פרסום ראשוןהמדרג הראשי של ישראל ב-S&P: "ההתאוששות מהמלחמה תהיה איטית יותר מבקורונה"
פרסום ראשון
המדרג הראשי של ישראל ב-S&P: "ההתאוששות מהמלחמה תהיה איטית יותר מבקורונה"
אחרי שהחליטו בסוכנות להוריד את תחזית הדירוג של ישראל מיציבה לשלילית, אומר מקסים ריבניקוב שאחראי על ההחלטה כי "קנה המידה של מה שקורה כעת גדול משמעותית ממה שראינו בהסלמות צבאיות בעשורים האחרונים". הוא מנה את הגורמים השונים שיגרמו להאטה, ביניהם גיוס המילואים הנרחב, הפגיעה בתיירות וירידת האמון של המשקיעים
"ישראל התמודדה עם סדרה שלמה של הסלמות צבאיות בעשורים האחרונים, אבל ברור מאוד שקנה המידה של מה שקורה כעת גדול משמעותית ממה שראינו", כך אמר היום (ה') מקסים ריבניקוב, האחראי על דירוג האשראי של ישראל מטעם סוכנות הדירוג הגדולה בעולם - S&P - בסמינר מקוון, זאת בהתייחסו להשלכות המלחמה על כלכלת המדינה. להערכתו, ההתאוששות הכלכלית מנזקי המלחמה תהיה איטית מבקורונה.
לפני יומיים החליטו בסוכנות S&P להוריד את תחזית הדירוג של ישראל מיציבה לשלילית. נזכיר כי גם סוכנויות הדירוג מודי'ס ופיץ' ביצעו פעולות דירוגיות שליליות על ישראל על רקע המלחמה שהתפרצה ב-7 באוקטובר.
לדברי ריבניקוב, "קו הבסיס שלנו כרגע מניח שהמלחמה בחמאס תישאר מרוכזת בעזה, אבל ברור שיש סיכונים שהיא תתפשט בצורה רחבה יותר. בפרט, ישנם סיכונים שחיזבאללה ייכנס באופן ישיר, דבר שיפתח את החזית הצפונית, ויש גם סיכון למעורבות כלשהי של איראן - במישרין או בעקיפין. ההשקפה הבסיסית שלנו מוסברת בשלל סיבות, חלקן בעלות אופי כלכלי, אחרות הקשורות לסוג של הצלחה של הדיפלומטיה הבינלאומית וגם של הרתעה מצד ארה"ב באירועים האלה". עם זאת, הוא הדגיש כי "גם אם תרחיש הבסיס יתממש - סכסוך קצר מועד יחסית ומרוכז סביב עזה - כמובן שיהיה לו עדיין השפעה כלכלית על ישראל".
כלכלני S&P עדכנו בחדות כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל לרמה של 1.5% השנה ו-0.5% בלבד ב-2024, כאשר צפי הגירעון שלהם זינק מ-2.3% תמ"ג לרמה של 5.3% תמ"ג בממוצע בשנים 2024-2023 (5% תמ"ג ו-5.5% תמ"ג בהתאמה). "מדובר בעדכון תחזיות משמעותי ביותר בהשוואה למה שפרסמנו במאי כשהוצאנו את דו"ח המחקר האחרון שלנו על ישראל. במיוחד ניתן לראות שתהיה האטה בצמיחה הכלכלית", הוא אומר.
ריבניקוב התייחס גם לביקורת כי עדיין מדובר בתחזית אופטימית למדי: "למעשה, אם תסתכלו על התרשים המשווה את קצב התפתחות הפעילות לעומת הסלמות צבאיות קודמות בישראל – רואים שהירידה הצפויה גדולה משמעותית ממה שראינו בעבר. למרות שעדיין מדובר על מחצית מהירידה שראינו בקורונה בישראל, ניכר כי קצב התאוששות יהיה איטי יחסית בהשוואה לאירועי העבר, לרבות המגיפה.
"כמובן שהכל מאוד לא ודאי, אבל תרחיש הבסיס (שהמלחמה תישאר מרוכזת בעזה - א"פ) אמין וכבר ניתן לומר שמדובר על סכסוך די ארוך בהשוואה לפרקים הקודמים בעשורים האחרונים בישראל. יש סיכון שלילי משמעותי, וזו הסיבה שאנו נמצאים בתחזית שלילית במקרה שהסכסוך יתרחב יותר, אבל אנו מול סוג של אירוע שניתן לאפיין אותו תחת 'אי ודאות רדיקלית'. אנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה, אבל אם המלחמה תתרחב, סביר להניח שההשפעה תהיה משמעותית יותר ממה שיש לנו בתרחיש הבסיס הנוכחי שלנו".
