הכסף מהסכם קצא"א מסתתר במכלי האחסון של החברה
הכסף מהסכם קצא"א מסתתר במכלי האחסון של החברה
כך תעקוף החברה את המגבלות של המשרד להגנת הסביבה וגם תעשה כסף: לא העברת נפט במכליות, אלא אחסונו במכלי החברה באילת ובאשקלון. האחסון מלווה בסיכונים וישנם סימני שאלה על מצב המכלים. קצא"א: "אנחנו עומדים בתקנים מחמירים"
לגשר הנפט היבשתי שמציעה החברה הממשלתית קצא"א, אין יתרונות משמעותיים מול תעלת סואץ והוא עשוי להניב למדינה לא יותר מכמה מיליוני דולרים בשנה, אך כעת בדיקת "כלכליסט" חושפת היכן בכל זאת עשוי להסתתר הכסף הגדול בהסכם בין קצא"א לחברת MRLB מהאמירויות: במכלי האחסון.
לאיחסון נפט יש כיום ערך כלכלי רב, מאחר שהוא מאפשר לחברות הסחר הגדולות לרכוש נפט כשמחירו נמוך, לאחסן אותו ולסחור בו כשמחירו גבוה.
לקצא"א יש מכלי אחסון גדולים באילת ובאשקלון שיכולים להכיל עד 3.7 מיליון מ"ק נפט (23 מיליון חביות), שזו כמות השקולה ליותר מ־21 מיכליות נפט שכל אחת מהן עמוסה ב־175 אלף טון.
במסגרת ההסכם בין קצא"א לבין MRLB, החברה מהאמירויות ששותפים בה גם שני היזמים הישראליים יונה פוגל ומלאכי אלפר (שכיום הוא גם מנכ"ל בזן), החברה שוכרת מקצא"א שטחי אחסון והזרמה בצנרת קצא"א בהיקפים משמעותיים ולמשך מספר שנים. לפי גורמים בענף, המחיר המשוער נכון להיום לאחסון נפט עומד על 4 דולר לחבית לשנה.
בתחשיב מהיר ופשוט, עולה שפוטנציאל ההכנסות המקסימלי של קצא"א מחוות המכלים שלה עשוי להיות גבוה מאוד. בהנחה ש־MRLB שוכרת 30%־50% משטחי האחסון של קצא"א, מדובר בפוטנציאל הכנסות שנתי למיזם של 27-46 מיליון דולר בשנה (מספר החביות כפול 4 דולר לחבית). זאת עבור פעולת האחסון בלבד.
תחרות מול תעלת סואץ
ביום א' פורסמה ב"כלכליסט" בדיקה שהעלתה כי למיזם גשר הנפט של קצא"א וחברת MRLB אין יתרונות משמעותיים מול החלופה כיום של מעבר מכליות דרך תעלת סואץ. בעיקר לאור העובדה שדרך תעלת סואץ עוברת מיכלית אחת ואילו בחלופת קצא"א צריך מיכלית אחת שתפרוק את הנפט באילת ומיכלית נוספת שתאסוף אותו באשקלון (או להפך). על פי תחשיב "כלכליסט", אפילו אם קצא"א תצליח לגייס 60 מכליות בשנה שיהיו מעוניינות במיזם שלה (זה המספר המקסימלי של מכליות, לפי קצא"א), מדובר בפעילות שולית מול תעלת סואץ שבה עוברות בשנה 5,100 מכליות נפט. דמי המעבר בתעלה למכלית הם כ־385 אלף דולר. ומכך ניתן להסיק שפוטנציאל ההכנסות המקסימלי של קצא"א מהמיזם לא יכול לעבור את ה־23 מיליון דולר בשנה. וגם זה לפני ניכוי הוצאות התפעול וחלקה של השותפה MRLB ושל פוגל ואלפר.
אם המטרה האמיתית של קצא"א ו־MRLB היא לייצר מחסן גדול לנפט, נראה שהכדאיות הכלכלית של המיזם גדולה יותר. עם זאת, כמו בגשר היבשתי, בסופו של דבר מי שגורפים את הרווחים יהיו היזמים, והמדינה לא צפויה לראות רווחים משמעותיים באופן יחסי.
אם אכן מדובר בעסקה לאחסון נפט, עצם קיומו של צינור קצא"א מאפשר גמישות רבה וערכו גדל, שכן הלקוח יוכל לבחור בסופו של דבר אם להעמיס את הנפט על מכלית שיוצאת דרומה לים סוף או צפונה לים התיכון דרך הנמל באשקלון. וכך הצינור של קצא"א, שלא נהנה מיתרונות בולטים מול תעלת סואץ, הופך ליתרון משמעותי כשמדובר באחסון נפט.
קצא"א נהנית מחיסיון על פעולתה ורווחיה ואין אפשרות לחייב אותה לדווח דבר לציבור. עם זאת, יש לא מעט סימנים שתומכים במסקנה שעסקת "מד רד" תכליתה העיקרית היא אחסון נפט. משרד האוצר בעצמו כתב במסמך עמדה מטעמו כי בהסכם קצא"א "השירות המרכזי הוא אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת", כולל פריקה וטעינה של מכליות בנמלים וכן הולכת דלק בקו בהתאם לצורך.
מכלים באשקלון ובאילת
בסך הכל לקצא"א יש יכולת לאחסן 3.7 מיליון מ"ק נפט. באילת יש לקצא"א שני אתרי אחסון: אתר החוף - שקולט נפט ממכליות שפוקדות את הנמל. נפח האחסון הכללי הוא 200 אלף מ"ק. מאתר זה נשאב הנפט לחוות המכלים העיקרית ברמת יותם, שם קיימים 16 מכלי אחסון בנפח כולל של 1.1 מיליון מ"ק. באשקלון ישנם 24 מכלי אחסון לנפט גולמי שהנפח הכולל שלהם 1.9 מיליון קוב, והם יכולים להיות מוזנים הן מרמת יותם והן ממכליות הפורקות בנמל הנפט של אשקלון.
