חשיפה
היועמ"שית הורתה: אסור להעלות ב-2025 את התמיכה לתלמיד ישיבה
כדי למנוע מהממשלה לעקוף את האיסור שהטיל בג”ץ על מימון משתמטים, קבעה היועמ"שית שיחידת המימון של הישיבות לא תעלה. בשנה שעברה הפסידו הישיבות 300 מיליון שקל והשנה הן צפויות להפסיד יותר מ־400 מיליון שקל
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הנחתה את האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך שהקצבאות לתלמידי ישיבות ואברכים לא יעברו השנה את שוויין בשנה שעברה. זאת כדי למנוע מעקף של פסק דין בג"ץ שלפיו אסור לממן תלמידי ישיבות משתמטים. בשנה שעברה הוקפאו כתוצאה מפסק הדין 300 מיליון שקל והשנה צפוי שהסכום יעבור את ה־400 מיליון. מנתונים שמסר משרד החינוך לכלכליסט מתברר ש־73% מתלמידי הישיבות הרווקים כבר אינם מקבלים תקציב בגלל שהם מוגדרים משתמטים.
בסוף מרץ 2024 קבע בג"ץ בצו ביניים כי החל מה־1.4 אין לתקצב מוסדות חרדיים עבור 56,500 תלמידים שאיבדו את מעמד דחיית השירות. זאת משום שהמדינה אינה יכולה לתקצב פעילות שהתלמידים עושים אותה בתוקף היותם עבריינים שמשתמטים משירות צבאי. המשמעות אז היתה ששליש מתלמידי הישיבות החרדיות ורוב תלמידי הישיבות הגדולות (ישיבות לרווקים) יאבדו את תקציבם. אבל ההחלטה חלה גם על תלמידי ישיבות חדשים, שאינם יכולים להיכנס כלל למעמד דחיית השירות, ולכן המספר גדל כל הזמן בקצב של קרוב ל־14 אלף תלמידים (גודל המחזור החרדי) בשנה.
הגוף שאחראי לחלוקת תקציב הישיבות הוא האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך. היום מדווחים לאגף 212.5 אלף תלמידים ישיבות, אבל 78.5 אלף מתוכם אינם זכאים לתמיכה. כך עולה מנתונים שמסר מנהל האגף עמוס צייאדה בשבוע שעבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת במסגרת הדיונים על חוק ההשתמטות.
תקציב הישיבות הוגדל על ידי הממשלה הנוכחית דרמטית, מ־1.2 מיליארד שקל ב־2022 ל־1.7 מיליארד שקל החל מ־2023. הסכום שלא שולם לישיבות בשל החלטת בג”ץ עמד על 305 מיליון שקל מתוך 1.7 מיליארד שקל, כלומר הוקצו לישיבות בפועל 1.4 מיליארד שקל. השנה ההקפאה צפויה, כאמור, לעבור את 400 מיליון השקלים, בהנחה שהיא תחול על השנה כולה (אם לא יועבר חוק השתמטות) ובשל הגידול במספר תלמידי הישיבות.
יחידת המימון של תקציב הישיבות היא שווי הנקודה. ההקצבה לתלמיד ישיבה גדולה (ישיבה חרדית לרווקים, בדרך כלל בגילאי צבא, ש"א) היא נקודה אחת לתלמיד, והיא מממנת את פעילות הישיבה. אברך (תלמיד ישיבה נשוי) כולל (ישיבה לגברים נשואים) מקבל 1.8 נקודות. הכולל מעביר את התמיכה לאברך ובדרך כלל משלים לו למלגה שנעה בסביבות ה־2,000 שקל בממוצע בעזרת כספי תרומות. בג”ץ דן עכשיו בשאלה האם חוקי בכלל להעביר תמיכה שניתנת לפעילות הכוללים כמלגה לאברכים. בשנה שעברה עמד שווה הנקודה על 470 שקלים וקצבת האברך היתה כ־850 שקלים.
ב־31.3, בעקבות צו הביניים של בג”ץ, שלח המשנה ליועמ"שית גיל לימון מכתב ליועצת המשפטית למשרד החינוך, עו"ד אילת מלקמן, בו הורה: "החל מיום 1.4 לא ניתן להעביר כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות. יש להפסיק את תשלום כספי התמיכות בגין קבוצת התלמידים האמורה". לימון הדגיש ש"משרד החינוך יימנע מכל צעד שיש בו או עלול להיות בו משום עקיפה של הוראת צו הביניים בין אם באמצעות הגדלת התקציב וערך הנקודה, בין אם באמצעות אפיקי מימון אחרים ובכל דרך אחרת". האמירה הזאת העידה על מידת האמון האפסית שיש ללשכת היועצת המשפטית במערכת הפוליטית ובנכונותה להתייחס בכבוד לפסקי בג"ץ.
