באמצע דצמבר האחרון מלאו 7 שנים לרכישתה מחדש של תורפז בידי בעלת השליטה והמנכ"לית שלה, התעשיינית קרן כהן חזון. באותו היום בדיוק, כך יצא, היא העבירה את תפקיד היו"ר בחברה הצומחת בתחום תמציות הטעם והריח לשותפה לדרך, ד"ר ישראל (רלי) לשם.
קרן כהן חזון
גיל:
56
מגורים:
רמת השרון
תפקיד:
מנכ"לית תורפז
ותק בתפקיד:
9 שנים
דירוג קודם:
מתחת ל־50
ציון סופי:
8.60
בתפקיד היו"ר היא החזיקה במשך שנים, לצד כהונתה כמנכ"לית. "באותו תאריך רכשתי את תורפז מהענקית האמריקאית IFF ב־56 מיליון שקל ומאז אנחנו בונים חברה גלובלית עם הנהלה מאוד חזקה ועם תוכנית עבודה מסודרת", היא אומרת. כשנה לפני כן, ב־2017 תורפז נרכשה בידי פרוטרום, ושמונה חודשים בלבד לאחר מכן פרוטרום עצמה נרכשה בידי IFF ב־7 מיליארד דולר. מאז שהשיבה אליה את תורפז, כהן חזון נצמדת לתוכנית צמיחה סדורה שגיבשה להפיכת החברה לאחת מעשר המובילות בעולם בתחומה, בהתבסס על אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות. הרבה קרה מאז. בשנה האחרונה שווי השוק של תורפז כבר האמיר לכ־6.7 מיליארד שקל והמניה שלה נסקה בכ־220%. היא עצמה מחזיקה ב־39.2% ממניות החברה, וד"ר לשם, שהוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין מיתר וייכנס לתפקיד היו"ר בתחילת השנה, מחזיק בה נתח של 2.9% ששוויו כ־195 מיליון שקל.
"תורפז כבר לא אותה תורפז של לפני חמש שנים, ולפי כללי הממשל התאגידי צריך לפצל תפקידים שכן על הדירקטוריון לפקח על ההנהלה", אומרת כהן חזון. "אני מאוד שמחה שרלי נכנס לתפקיד הזה. הוא מקצועי, ענייני וחבר. בנקים, משקיעים ובתי השקעות שלחו לנו פרחים ובירכו אותנו על המהלך".
עם השינוי בצמרת תורפז כהן חזון חותמת שנה עמוסה וסוערת במיוחד של ניסיון לשמור על שגרת עסקים רגילה במציאות מטלטלת של מלחמה וחירום, תוך התמודדות אישית עם מותה של אמה, נדיבה (ג'יזל) כהן, שנפטרה באפריל האחרון. בין לבין היא הוסיפה לפורטפוליו החברות שבהן מחזיקה תורפז שש נוספות. נכון לעכשיו הוא עומד על 28.
העברת תפקיד היו"ר לרלי תקל עליך?
"אני חושבת שכן, בעיקר בנושאים שדורשים טיפול ותיאום עם הרשויות, גופי ממשל ורגולציה. אני אמשיך ברכישות ובהשבחת חברות תוך התוויית אסטרטגיה להשגת המטרות של תורפז על פי תוכנית סדורה".
כמה פעמים בשנה האחרונה נסעת לחו"ל?
"המון. הפסקתי לספור. רק בחודש האחרון הייתי בארבע נסיעות עבודה ובסוף השבוע הקרוב אני נוסעת שוב ואחר כך עוד פעם".
על מות אמה היא התבשרה בעודה במטוס, דקות אחדות אחרי הנחיתה בשדה התעופה בוורשה שבפולין בדרכה לנסיעת עסקים לקידום רכישת חברת הטעמים המתוקים והצבעים למשקאות, קרוטקס. העסקה עצמה נחתמה כחודשיים לאחר מכן, תמורת 23.4 מיליון יורו ששילמה תורפז.
הבשורה הזאת הפתיעה?
"בשנים האחרונות אמא חלתה וסבלה מאי ספיקת לב ונזקקה לטיפולים וצנתורים. בית החולים בילינסון הציל אותה, ובזכותו זכיתי בה לעוד חמש וחצי שנים והיא זכתה לראות שני נינים. היא קיבלה דלקת ריאות, היתה בבית חולים, חל שיפור במצבה, ויום לפני הנסיעה לפולין היא השתחררה הביתה. התלבטתי אם לנסוע, והיא דחקה בי. ברגע שהמטוס נחת בוורשה שי (בן זוגה של כהן חזון — י"א) התקשר ובישר לי על מותה. ירדתי מהמטוס ועליתי על מטוס חזרה לכיוון ישראל".
