סגור
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' בכנסת. ימשיך בפתיחת המשק לייבוא (צילום: אלכס קולומויסקי)

פוליטיקאי או כלכלן ימני: הסתירות של בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר המיועד מסמן את העבודה המאורגנת כבעיה מרכזית, אך ייאלץ בקרוב להגיע להסכם עם ההסתדרות; הוא תומך בשילוב חרדים בעבודה, אך הוביל את המערכה להכפלת קצבאות האברכים; בין שלל הסתירות שמביא עמו שר האוצר המיועד לתפקיד, ישנה ודאות אחת: יוביל בנייה מאסיבית בשטחים

בעוד שבועות ספורים ייכנס בצלאל סמוטריץ' ללשכת שר האוצר. שמו מוכר אמנם היטב לאזרחי ישראל, אך הוא עדיין יהיה מהפוליטיקאים הצעירים ביותר שנכנסו ללשכה היוקרתית הזו. למעשה, סילבן שלום הוא היחידי שנכנס למשרד כשהוא צעיר מסמוטריץ' בכחודשיים בלבד. זה לא מקרי, שר אוצר הוא התפקיד הבכיר בממשלה לאחר הביטחון, וכמו שר הביטחון הוא נדרש לחשיבה רחבה וממלכתית. גם אם לא יצליח ברמה המקצועית הרי שברמה התודעתית סמוטריץ' כבר עשה צעד ענק קדימה: הוא שדרג את מעמדו מחבר כנסת צעקני ומגזרי ושר תחבורה לרגע, לשר מרכזי וממלכתי הנוגע ומשפיע על חיי היום יום של האזרחים.
סמוטריץ' הפעלתן ייכנס למשרד האוצר בתקופה כלכלית רוויית אתגרים, אך באופן מיידי יהיה עליו לקדם שתי משימות דחופות, תקציב וחוק הסדרים לשנת 2023, וקידום הסכמי השכר עם ההסתדרות שבראשם "הסכם המסגרת". שתי המשימות הללו ישמשו גם כמבחן לסמוטריץ' ויהוו עבורו טבילת אש מהירה.
סמוטריץ' מגיע לאוצר כשהוא נהנה ממוניטין של אדם מוכשר, ענייני, מעמיק, ומהיר למידה ותפיסה. הפקידות באוצר שנתקלה בו במהלך השנים מדברת עליו בהערכה, הם מתכוננים לבוס מאתגר ודעתן אך רוחש כבוד לפקידות המקצועית. סמוטריץ' גם רכש לעצמו מוניטין של איש ביצוע בכהונתו הקצרצרה במשרד התחבורה, בעיקר בגלל הנכונות לצאת לפרויקט נתיב פלוס בכביש החוף כהמלצת גורמי המקצוע, למרות ההתנגדות הציבורית לפרויקט.
במובן מסוים, סמוטריץ' מזכיר בדמותו את נערי האוצר עצמם, הוא בן גילם, רהוט, יורה תשובה לכל שאלה, לא מוותר בקלות, ומאמין שכוחו הגדול הוא כוח השכנוע המקצועי. לדמיון זה יש יכולת גם לעבוד לרעת פקידי האוצר, ייתכן שבסוגיות מסוימות בהן השר היה שבוי של האוצר, הם ימצאו פרטנר שמנסה לאתגר את הנחות היסוד. אחד התחומים הבולטים שבהם הדבר צפוי לקרות, הוא בכל המאבקים המקצועיים שיש למשרד האוצר עם גופים כלכליים אחרים, ובראשם בנק ישראל. הגיבוי האוטומטי שיש לעמדת אגף תקציבים מול הבנק בסוגיות כמו קידום תחרות במערכת הפיננסית, ובעיקר, בכל מה שקשור להקמת מועצה פיסקלית וקרן חוץ תקציבית, מוטל בספק.
על יכולותיו וכישוריו של סמוטריץ' אין הרבה עוררין, ודווקא עובדה זו הופכת את הדיון בעמדותיו הכלכליות של השר המיועד למרכזי יותר. סמוטריץ' מגדיר את עצמו כימין כלכלי, על אף שבתודעתו העצמית משנתו הכלכלית מורכבת יותר. החשיבה הבסיסית שלו מאמינה בשוק חופשי, פתוח ככל האפשר, מפוקח ככל הפחות, התערבות כמה שיותר נמוכה בתמריצים, ושאיפה לממשלה צרה. כל אלו אמורים להוות תשתית למימוש כלל החלומות של פקידי האוצר, וכלכלני השוק החופשי.