על אף ש-S&P אימצה במדויק את תרחיש הבסיס של בנק ישראל, התחזיות שלה שונות באופן קיצוני - בנק ישראל צופה עלייה בצמיחה לרמה של 2.8% ב-2024 וגירעון נמוך הרבה יותר מזה שצופה הסוכנות. במענה לשאלת כלכליסט על פערים אלו, השיב ריבניקוב: "קודם כל, ההערכה לגבי הירידה ברבעון הרביעי של 2023 למעשה לא שונה מאוד בינינו לבין בנק ישראל. ההבדלים העיקריים נובעים מפרופיל ההתאוששות הצפויה החל מהרבעון הראשון של 2024, שבו בנק ישראל מניח שהכלכלה תתאושש מהר מאוד, בדומה לעבר, ואף תשוב לרמות ומגמת הפעילות שהיו שם תחת התחזית הקודמת. אנחנו יותר שמרנים. אנו מאמינים שיהיה זעזוע מתמשך יותר במצב הביטחוני, בדפוסי הצריכה, אולי בהשקעות. ייתכן כי גם ייקח יותר זמן עד שהתיירות תחזור. אנחנו לא מפקפקים בכך שההתאוששות תתרחש, היא בהחלט תקרה, אבל יותר מאוחר, וזו הסיבה שאתה רואה את תחזית הצמיחה שלנו לצמיחה של 5% ב-2025. זו העת שבה אנו רואים שהחלק העיקרי מהתאוששות תתרחש".
עוד הוסיף ריבניקוב כי הסביבה הכלכלית הגלובלית גם השתנתה לעומת הקורונה: "בהשוואה לתקופת המגיפה לדוגמה, בה היה ביקוש גדול לשירותים שלה לרבות שירותי הייטק, דבר שעזר מאוד לישראל, התמונה השתנתה. לא הייתי מאפיין אותה כ'חלשה' אבל כן כ'מעורבת' יותר: כלכלת ארה"ב מצליחה הרבה יותר טוב, אך הכלכלה האירופית חלשה יותר. על כל פנים, אנו לא מדברים על תמונה חיובית כמו שהיה אז, במיוחד במונחים של ביקוש לייצוא השירותים האלה, וזו סיבה נוספת שמסבירה מדוע הביצועים הכלכליים של ישראל יהיו קצת יותר חלשים. לגבי הזינוק בגרעון הוא הוסיף: "רק בהתחשב להיקף המלחמה כעת, הגירעון הפיסקאלי יגדל ל-5% מהתמ"ג לעומת 2% מהתמ"ג, לפחות בעתיד הקרוב, כאשר הממשלה תתחיל בהוצאות ביטחוניות נוספות ובהוצאות לתמיכה לעסקים ומשקי בית".
ריבניקוב חזר על הערוצים בהם המלחמה תפגע בכלכלה הישראלית: "יש השפעה כלכלית ישירה כמובן מהמשך ירי הרקטות והפרעות לוגיסטיות לשגרה, מערכת חינוכית שנסגרה, אנשים שלא הצליחו לנסוע לעבודה ועסקים שסגרו את הדלתות. זו השפעה כלכלית ישירה". בנוסף, ריבניקוב מדגיש כי גם לגיוס המילואים חסר התקדים תהיה השפעה מהותית: "יותר מ-300 אלף חיילי מילואים גויסו. זה מאוד משמעותי. מדובר באוכלוסייה של 10 מיליון איש, אז אנחנו מדברים על 3% מהאוכלוסייה בערך ולא רחוק מ-10% מכוח העבודה. זה הולך להשפיע".
ב-S&P מדגישים גם את האפשרות לפגיעה בייצור הגז (בשל הקירבה של המתקנים לעזה) ובתיירות הנכנסת, כמו גם הפגיעה העקיפה שתיגרם מירידת האמון בכלכלת ישראל, שצפויה להוביל לירידה בהשקעות. "כל זה עומד בבסיס ההאטה הגדולה הזו", סיכם ריבניקוב.
לבסוף, הוא הדגיש את הגורמים החיובים שאמורים לבלום את הזעזוע: "יש עדיין גורמים חשובים מאוד שתומכים בדירוג האשראי הישראלי ואלה הם בראש ובראשונה רמת חוב ממשלתי מתונה של 60% מהתמ"ג, שהוא כמעט כולו במטבע המקומי ומוחזק על ידי שחקנים מקומיים. כלומר, יש פחות תלות במשקיעים זרים ולכן יש פחות סיכוי של תור של תושבים זרים שממתינים לממש". עוד ציין ריבניקוב את יתרות המט"ח של בנק ישראל (38% מהתמ"ג) וגם את "התמיכה הבינלאומית המשמעותית, שמהווה גורם מאוד חשוב וצפויה לרכך את ההשפעה".