כחודשיים אחר כך פרצה מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן, שלוותה במטחים כבדים של טילים בליסטיים. השמיים של ישראל התמלאו בפיצוצים וכהן חזון שוב היתה בטיסה חזרה מנסיעת עסקים במילאנו כשהקברניט בישר על עוד מלחמה, ושהנחיתה תהיה בקפריסין.
רחובות ישראל שממו, נתב"ג נסגר, רבבות נתקעו בשדות תעופה בעולם וכהן חזון ניהלה במשך חמישה ימים את ענייני תורפז מרחוק. "באותם ימים הייתי בקפריסין בזמן שהמשפחה שלי, המנהלים ועובדי תורפז היו פה, כשאיראן משגרת טילים. שי היה במילואים, וגם הבנים שלי. זאת לא סיטואציה פשוטה, אבל אין ברירה. זה מסוג המצבים שמפשילים בהם שרוולים ופועלים. ניהלתי משם את האירוע".
מה צריך לעשות במצבים כאלה?
"בראש ובראשונה לפעול בתבונה וברגישות. לצד הדאגה לעובדים ולמשפחות שלהם המשכנו לעבוד כרגיל, דאגנו שכל הלקוחות שלנו יקבלו את הסחורה שהזמינו. גם ב־7 באוקטובר מחבלים מעזה נכנסו למפעל שלנו בעוטף ואחרי עשרה ימים חידשנו את הפעילות בו".
אחד הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן פגע ישירות בבית החולים סורוקה בבאר שבע וזרע הרס במחלקות אשפוז, בחדרי ניתוח וטיפול נמרץ ובמעבדות. ביולי, שבועות ספורים אחרי המלחמה, כהן חזון העמידה תרומה אישית של 50 מיליון שקל — 1% מכלל המניות שהיא מחזיקה בתורפז — למען סורוקה ולמען בתי החולים בילינסון בפתח תקוה ושיבא בתל השומר.
"חיפשתי דרך להנציח את אמי ואת אבי המנוח משה (מוסא) כהן. זכיתי בכרטיס הגרלת הורים. בזכות איך שהם גידלו אותי הגעתי להישגים ואני עושה את מה שאני עושה. זו זכות להנציח אותם בדרך הזאת, שגם אחרי מותם הם נותנים חיים ואיכות חיים להרבה אנשים. הצוותים בבתי החולים עושים לילות כימים, הצילו בשנתיים האחרונות חיים רבים של אזרחים וחיילים רבים והם הכי ראויים בעולם. אחרי פגיעת הטיל בסורוקה חשבתי שנכון וצריך לתרגם הצלחה עסקית לתרומה חברתית", היא מעידה על הרגשות והשיקולים שהניעו את המהלך הנדיב.
אחרי פגיעת הטיל בסורוקה לא היה לה ספק שתפנה אליו חלק מכספי התרומה. בשיבא היא בחרה בגלל הטיפול המסור שהגישו צוותיו לפצועי המלחמה, ובבילינסון בחרה בגלל אמא. "בילינסון האריך את חייה וטיפל בה במסירות ובמקצועיות ויש לי רק מילים טובות על בית החולים הזה ועל הצוותים הנהדרים שלו" היא אומרת. "אי אפשר לתרום לכולם, צריך לבחור. לדעתי זאת הדרך הכי ראויה להנציח את זכר הוריי. הלכתי עם מה שהלב אמר לי ואני מקווה שגם בעלי הון אחרים יעשו דברים כאלה. אבל אני לא אומרת לאחרים מה לעשות. איש איש בדרכו".
1 צפייה בגלריה
מפעל חברת Food Base ההונגרית שתורפז רכשה בה את השליטה. תורפז מחזיקה ב־28 חברות
(צילום: Hlinka Zsolt)
באוגוסט האחרון תורפז ניצלה את שווי השיא שלה ויצאה לגיוס של 300 מיליון שקל בהקצאת מניות לגופים מוסדיים, כדי לתמוך בתוכניתה להמשיך בהרחבת צבר החברות שלה. "ההון הזה מיועד להמשך רכישות. בשנה האחרונה ביצענו שש רכישות ובשנה הבאה נרכוש חברות לפחות באותו היקף, אלא אם נרכוש חברה ב־200 מיליון דולר ואז ייתכן שמספר הרכישות יהיה נמוך יותר", היא אומרת.
