איך הסלט הפך למותרות בישראל?
אם בעבר סלט טרי היה חלק בלתי נפרד כמעט מכל ארוחה ישראלית, כיום הוא הולך והופך למוצר יקר, לעיתים בלתי נגיש. על רקע עליות מחירים חדות, מנה יומית של ירקות טריים הפכה להוצאה משמעותית עבור משפחות רבות. מגמה זו אינה ייחודית לישראל, אך הפגיעות המקומית גבוהה במיוחד – מדינה קטנה, תלויה ביבוא, דלה במשאבים וחשופה לשיבושים גלובליים. כך, כולנו נחשפים לאתגר ההולך ומחריף של ביטחון תזונתי.
אחת הסיבות המרכזיות להחמרת המשבר היא הפגיעה הישירה בחקלאות הישראלית בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר. אזור עוטף עזה, שבו גדלו כ־70% מהעגבניות הנמכרות בישראל, נפגע קשות – הן בתשתיות החקלאיות והן בכוח האדם. במקביל, חסימת היבוא מטורקיה, שסייע בעבר לאיזון השוק, העמיקה את המחסור. לכך נוספו שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, שהחלו עוד בתקופת הקורונה והמשיכו בגלים עם משברים גיאו־פוליטיים באזורנו. כל אלה יצרו שוק שביר, בו כל תזוזה מקומית או גלובלית משתקפת במהירות במחירים.
בתוך כך, משבר האקלים הפך לגורם משמעותי נוסף. עונות הגידול נעשו בלתי צפויות, והקיץ האחרון היה מהחמים שנרשמו בישראל ובעולם. מזג האוויר הקיצוני שיבש את מחזורי ההבשלה, פגע באיכות ובכמות היבול, הגביר את הופעתם של מזיקים, והוביל לפגיעה חמורה במערכות ההאבקה. החקלאות הפכה לפחות יציבה, וכתוצאה מכך התוצרת החקלאית התייקרה.
התמונה המצטיירת מדאיגה גם ברמה המבנית: בעשורים האחרונים נרשמה בישראל ירידה הדרגתית בהיקף ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח חקלאי, חרף העובדה שמדובר בתחום שבו לישראל היה בעבר יתרון מובהק. נכון, שיעור ההשקעה במחקר עדיין גבוה בדירוג העולמי, אך הירידה בעוצמת ההובלה כבר ניכרת.
חקלאים מתמודדים כיום לא רק עם אתגרי אקלים וכלכלה, אלא גם עם רגולציה כבדה, מחירים נמוכים שמוכתבים על ידי רשתות השיווק, קושי בגיוס כוח אדם מיומן והפשרת שטחים חקלאיים לטובת בנייה – תהליך שמוביל לצמצום עקבי בשטחים המעובדים ולהגברת התלות ביבוא.
כדי להתמודד עם האתגר, ישראל נדרשת לשינוי עומק. יש לבנות תכנית אסטרטגית כוללת שתשלב סיוע מיידי לחקלאים, במיוחד לאלו שנפגעו במלחמה, לצד השקעה בתשתיות חקלאיות מתקדמות. הרחבת שטחי הגידול, שיקום חממות, פיתוח מקורות מים חכמים והסרת חסמים רגולטוריים – כל אלה חיוניים לחיזוק החקלאות המקומית ולהפחתת התלות ביבוא חקלאי, שעלול להתגלות שוב ושוב כלא יציב.
האתגר הגדול מכולם – אך גם ההזדמנות – טמון בטכנולוגיה. ישראל היא מעצמה של חדשנות, עם מאות סטארט־אפים בתחום האגרוטק. השקעה בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות כמו השקיה מדויקת, דשנים מבוקרי שחרור, מצעים מנותקים, חיישנים חכמים, רחפנים ובינה מלאכותית – יכולה לא רק לשפר את התפוקה ואת איכות התוצרת, אלא גם לצמצם את השימוש במשאבים יקרים ולבנות מערך ייצור גמיש, חכם ועמיד יותר.
מדינות רבות בעולם משקיעות כיום מיליארדים בפיתוח פתרונות חקלאיים להתמודדות עם שינויי אקלים. ישראל, שמתמודדת עם תנאים סביבתיים מורכבים ועם מחסור בקרקע ובמים, חייבת להוביל את השינוי – לא להיגרר אחריו.
החקלאות הישראלית היא לא פריבילגיה – היא תשתית לאומית. שמירה עליה, השקעה בה וחיזוק עצמאותה הם תנאים הכרחיים ליציבות הכלכלית של המדינה ולעתידם של תושביה. אם לא נפעל היום – לא נוכל להאכיל את עצמנו מחר.
מוטי לוין הוא מנכ"ל קבוצת חיפה