כיוון שמדובר בממשלה עבריינית, היא קיבלה ב־17 באפריל החלטה שמנסה לעקוף את החלטת בג"ץ וקובעת ש"אין (לבג"ץ, ש"א) סמכות לקבוע לממשלה את היקף התקציב הכולל המוקצה לישיבות, מאחר שקביעת סדרי עדיפויות במסגרת התקציב היא עניין של מדיניות המסור לממשלה". המשמעות היתה שהממשלה תנסה להחזיר את הכסף לישיבות באמצעות הקומבינה הבאה: חלוקת כל התקציב רק לתלמידי הישיבות שאינם נחשבים משתמטים (כמעט כולם לא שירתו אבל כבר עברו את גיל 26 וקיבלו פטור מלא משירות צבאי או הוציאו פטור נפשי, ש"א). כך יעלה שווי הנקודה והכסף המוקפא כולו יחזור לישיבות. אלא שבינתים לפחות, הפקידות הבכירה נשמעת לשלטון החוק, שמייצגו היא היועצת המשפטית לממשלה, וההחלטה לא בוצעה.
חלוקה חשאית של כספים קואליציוניים
בשנה הבאה, כמו השנה, צפוי תקציב ישיבות של 1.7 מיליארד שקלים. בשלב זה יש בתקציב סכום נמוך בהרבה. אבל רוב תקציב הישיבות מגיע מהכספים הקואליציוניים בסך 5.4 מיליארד שקלים. הממשלה שומרת על אופן החלוקה שלהם בחשאי עד לרגע האחרון.
לקראת 2025, היה חשש שהמעבר לשנה חדשה ינוצל כדי לחלק את תקציב הישיבות במספר הקטן יותר של התלמידים ולהגדיל את שווי הנקודה וכך להחזיר לישיבות את הכסף. אלא שלכלכליסט נודע שהיועצת המשפטית לממשלה הנחתה את האגף למוסדות תורניים ששווי הנקודה לא יעבור גם השנה את ה־470 שקל. זאת כדי למנוע מעקף של הוראת בג”ץ. משמעות הדבר היא שאם תקציב הישיבות יעמוד גם השנה על 1.7 מיליארד שקלים ינוצלו ממנו רק 1.2־1.3 מיליארד. בגלל שאין תקציב מאושר בשלב זה, שווי הנקודה נמוך בהרבה ועומד על 330 שקל וקצבת האברך על 594. אבל אחרי שהתקציב יאושר צפוי השלמה רטרואקטיבית לשווי נקודה של 470.
כשבודקים את נתוני ההקפאה לפי סוג מוסד, מתברר שהפגיעה התקציבית בישיבות הגדולות קשה מאוד. על פי נתונים שהעביר משרד החינוך אתמול לכלכליסט, רק 15 אלף תלמידי ישיבות גדולות מקבלים היום תקציב מהמדינה. זאת מתוך כ־55 אלף תלמידי ישיבות גדולות במוסדות מתוקצבים.
הסיבה שדווקא הישיבות הגדולות כל כך נפגעו היא שהתלמידים בהן צעירים יותר ובגילאי גיוס. לעומת זאת בכוללי האברכים, שבהם תלמידים נשואים, כלומר מבוגרים יותר, נפגעו הרבה פחות. 91 אלף תלמידי כולל מתוך כ־130 אלף, כלומר כ־70% מהתלמידים, עדיין מקבלים תמיכה ממשרד החינוך.
1,500 מוסדות איבדו תמיכה
צייאדה מסר בוועדת החוץ והביטחון עוד שורת נתונים. תקציב הישיבות תומך בכ־2,000 מוסדות, כ־1,500 מהם איבדו חלק מהתמיכה, ומשמעות הדבר היא שב־1,500 מוסדות לומדים תלמידים שהם משתמטים. עוד כמה עשרות מוסדות ירדו אל מתחת לתנאי הסף של קבלת תמיכה מבחינת כמות התלמידים אשר עומדים בקריטריונים. ח”כ גלעד קריב מהדמוקרטים טען שיש להפסיק את התמיכה לכל ישיבה שקולטת לשורותיה משתמטים. סביר להניח שהשאלה העיקרית שקריב העלה בדיון, האם המדינה יכולה בכלל לממן מוסד שלומדים בו עריקים תגיע במוקדם או במאוחר לבירור משפטי.
צייאדה מסר גם נתונים על המוסדות החרדים שמנסים לשלב תלמידים חרדים בצבא. בשנה שעברה למדו 500 תלמידים ב־5 ישיבות הסדר חרדיות. השנה שני מוסדות חדשים ביקשו הכרה וצפויה עלייה ליותר מ־600 תלמידים כישיבות הסדר חרדיות. בישיבות האלה יש לימודי טכנולוגיה והמטרה שלהן היא שילוב ביחידות הטכנולוגיות של צה”ל, אבל חלק מהתלמידים משתלב גם בקרבי. 300 תלמידים לומדים ב־7 ישיבות חרדיות שמכוונות לשירות צבאי, שאינן ישיבות הסדר.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"ערך הנקודה נותר ללא שינוי מאז פסיקת בג"ץ. הכספים שהוקפאו לא חולקו מחדש, והמשרד אינו תומך במוסדות תורניים עבור תלמידים החייבים בגיוס". ממשרדי המשפטים והאוצר לא נמסרה תגובה.