ורכישה של חברה בסדר גודל כזה על הפרק? עד עכשיו הרכישות היו בהיקפים של כמה עשרות מיליוני דולרים.
"הכל על הפרק. יש לנו פייפליין אדיר".
גם בעולם לא יציב ורווי תהפוכות?
"כן. אז עושים את הדברים בזהירות, בתבונה ובאחריות".
מה זה אומר בפרקטיקה?
"שלפני כל רכישה אנחנו עושים בדיקת נאותות יסודית, ממש במסרקות של ברזל, ניהול סיכונים והרבה מאוד מחשבה".
בשנתיים האחרונות חווית את הסנטימנט השלילי בעולם כלפי ישראל?
"לא. יש לנו חברות מקומיות במדינות רבות שמספקות לאותם השווקים ולשווקים אחרים".
דעות נגד ישראל מחלחלות למשאים ומתנים שאת מקיימת לקראת רכישות?
"לא חוויתי מצב כזה. יש הבדל גדול בין פוליטיקה שעושים פוליטיקאים לבין אנשי עסקים שעושים עסקים. תוך כדי אירועים מדיניים לא פשוטים המשכתי בעשייה העסקית, יום לפני הדיון בבית הדין בהאג נגד ישראל קנינו חברה בדרום אפריקה והפוליטיקה לא היתה שיקול ולא הפריעה".
בארץ, תורפז מחזיקה בחמישה אתרי פעילות וכהן חזון אומרת שלוּ היתה פוגשת כאן את הנכונות לפיתוח התעשייה שהיא פוגשת במדינות אחרות בעולם, אפשר שהיתה מוסיפה ומרחיבה את פעילותה בישראל. "הייתי שמחה לעשות כאן עוד יותר, להגדיל ולהתרחב, אבל הביורוקרטיה והרגולציה והיעדר התמיכה מצד המדינה מקשים, לצערי. לעומת זאת באירופה, בארצות הברית ובאפריקה נותנים רוח גבית להשקעות בתעשייה. מעודדים כל הזמן, רק שנבוא. במקומות אחרים בעולם עושים מאמצים כבירים כדי למשוך אליהם תעשיות", היא אומרת.
ומה צריך לקרות כאן?
"תמיכה ממשלתית שתצמיח ותבסס תעשיות חדשות, תמשוך השקעות והרבה פחות ביורוקרטיה ורגולציה".
איך תורפז מתמודדת עם מהפכת הבינה המלאכותית?
"אין לנו את היכולת ואת הפריבילגיה לא להיות במשחק, ומי שנשאר בתחום הזה מאחור עלול להיעלם. עם זאת, רוב הפעילות שלנו מתבססת על עובדים מקצועיים כמו מהנדסים וכימאים, ואי אפשר להמציא טעם או ריח באמצעות בינה מלאכותית. AI יכול לעשות הרבה דברים אבל הוא לא יכול להריח תבלין חדש. טעמים וריחות הם טרנדים שמשתנים כל הזמן ויש לנו אנשים שזאת המומחיות שלהם, לעמוד בחוד החנית של התחום כדי להביא ללקוחות את מה שהם מחפשים".
באופן שזה שינה גם את הטעמים האישיים שלך?
"ברור. כולנו מתפתחים כל הזמן ואף אחד לא נכנס לאותו הנהר פעמיים. המים זורמים והכל משתנה, תמיד. אנחנו מפתחים תוך כדי תנועה רגישויות ואהבות חדשות לטעמים וריחות, זה חלק מאיתנו, כאנשים חיים".
מה את חושבת על תקציב המדינה ל־2026? במה התוכנית של הממשלה צריכה להתמקד?
"בחינוך, ברפואה ובביטחון. חינוך זה סופר מהותי, בטח ובטח בריאות וחינוך לבריאות מניעתית".
כאשה מאוד דומיננטית במגזר העסקי מה את חושבת על ייצוג הנשים במשרדי הממשלה?
"אצלנו בתורפז יש יותר מ־50% נשים בהנהלה ולא במתכוון ולא בגלל העדפה מגדרית. תורפז בוחרת את האנשים שלה בהתאם ליכולות האישיות ולכישורים שלהם ולא על בסיס מגדר. אני לא מנהלת את המדינה אז אני לא יכולה להתייחס למצב במשרדי הממשלה. בכלל, בשנים האחרונות אנחנו רואים במדינה התנהלויות לא ברורות. לא את הכל אני יודעת ואני יכולה להרחיב ולהתייחס בנושא שאני לא יודעת עליהם מספיק".
