סגור
ח"כ עידית סילמן
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

"יאפשר גמישות כמעט בלתי מוגבלת לממשלה" - חוק האקלים של סילמן אושר בקריאה ראשונה

החוק של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן עבר בקריאה ראשונה לאחר שנעשו בו שינויים לאור דרישות האוצר. בחודש שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה ובו הדגיש כי "חוק האקלים הוא דקלרטיבי"

חוק האקלים שמובילה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, עבר היום (ד׳) בקריאה ראשונה בכנסת, זאת לאחר שממשלת נתניהו החליטה לא להחיל דין רציפות על חוק האקלים של ממשלת השינוי וערכה בו שינויים לאור דרישות משרד האוצר. בדו"ח שפרסם בחודש שעבר מבקר המדינה הדגיש כי בהצעת החוק הנוכחית היעדים שנקבעו אינם מחייבים את הממשלה וניתנים לשינוי בקלות באמצעות צו: "קביעת היעדים בחוק הצהרתית״, ומאפשרת גמישות כמעט בלתי מוגבלת לממשלה באופן שעלול לפגוע במחויבותה של ישראל לעמידה ביעדים". עוד הוסיף כי ההצעה חסרה כלים נוספים שיאפשרו קידום תהליכים ברמה האופרטיבית, וכי האפקטיביות של החוק מוגבלת.
לפי המשרד להגנת הסביבה, חוק האקלים ״יוביל לקבלת החלטות באופן מושכל״. הוא מעגן לראשונה בחקיקה את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ומעלה אותו מהחלטת הממשלה שקבעה אותו על 27% הפחתה ל-30% הפחתה בפליטות גזי חממה ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס) ואיפוס נטו עד לשנת 2050. אולם לדרישת משרד האוצר, לא מדובר ביעדים מחייבים וניתן לשנותם בכל עת, ככל שהממשלה תחפוץ בכך. בנוסף – לא מועמדים שום משאבים ליישום תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת החוק, ולכן השגתם של היעדים מלכתחילה אינה מתומרצת בחוק.
בעוד שבמדינות ה-oecd ישנם חוקי אקלים מתקדמים ומנגנונים ממשלתיים שמובילים להפחתה בפליטות, בישראל פליטות גזי החממה במגמת עליה וזינקו בשנת 2022 בכ-3.5% - אלא שספק רב אם חוק האקלים הנוכחי ישפר את המצב. לפי מבקר המדינה, הגמישות שנותרה לממשלה לאור דרישת האוצר בהשגת יעדי הפליטות, יש בה כדי לבלום את השגת יעדי האקלים של ישראל. לפי דו״ח המבקר, ״עמדה זו לא תיצור מחויבות הולמת ודאית לטיפול בנושא, בעיקר בשעה שהיא ננקטת בלא שנעשים צעדים לשימוש בכלים כלכליים כמו תקצוב ירוק. על כן היא תוביל לחוק אקלים דקלרטיבי שישמש בעיקר לטובת הצגתה של ישראל בעולם כבעלת חוק אקלים ותו לא״.
החוק קובע שורת חובות על הממשלה, ובראשן החובה להכין ולעדכן מידי חמש שנים תוכנית להפחתת פליטות לעדכנה כל 5 שנים, ולדווח מידי שנה על ההתקדמות ביישומה. אולם בהצעת החוק כלל לא נקבע מתי תוגש התוכנית לראשונה. בנוסף, תוטל על משרדי הממשלה חובה להכין תוכניות היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומן (החלטת ממשלה בנושא קבעה כי המשרדים יעשו זאת עד סוף 2023, אולם רובם המוחלט לא עשו זאת, וכעת החוק מאפשר למשרדים להוסיף להתמהמה וקובע כי הם יגישו תוכניות שנתיים מיום תחולתו). כאמור, לא נקבע בחוק תקצוב לאותן תוכניות, והממשלה רשאית לפטור כל גוף מהכנת תוכנית להפחתת פליטות או היערכות לשינויי האקלים.
לתוכנית הלאומית להפחתה יגיש השר לממשלה את חוות הדעת של שר האנרגיה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על התקציבים במשרד האוצר. התוכנית תוכפף לשיקולי עלות מול תועלת, ויוצמדו לה חוות דעת של שר האנרגיה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על התקציבים. נזכיר, כי בתגובה לדוח מבקר המדינה אשר טען כי משרד האוצר בולם התקדמות של ישראל במאבק בשינויי האקלים, הגיב משרד האוצר כי ״השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת ביותר״.
