הקרב של המבקר על חקירת חרבות ברזל נעצר בחטופים
מכל נושאי הביקורת של המבקר מתניהו אנגלמן, נעדרת דווקא התנהלות הממשלה במו”מ על החטופים. מבקרי המבקר מתנגדים ליומרתו לחקור הכל: ביקורת מדיניות הביטחון אינה בסמכותך ואין לך את הכלים הדרושים לכך
קרב הסמכויות בין מבקר המדינה שאצה לו הדרך, לבין ועדת החקירה הממלכתית שטרם הוקמה, נמשך היום בוועדת ביקורת המדינה. בשבוע שעבר סירב המבקר מתניהו אנגלמן להעלות על דל שפתיו את המילים ועדת חקירה ממלכתית ואת השתתפותו בדיון התנה בהיעדר נציגי היועצת המשפטית לממשלה והסנגורית הצבאית הראשית. היום הן הגיעו, והוא נעדר. "אני לא מבין את המשחק הזה", התרגז ח"כ נאור שירי. ובכן, המשחק הזה מתנהל בכמה חזיתות: על גבולות הסמכות של שני הגופים, על אמון הציבור, על היכולת להגיע לאמת. ובעיקר טחינת מים לשווא, כי ועדת חקירה לא תהיה כל עוד נתניהו בשלטון ויש לו רוב בוועדת ביקורת המדינה.
בידו האחת בולם נתניהו ועדת חקירה ממלכתית (כי אין לו אמון בנשיא ביהמ"ש העליון) ובידו השנייה הוא דוחף לתוך האירוע את מבקר המדינה. "כמו שהמבקר וצה"ל הסכימו ביניהם על גבולות הביקורת, אני מבקש לדעת האם היו הסכמות דומות בין ראש הממשלה למבקר המדינה", אמר ח"כ גלעד קריב, והזכיר שהמבקר עובד עבור הכנסת ולא עבור ראש הממשלה.
הסנגורית הצבאית הראשית, אל"מ אופירה אלקבץ, ביקשה להרחיק את המבקר משלושת נושאי הליבה הביטחונית שלאחרונה החליט לשלוח ידו אליהם. האחד, תפיסת הגנת הגבול ברצועת עזה. השני, תהליכי עבודה בקהילת המודיעין. השלישי, מהלך האירועים ב־7.10. לשלושתם, הסבירה אלקבץ, היבטים מדיניים, ביטחוניים ואסטרטגיים שאינם בסמכות המבקר.
בשבוע שעבר סירב המבקר לומר את המילים ועדת חקירה ממלכתית, ואת השתתפותו בדיון התנה בהיעדר נציגי היועמ”שית והסניגורית הצבאית הראשית. היום הן הגיעו, והוא נעדר
הסנגורית גייסה לעזרתה מילואימניק, פרופ' דורי קלגסבלד, שכתב ספרים על ועדות חקירה. דווקא המשפטן בחר לדבר אל השכל הישר ולהציבו מול טענת הסמכות חובקת־כל של המבקר. "היו כאן ועדות חקירה למלחמת יום כיפור, לרצח רבין, אף אחד לא העלה על דעתו שמבקר המדינה אמור לבדוק את היקפי ועוצמות האירועים האלה, ודווקא את 7 באוקטובר הוא אמור לבקר?". ובכלל, הרעיון של כפל חקירה הוא גרוע. לעתים אין ברירה, כמו ועדת החקירה לעניין הצוללות, שמתנהלת במקביל למשפט הפלילי באותה הפרשה. "כשצריך, אז צריך", אמר קלגסבלד, "אבל כאן אולי עוד תקום ועדה ויש גם עתירות בנושא לבג"ץ. במינימום תחכו. ממילא יש למבקר 38 נושאים לגיטימיים אחרים לחקור".
אכן, בשבוע שעבר פרש המבקר רשימה ארוכה של נושאים בפני הוועדה. "ורק דבר אחד חסר", התפלץ ח"כ יואב סגלוביץ, "התנהלות הממשלה במשא ומתן על החזרת החטופים. איך דבר כזה לא מופיע?!”. זה המוקש וזה פיצוצו – אם מבקר המדינה סבור שסמכותו היא לבחון הכל, והוא סבור כך, אז הכל כולל גם את העניין הזניח הזה של החטופים. ואם העניין הזה לא מופיע ברשימות הביקורת המפורטות שלו, אז דרוש הסבר. האם שכח, האם מצא שדווקא כאן פרחה סמכותו, ואולי עוד תשובה אפשרית – שהתיאום עם נתניהו גרע את החטופים, ולא בפעם הראשונה, מסדרי העדיפויות.
וכל הסיפור הזה יוצא וחוזר אל שאלת הסמכות. אל פרשנות הסעיף שמגדיר ומגדר את סמכויות מבקר המדינה. היועץ המשפטי של משרד המבקר, עו"ד יואל הדר, חזר וטען ללגיטימיות הביקורת הגורפת על 7 באוקטובר. במיוחד כשאין ועדת חקירה באופק. בטח שלא ועדת חקירה ממלכתית. מבקרי המבקר בוועדה הצביעו על כוחותיו המוגבלים: היעדר שקיפות, היעדר סמכות להוציא צווי חיפוש, היעדר סמכות לחייב עדות בשבועה, היעדר סמכות לזמן בכירים שסיימו את תפקידם. וסיכמה נציגת היועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי: "ביקורת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי של המבקר, עם תוכני הביקורת ועם הכלים שבידיו".
