אין איש עסקים שעבר בעסקיו את רכבת ההרים שעבר יצחק תשובה. פעמיים הוא כמעט איבד את החברה הציבורית שלו: ב־2008 בדלק נדל"ן וב־2020, כשבתקופת הקרונה צנח מחיר בנפט לקרשים.
תשובה ידע להתאושש בשתי הפעמים. בדלק נדל"ן הוא עשה זאת באמצעות תספורת למחזיקי האג"ח של החברה והסדר חוב, וב־2020 באמצעות מימוש אגרסיבי וחכם של נכסים פרטיים. במשבר הראשון היו אלה התגליות של תמר ולוויתן שסייעו לתשובה להיחלץ, ובמשבר השני התאוששות מחירי הנפט.
תשובה של 2026 הוא אחד מעשירי ישראל. בבעלותו יותר ממחצית מניות קבוצת דלק ששוויין קרוב ל־8 מיליארד שקל, ויש לו אחזקה של נכסי נדל"ן במיליארדי שקלים באמצעות קבוצת אלעד שפועלת בארצות הברית.
אלא שתשובה לא נח על עלי הדפנה. הוא רכש את השליטה בחברת כרטיסי האשראי ישרכארט שאותה הוא שואף להפוך לבנק קטן. הרכישה אושרה בידי ועדת הריכוזיות למרות שתשובה הוא טייקון הגז הבולט בארץ שמניבה לו הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה. העובדה שההכנסות מגיעות בעיקר מחו"ל סייעה לו לנצל פירצה בחוק הריכוזיות ולקבל אישור לשלוט גם בגוף פיננסי.
בעשור הראשון של המילניום נוחי דנקנר היה הטייקון הבולט בישראל, וכיום תשובה נמצא במעמד־על דומה. הוא מחזיק בחברה שתהפוך לבנק קטן, במאגר לווייתן, ורכש גם חברה שחולשת על עיקר קרקעות הפרדסים בארץ, מהדרין. בנוסף לכך הוא מחזיק בחברות נדל"ן פרטיות כגון צילו בלו (לשעבר חנן מור), ובאמצעותה גם בלוינסקי נדל"ן שפעילה בתחום ההתחדשות העירונית. במקביל הוא מקים בימים אלה פעילות גדולה בתחום המלונאות בארץ.
