סגור
בדואים בנגב מבנים בפזורה הבדואית בנגב
מבנים בפזורה הבדואית בנגב (חיים הורנשטיין)

דעה
הנגב הוא הפתרון ולא רק הבעיה

השילוב של אוכלוסיה זמינה בנגב לצד עתודות קרקע יוצר הזדמנות לפתרון רבות מבעיות הכלכלה המקומית

רבות מדובר על הקשיים בנגב ועל הקושי שבניהול מדיניות סדורה מול החברה הבדואית בנגב, אבל פחות מדברים על הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסיה הזו.
האוכלוסיה הבדואית היא מהעניות בישראל. מעל 300 אלף איש חיים רובם בתנאי חיים נמוכים כאשר כשליש מהם חיים ללא תשתית פיזית, חברתית מוניציפאלית.
רבות מדובר על אבדן משילות ועל חוסר במדיניות סדורה. ואכן כך, באלימות מטפלים ביד קשה, אך לצד זאת דרושה מדיניות ברורה לנושא הקרקע, הכלכלה והחברה.
מול זה, כדאי לזכור שישראל סובלת מחוסר בידיים עובדות במקצועות הטכנולוגיים, אך לא פחות מזה בעולם תוכן של בעלי מלאכה. יש חוסר קריטי בהשכלה והכשרה מקצועית והתעשייה כולה נפגעת.
השילוב של אוכלוסיה זמינה בנגב לצד עתודות קרקע יוצר הזדמנות לפתרון רבות מבעיות הכלכלה המקומית כשההשפעה על החברה עצמה ברורה.
נדרשת תוכנית לאומית להכשרה והשמה של אלפי עובדים ברבים מהמקצועות - בהייטק, בתעשייה הכבדה והקלה, בענף הבניין ובמקצועות הבריאות והחברה.
כמובן שהתוכנית הזו חייבת לכלול יעדי הכשרה והשמה ברורים, מתן כלים ובניית מערכות תומכות כדי לייצר שילוביות נכונה.
אנחנו במכון ריפמן לפיתוח הנגב, יהודים ובדואים כאחד, יוצרים שותפויות שמניעות פרויקטים מקומיים, כלכליים ושל חברה אזרחית לצד מחקר מלווה, שנועד להשפיע על מקבלי ההחלטות. המנגנונים קיימים, עכשיו צריך מי שירים את הכפפה.
נדרשת תוכנית לאומית להסדרת הקרקע, ועדת תכנון עצמאית ורשות רישוי, חיזוק השלטון המקומי, הקמת רשות חינוך מותאמת צרכים, יצירת מערך אכיפה אפקטיבי. אבל לא פחות חשוב יצירת חלום ואופק תעסוקתי כי חברה שאין לה חלום לא תצמח.
"בנגב ייבחן העם בישראל" אמר דוד בן גוריון. ואני בטוח שהתכוון לכל מילה.
חגי רזניק הוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, וכיום ראש מכון ריפמן לפיתוח משותף בנגב