום הלב ולוּ המינימלית ביותר הנדרשת מחייב בהליך". העליון קבע כי "המרת הצעת הסדר הנושים אותה דחו הנושים כאמור מכל וכל לכדי הצעה למתן הפטר הנכפית עליהם ללא רצונם, איננה יכולה לעמוד". לסיום, קבע השופט מינץ כי "אם תשמע דעתי, ההפטר שניתן לחייבים יבוטל. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יורה על הערכת שווי הנכסים. לאחר קבלת השומה, ישקול בית המשפט את מכלול האפשרויות העומדות לפניו. אם ימצא כי יש תוחלת במימוש הנכסים, יישקל בין יתר האפשרויות מתן הפטר מותנה לחייבים בכפוף לכך שהזכויות המיוחסות להם בנכסים לא יוחזרו להם. או אז הנאמן יחליט אם ברצונו לפעול למימוש הנכסים. במידה ולאו, תינתן האפשרות לנושים לממשם. כל זאת בתנאי שהחייבים לא יסכלו באופן כלשהו את מהלך המימוש – שאם לא כן, יבוטל ההפטר לאלתר". השופטים רות רונן ויצחק עמית הסכימו עם מינץ.
עורכי הדין אורי קורב ואסף בנמלך שייצגו מערערים בשלב הערעור בירכו על פסק הדין וציינו כי "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי שתיקן טעות חמורה בפרשה שמעוררת תהיות רבות ביחס למעורבים בה".
הנאמן , עו"ד איתן ארז מסר בתגובה: "תיק פשיטת הרגל של רחל וישראל קרויז הוא מהתיקים המורכבים בישראל והיקף החובות הוא כ-36 מיליון שקל. בקופת הפשט"ר הצטברו כ-7 מיליון שקל נטו לאחר שמימשתי בסיוע משטרה מוצרי יודאיקה בתוך שכונת מאה שערים והשלמתי בעמל רב בניית בניין באותה שכונה ומכרתי דירות. עקב מאמציי, החייבים הביאו 7 מיליון שקל נוספים מצד שלישי וביקשו הפטר מותנה כנגד חלוקת 14 מיליון שקל נטו לנושים.
"מדובר בדיבידנד גבוה מאוד (40%) ביחס לחלוקה בפשיטות רגל של יחידים בהיקף כזה. בית המשפט המחוזי בירושלים, מנהלת מחוז ירושלים בכנ"ר וסגנה וגם אני כנאמן, היינו בדעה שההסדר ראוי לנושים ויביא להם סכומים ניכרים לאחר עשר שנות הליכים. רוב הנושים התנגדו להסדר המוצע ובית המשפט העליון קיבל את דעתם לאחר שפירט באריכות את כל הפעולות שביצעתי נגד החייבים. אני מכבד ההחלטה ואמשיך לפעול במסירות עבור הנושים בתקווה שבסופו של יום ניתן יהיה לחלק יותר מ-14 מיליון שקל".
מטעם מהממונה על חדלות פירעון נמסר:"פסק הדין מציג בצורה מקיפה את מעמדו הייחודי של הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות פירעון כמעין 'יועץ מקצועי' לבית המשפט בהליכי חדלות פירעון וכמי ש'אמון על הצגת התמונה המקצועית המלאה' בפני בית המשפט. מדובר בתיק מורכב שבו הממונה מצא לנכון לבחון מחדש את עמדתו ובית המשפט העליון קיבל את העמדה המעודכנת של הממונה לפיה בנסיבות התיק יש מקום לבטל את ההפטר שניתן לחייבים. הממונה מבקר עצמו לאורך הדרך ובוחן את עמדתו. כאשר יש מקום לשנות עמדה, הממונה עושה זאת בכדי לתת את העמדה המשפטית הנכונה ביותר".
עוה"ד משה אביקם ויוסף וקנין, באי כוח המערערים מסרו בתגובה: "בפסיקתו, תיקן בית המשפט העליון עוול חמור שנגרם למערערים וביטל הפטר שניתן לפושטי רגל. בית המשפט שרטט מחדש את מעמדם של הנושים בהליכי חדלות הפרעון. כן הבהיר בית המשפט כי חייבים שאינם תמי לב, המחבלים בהליך ומפריעים לפעולות הנאמן לא יצאו נשכרים מפעולותיהם אלו. עו"ד חיים זקס, ב"כ הממונה, אשר לאור בחינה נוספת ויסודית של כלל הנתונים הגיש עמדה שונה מזו שהוגשה בהליך בו ניתן ההפטר, הגן על עמדת הממונה ועל זכותו וחובתו להציג בפני בית המשפט את העמדה העכשווית הנכונה והמדויקת ובית המשפט העליון ייחד משמעות רבה לעמדתו".
