דרישה בכנסת: לשים סוף למגבלת התוקף על שוברי מתנה
ועדת הכלכלה האריכה בחודשיים את תוקף התקנות הפוטרות את חברות השוברים מחוק שירותי תשלום. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן דרש כי בתקנות החדשות שיוצגו ייאסר לקבוע תוקף לשוברים - זאת על רקע טענות כי מאות מיליוני שקלים "מתאדים" מכיסי הצרכנים
ועדת הכלכלה נענתה לבקשת משרד המשפטים והאריכה בחודשיים את תוקפן של התקנות הפוטרות חברות תווי קנייה – דוגמת BUYME – מהוראות חוק שירותי תשלום. התקנות, שתוקפן היה אמור לפקוע מחר (ג'), ואלה ימשיכו עד ה-14 ביולי.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, ביקש ממשרד המשפטים כי בטיוטת התקנות שתובא לדיון בעוד חודשיים ייקבע מפורשות שלא ניתן יהיה לקבוע תוקף לשוברים ולתווי קנייה – בניגוד למצב כיום, שבו תוקפם מוגבל לרוב לחמש שנים עם אפשרות הארכה. בנוסף לדרישתו לבטל את מגבלת התוקף, ביקש ביטן שמשרד המשפטים יחייב את החברות לשלוח תזכורת ללקוחות בטרם פקיעת תוקף השובר – כדי למנוע אובדן כספים בשוגג.
"שוק השוברים מגלגל מיליארדי שקלים. רק לאחרונה הודה סמנכ"ל BUYME בריאיון כי שיעור אי-המימוש של הכרטיסים עומד על כ-5%, כלומר – כ-150 מיליון שקל שעוברים מהכיס של הלקוחות לכיס של החברה, ללא הצדקה", אמרה בדיון עו"ד אלה תמיר-שלמה מלובי 99.
ח"כ שלי טל מירון ציינה בדיון כי גם היא עצמה שכחה לא פעם לממש שוברים שקיבלה, והביעה תמיהה מדוע החברות גורפות את הכסף שנותר – "אם מישהו קנה לי 500 שקלים ולא מימשתי, למה שביימי תקבל את הכסף הזה?"
הדיון התקיים על רקע חוק שירותי תשלום, שנחקק בשנת 2019 במטרה להסדיר את תחום שירותי התשלום – לרבות אפליקציות, ארנקים דיגיטליים ופלטפורמות תשלום – ולהתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי, תוך הבטחת זכויות צרכניות ברורות.
עם חקיקת החוק הוחרגו תווי קנייה וכרטיסי מתנה מהוראותיו, במסגרת תקנות פטור זמניות שאושרו במרץ 2022. מטרת הפטור הייתה לאזן בין הצורך בהגנה צרכנית לבין מניעת הכבדה רגולטורית שעלולה לצמצם את השימוש באמצעים אלו. "התקנות הזמניות נקבעו מתוך הבנה שאלו אמצעי תשלום עם מאפיינים מיוחדים. מצד אחד, זה דומה למזומן - במקום כסף העובד מקבל גיפט קארד. ומצד שני, יש להם מאפיינים שדומים לכרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים. אז נוצרה חליפה מיוחדת שנקבעה כהוראת שעה" הסביר נציג משרד המשפטים בדיון.
התקנות הראשוניות אושרו במרץ 2022 כהוראת שעה ל-18 חודשים, והוארכו לאחר מכן ב-18 חודשים נוספים – עד 13 במאי 2025. אך במשרד המשפטים ביקשו הארכה נוספת של חודשיים בטענה שהם צריכים עוד זמן להתייחס להערות הציבור שהתקבלו. כאמור ועדת הכלכלה נענתה לבקשה ואישרה הארכה נוספת בת חודשיים, עד 14 ביולי.
אולם טיוטת התקנות שהופצה להערות הציבור במרץ האחרון שומרת על המצב הקיים, וממשיכה לאפשר לחברות לקבוע תוקף לתווי קנייה. עו"ד גיא הס, היועץ המשפטי של BUYME, טען בדיון כי מרבית אי-המימוש נובע מסכומים זניחים. לדבריו, "ביחס לחקיקה הבינלאומית, ישראל נמצאת ברף גבוה מאוד בכל הנוגע לתוקף שוברים".
אחת הסוגיות שנמצאות בבחינה כעת היא החלת סעיף 17 לחוק – שמתייחס למקרה של "כשל תמורה" - אם היום רכשתי מוצר ולא קיבלתי את התמורה, חברת האשראי מחויבת להחזיר את הכסף. כיום חברות תווי הקנייה מוחרגות.
בתגובה לדבריו, ח"כ ביטן הסכים להחריג מקרים בהם נותרו סכומים זניחים בתווים מאיסור על קביעת תוקף, והוסיף כי יש להבטיח שהלקוחות יקבלו הודעות על יתרות שלא מומשו. נציג איגוד לשכות המסחר השיב כי לעיתים מנפיק השוברים כלל אינו יודע מיהם מקבלי התווים, מה שמקשה על מסירת ההודעות.