עוד קובע החוק הקמת מספר גופים שיעסקו בשינויי האקלים. כך, תוקם ועדת שרים לענייני אקלים (נציין כי סילמן העבירה בשנה שעברה החלטת ממשלה שהקימה בפועל את הוועדה, אך היא מעולם לא התכנסה), לצד ועדת מומחים שתספק ביקורת מדעית על התוכניות הלאומיות, מכון לסביבה ואקלים תחת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. בנוסף, תוקם מועצת אקלים, שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור.
לפי המשרד להגנת הסביבה, ״מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל״. אולם לנציגים הלעומתיים לרוב לנושאים סביבתיים ולעמדת המשרד להגנת הסביבה, ניתן משקל גדול. מתוך 35 נציגים, כ-15 אינם בעלי נטיות סביבתיות, ובראשם שני נציגי משרד האוצר (לעומת נציג אחד למשרד להגנת הסביבה), מנהל רשות הגז הטבעי ונציג להתאחדות התעשיינים. אליהם יצטרפו נציגי משרדי הממשלה, אשר גם להם אין נטייה סביבתית מובהקת, ולעיתים חוסמים החלטות של המשרד להגנת הסביבה משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה.
כך או כך, עולה שאלה בנוגע לסמכות כלל הגופים המייעצים הללו לפי מבקר המדינה, ״הצעת החוק לא הגדירה באופן מעמיק את הסמכויות, התפקידים והכלים של הגופים המוקמים באמצעותה (ועדת שרים לענייני אקלים, מועצת אקלים, ועדת מומחים ומכון אקלים) כדי שבהקמתם יגשימו באופן מיטבי את כוונת החוק״.
לדברי עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית ב״אדם, טבע ודין״, ״'אורח הכבוד' בהצעת החוק של השרה סילמן הוא מכחיש האקלים המרכזי בממשלה - משרד האוצר. דו"ח מבקר המדינה כבר הראה שמדובר במשרד שבגישתו המיושנת וראייתו הצרה מפקיר את תושבי ישראל להשלכות הביטחוניות, הכלכליות והבריאותיות של משבר האקלים כבר שנים. והנה, דווקא הוא זה שבחסות החוק מעורב בכל צעד ויכול לטרפד כל תכנית וניסיון התקדמות. בהתחשב בפרצות ובדרכים העוקפות שמעוגנות בחוק, שנועדו לאפשר לו לא להיות מיושם - מתחזקת התחושה שמדובר במכירת חיסול הציבור והסביבה בישראל תחת כותרת שקרית של ׳חוק אקלים׳״.
ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) תקף בחריפות את החוק, ואמר כי ״הממשלה הגרועה ביותר לסביבה מעבירה היום חוק אקלים שמטרתו להונות את הציבור והעולם. ללכת בלי ולהרגיש עם. זו כניעה מוחלטת למשרד האוצר – שרק לפני שבועיים נזף בו מבקר המדינה כי אנשיו אינם מבינים את גודל השעה ומטרפדים את המענה של המדינה למשבר האקלים. התוצאה היא שלישראל לא תהיה תכנית לאומית להפחתת פליטות, הממשלה תוכל לפטור כל משרד ממשלתי מהכנת תכנית היערכות למשבר ויפסיקו לעבוד על חוק אקלים שאפתני, שמכין אותנו לעתיד. אזרחי ישראל יתקלו בשוקת שבורה למול סיכוני משבר האקלים, ללא היערכות ומענים ממשלתיים״.
במקביל לאישור חוק האקלים של סילמן בקריאה ראשונה, תאשר היום מליאת הכנסת בקריאה שניה-שלישית את הרפורמה ברישוי הסביבתי, המבצעת שינויים מרחיקי לכת בחוק אוויר נקי המושת על המפעלים המזהמים בישראל. במסגרת הרפורמה, יוכלו מפעלים לראשונה להגיש השגות על דרישות הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, בפנייה למנכ״ל המשרד, איש אמונו ומינוי הפוליטי של השר.
בחברה להגנת הטבע תוקפים בחריפות את הממשלה לאחר אישור החוק: "אותה ממשלה שמקדמת את הצעת חוק האקלים, היא הממשלה שלפני שבוע אישרה פיתוח מזהם של פצלי שמן בנגב, היא הממשלה שמחלקת רישיונות קידוחי גז חדשים בים ומעודדת חיפושי נפט ביבשה, היא הממשלה שמחרבת את מערכת התכנון בישראל ומקדמת פיתוח פרברי ויישובים חדשים, המביאים לשימוש גובר ברכבים פרטיים, פולטי גזי חממה ולפגיעה קשה בטבע ובשטחים הפתוחים, היא הממשלה שפועלת, באמצעות קצא"א, להעברת כמויות נפט אדירות, דרך מפרץ אילת ואשקלון ומסכנת את התושבים ואת ערכי הטבע המיוחדים של שונית האלמוגים, היא הממשלה שמקדמת כרייה נוספת של פוספטים מזהמים ללא בחינה מעמיקה של הצורך בהם ועוד ועוד. הגיע הזמן שהממשלה סוף סוף תחליט - האם היא רוצה להיות חלק מפתרון משבר האקלים והתמודדות איתו, או חלק מהבעיה עצמה".