בתקופות בהן מחירי הנפט צונחים ועמם הביקושים, למשל כפי שאירע בתחילת תקופת הקורונה עם הירידה בשימוש בדלקים בתחבורה ובתעופה, נוצר מחסור במקומות אחסון. בדצמבר 2019 עמד מחירה של חבית נפט על 60 דולר והוא צנח ל־15 דולר בתחילת אפריל 2020. הנפט העודף שהופק אוחסן במכלי ענק יבשתיים, אך בהיעדר מקומות אחסון מספיקים, מכליות נפט הפכו בעצמן למחסני ענק והנפט נשמר בהן לימים שיהיה לו ביקוש.
קצא"א קיבלה באיחור של חמש שנים אישור מהמשרד להגנת הסביבה לפקידת שש מכליות נפט בשנה בנמל אילת. אישור זה היה אמור להינתן לקצא"א כבר ב־2016 אולם היא התעכבה ולא ביצעה את ההנחיות שהטיל עליה המשרד להגנת הסביבה. אישור זה כעת בתוקף והמשרד להגנת הסביבה לא מסכים לאפשר לקצא"א להגדיל את מספר המכליות באילת ל־60 בממוצע לשנה, כפי שקצא"א מבקשת. עם זאת, מאחר שבאשקלון אין מגבלה דומה, ייתכן שקצא"א תוכל לעקוף את אישור המשרד, כך שמכליות נפט יגיעו לאשקלון (וזה ממילא הכיוון שבו נרכש כיום הנפט) ומשם הוא יועבר לאחסון במכלים באשקלון או באילת.
גם האחסון מסוכן
הסיכונים מאחסון נפט לא פחותים מהזרמתו ב"גשר היבשתי". לפי המשרד להגנת הסביבה, גורמי סיכון מרכזיים לפריצה של דלק ממכלים ומקווי הולכה כוללים קורוזיה, שחיקה, טיפול ותחזוקה לקויים; פגיעה של צד שלישי למשל דחפורים שפוגעים בקו, וסיכונים הנובעים מפעולות יזומות, למשל הזזת קו הצנרת.
"ברחבי העולם התרחשו אסונות כבדים בחוות מכלים לאיחסון דלק ולכן פותחו מערכות שונות שנועדו למנוע אסונות כאלו", אומר דני קרוננברג, מומחה לחומרים מסוכנים, "יש לבדוק אם מכלי האיחסון לנפט גולמי ותזקיקיו בחוות המכלים של חברת קצא"א עומדים בדרישות העדכניות שנועדו להגן על הסביבה ולשמור על הבטיחות". לדברי, שלמה שניידר, בכיר לשעבר בשירותי הכבאות והצלה וכיום יועץ לבטיחות במתקני חומרים מסוכנים, "מרבית מכלי איחסון הדלק שקיימים בארץ - ובכללם המכלים של חברת קצא"א - נבנו לפני שנים רבות והם אינם עונים על הדרישות העדכניות לבטיחות ולהגנה על הסביבה ובתקנים המקובלים באירופה ובארה"ב". לדברי שניידר, מיכלים מודרניים צריכים להיות בעלי דופן כפולה, מצוידים במערכת למניעת מילוי יתר, פורקי לחץ, הגנה נגד קורוזיה, מערכת למניעת פגיעות ברק, וכן צריכים לכלול מערכת כיבוי שתאפשר כיבוי מהיר ועוד".
הסיכונים כתוצאה מהסכם קצא"א לא משתנים משמעותית אם מדובר בהזרמת נפט בקו אילת אשקלון או התמקדות באחסון הנפט. הסיכונים הם לשמורת האלמוגים באילת ולפגיעה בעיר התיירות, וכן תקלה שתסכן את מתקני ההתפלה של ישראל שממוקמים בין אשקלון לחדרה. בעתירת ארגוני הסביבה נגד הסכם קצא"א הם טענו כי התשתית "מתפוררת" מרוב שהיא ישנה. בתגובה לעתירה אמרו בקצא"א שהטענות לא נכונות, ותיארו פעולות תחזוקה שמבוצעות במתקנים. רק בסוף השבוע האחרון התלוננו תושבי אילת על ריח חריף של גז בחלקים משכונת שחמון בעיר.
אתר החדשות "רד סי אילת" פרסם כי קצא"א הודתה שהריח היה תוצאה של תקלה קצרה במערכת שאיבת האדים. קצא"א טענה כי לא היה חשש לנזק בריאותו או לסביבה. ד"ר יובל ארבל מהארגון צלול אומר כי "השנה היו כמה וכמה פעמים אירועים כאלו באשקלון ובאילת. לחוות מכלים אין צורך בהיתר פליטה ולכן גם אין מספיק ניטור, פיקוח ואכיפה להפחתת הזיהום".
קצא"א מסרה בתגובה כי היא "חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת על ידי גורמי המדינה הרלוונטיים. הסכם מד רד כולל הזרמה ואחסון של נפט, בדומה לכל ההסכמים שחותמת החברה. קצא"א פועלת בהתאם לתקנים בינלאומיים (API) מחמירים וכל מכלי ומתקני החברה עומדים בתקנים. החברה מצוידת באמצעי בטיחות, מניעה ובקרה מהחדישים בתחום ועובדיה מבצעים תרגולות והכשרות באופן שוטף. אחסון והזרמת דלק גולמי דרך ישראל מקנה גם ביטחון אנרגטי למדינה".
