ניר עוז: עדיין חסרים 200 מיליון שקל לשיקום הקיבוץ
חוק תקומה מתקדם לאישור סופי בכנסת, אך תוכנית השיקום של קיבוץ ניר עוז עדיין תקועה. במינהלת טוענים כי רק 93 מבתי היישוב מיועדים להריסה, אך בקיבוץ טוענים כי מלאכת השיקום דורשת הריסה ובנייה מחדש של 160 בתים לפחות
היום (א') אישרה ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית את חוק תקומה - שיעלה לאישור המליאה בעוד מספר ימים - ובכך נסללה הדרך להגשמת תוכנית החומש של מינהלת תקומה. אלא שנותרה מחלוקת מרכזית אחת - תוכנית השיקום של ניר עוז שלה על פי אנשי הקיבוץ חסרים כ-200 מיליון שקל. זהו סכום ענק מנקודת המבט של הקיבוץ, כזה שיכול לעשות את ההבדל ולאפשר לו להתחיל סוף סוף הליך של ריפוי.
בעוד שבמונחים של תקציב המדינה זהו סכום לא מאוד גדול, ומספרים גבוהים בהרבה עברו רק בתחילת החודש במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים לצרכים שקשה לומר שהם מצויים בקונצנזוס. עם זאת בקיבוץ אופטימיים משום שמאז מינויו של אביעד פרידמן לראש מינהלת תקומה הם מרגישים כי נוצר דיאלוג ומחויבות לפתור את הדילמות. הערב (א') תתקיים פגישה של אנשי הקיבוץ עם פרידמן והערכות הן כי מתקרבים למתווה מוסכם ולחתימה על תוכנית השיקום.
מינהלת תקומה אישרה בשנה האחרונה את תוכניות השיקום של תשעה מתוך עשרת הישובים עם הפגיעה הקשה ביותר. התקציב שמינהלת תקומה הקצתה לשיקום הישובים האלה מסתכם ב- 1.1 מיליארד שקל, פי ארבעה מהסכום שהגיע מקרן הפיצויים של מס רכוש. כ-900 מיליון שקל מתוך התקציב הזה מיועדים לשלושת הקיבוצים עם הפגיעות הקשות ביותר: לבארי הוקצו 470 מיליון שקל, לכפר עזה 200 מיליון שקל, ולניר עוז 230 מיליון שקל. תוכניות השיקום של בארי וכפר עזה אושרו ויצאו לדרך. לעומת זאת בניר עוז מדגישים כי הצרכים שלהם מחייבים תקציב כמעט כפול ומשום כך זהו הקיבוץ היחיד שעד עתה לא חתם על תוכנית השיקום.
הטענה של אנשי הקיבוץ היא כי נחוץ להם מתווה פיצויים ייחודי, שיביא לידי ביטוי את האתגרים יוצאי הדופן שנובעים ממצבו של הקיבוץ ערב טבח 7 באוקטובר ואת התוצאות האכזריות של הטבח. למשל על פי התבחינים של מינהלת תקומה 93 בתים (שהם כ-44% מכלל הבתים בישוב) מיועדים להריסה, אך בניר עוז סבורים שנדרשת הריסה של 160 בתים לפחות. במיוחד משום שהקיבוץ כולו נפגע, אין בו אף לא אזור אחד שלא חדרו אליו מחבלים. ולמעשה לפי הנתונים שנחשפו על ידי הקיבוץ מחבלים חדרו ל-97% מהבתים. המתווה של תקומה יוביל למצב שבו ייבנה בית חדש לצד בית ישן שבו נרצח או נחטף אדם. גם ללא הטבח היו אלה מבנים ישנים וקטנים ולא אטרקטיביים למתיישבים חדשים.
שיקום המבנים בקיבוץ הוא גם חלק משיקום התושבים, הליך שמחייב הקמה של שכונות חדשות שלא יזכירו את אירועי 7 באוקטובר. אנשי הקיבוץ ובהסכמת תקומה מבקשים לתכננו מחדש באזור שלא צופה לעזה, אזור שבו שוכנים כעת הלולים. העתקה שלהם עולה 18 מיליון שקל שלא מתוקצבים. בנוסף כאמור בתי הקיבוץ היו קטנים, שטחם הממוצע כ-80 מ"ר ובבנייה ישנה טלאי על טלאי - לפני שנים הוסיפו חדר, ואחר כך ממ"ד. את גובה הפיצויים חישבו בתקומה על פי שטח הבתים שנפגעו. אבל המפתח הזה סותר עקרון מרכזי בתוכנית השיקום שמובילה תקומה Build Back Better - כלומר שיקום משופר שמאפשר חזרה תוך שדרוג תנאי הדיור והתשתיות. אם ייבנו מחדש בתים של 80 מ"ר - הקיבוץ יתקשה להחזיר את תושביו, ובוודאי שלא למשוך תושבים חדשים.
בדרך כלל במשרד האוצר חוששים לחרוג מקריטריונים קשיחים כדי לא ליצור תקדים שבמהלך השנים יגדיל את הוצאות המדינה. אך בניר עוז מבהירים ובצדק כי המקרה שלהם יוצא דופן וחריג ולא ייצר השלכות רוחביות. כאמור הייתה חדירה ל-97% מהבתים - 44% מבתי המגורים (93 בתים) מיועדים להריסה, 136 בתים נוספים ניזוקו וזקוקים לשיפוץ. 12 מבני ציבור מיועדים להריסה, ועוד 58 מבני ציבור ניזוקו וזקוקים לשיפוץ.
אך הקושי יוצא הדופן הוא לא בגלל הפגיעה ברכוש, אלא במיוחד בגלל בפגיעה באנשים ובקהילה. כמות הנרצחים והנחטפים ביחס לגודל הקיבוץ ענקית ומקשה על תפקודו. ההנהגה שלו נחתכה בשליש (33% מחברי האגודה), ואין משפחה שבה לא עסוקים בשיקום, ריפוי, אבל והמתנה לחטופים. 28% מתושבי הקיבוץ נרצחו ונחטפו - 117 ילדים, נשים וגברים. בחלוף 16 חודשים 7% מתושבי הקיבוץ היו חטופים (29 איש, בגילאי 8 חודשים ועד 86 ביום חטיפתם). כיום, בחלוף 17 חודשים – 14 תושבים עדיין חטופים. 10% מילדי הקיבוץ נחטפו או נרצחו, 13 במספר. עד לעסקה האחרונה, ל-15% מילדי הקיבוץ הקטינים היה אבא בשבי (17 ילדים). ל-90% מהילדים בגילאי 0-6 יש קרוב משפחה שנחטף או נרצח. ל-49% מכלל הילדים בגילאי 0-18 יש קרוב משפחה שנחטף או נרצח. הנתונים האלה מטלטלים ומחדדים את הקושי של הקיבוץ לקדם את השיקום, ואת הצורך בתמיכת הממשלה.