אלא שסמוטריץ' אינו טהרן בכל מה שקשור למדיניות כלכלית, הוא פוליטיקאי המבחין בין הרצוי למצוי ובעיקר מכיר במגבלות האפשר ובצורך לייצר בריתות פוליטיות. ולכן קשה לדעת מי ינצח בקרב שבין סמוטריץ' הפוליטיקאי המתוחכם, לבין סמוטריץ' הכלכלן, שאמונותיו הכלכליות החופשיות מושפעות וקשורות לתפיסותיו התיאולוגיות דתיות.
שאלה מרכזית היא יחסו לסוגיה החרדית, כאן העמדות מקוטבות. יש הגורסים כי ייתכן שסמוטריץ' יבשר את השינוי הנדרש בדנ"א של החברה החרדית וההנהגה הפוליטית החרדית ויש הגורסים כי הוא יעמיק את משטר התמיכות והקצבאות.
אין ספק בנוגע לעמדותיו האישיות. במצע של שנת 2018 היה חופשי יותר ומנה בין הגורמים ליוקר המחיה את ה"מגזרים שאינם נושאים בעול הכלכלי". באותו מצע, סמוטריץ' גם החזיק בעמדה עקרונית כי יש לפתוח את כל הקצבאות הממשלתיות ולוודא שהן תומכות רק ב"מי שלא יכול לעבוד וזקוק לתמיכה". בחלק אחר באותו מצע הביעה התנועה "ביקורת חריפה על שיטת המדידה הנוכחית של העוני, השיטה הנוכחית לא מאפשרת להבחין בין עניים 'אמיתיים' לבין אוכלוסיות ומגזרים שבוחרים ברמת חיים נמוכה מסיבות אידיאולוגיות".
מאידך, בעת האחרונה סמוטריץ' הוביל את המערכה להכפלת קצבאות האברכים באופן בוטה יותר מהפוליטיקאים החרדים, ואת כוונתו של שר האוצר ליברמן לבטל את סבסוד המעונות לאברכים הוא כינה "התעמרות מבישה, אות קלון לממשלה ולעומד בראשה", על אף שמדובר במהלך שעשוי לנבוע מתפיסתו הכלכלית.
בעיני סמוטריץ' לא מדובר בסתירה, התמיכה המדינתית ב"ערכים ומטרות" היא נפרדת ממדיניות כלכלית. אלא שאם סמוטריץ' מתכוון לעצור במתן מלגות לאברכים מבלי לחשוב על ההשלכות של זה על תמריצים, הרי שבמקרה החרדי הדבר נראה כהיתממות, המלגות מתפרשות במגזר כתמיכות אוניברסליות, והחרדים נהנים גם מתמיכות רבות המיועדות לעניים, בניגוד לעמדתו העקרונית כי יש להבחין בין "עוני מבחירה" לבין "עוני בשל גורל".
סמוטריץ' עצמו היה רוצה לקדם שילוב חרדים בכלכלת ישראל, ויש לו סיבות טובות להניח שהוא יצליח היכן שליברמן וראש הממשלה יאיר לפיד נכשלו. סמוטריץ' דתי לא פחות מגפני ודרעי, והם לא יוכלו לסמן אותו בשום פנים כאויב הדת, גם אם הוא יבחר לגרוע הנחה מסוימת מאברכים. בנוסף, סמוטריץ' רוחש כבוד של ממש לחברה החרדית, ויש לו יכולת לפנות לצעירים החרדים באופן הישיר, ומן הבחינה העקרונית יש לו יכולת לדבר עם ההנהגה החרדית הרוחנית באופן ישיר.
לפי הערכה אופטימית זו, סמוטריץ' יאתגר את ההנהגה הפוליטית החרדית, הן דרך חתירה לשינוי מבנה התמיכות בכוללים (התניית המלגה בהישגים או תרומה לקהילה), הן דרך מתן אפשרויות חוץ בית־ספריות ללימודי ליבה, תמיכה שקטה בממ"חים (מוסדות חרדיים המספקים לימודי ליב"ה), והן דרך הטקטיקה השנואה ביותר על החרדים שהיא הכנסת תבחין מיצוי כושר השתכרות לתמיכות ממשלתיות רבות.
עם זאת, יש הגורסים כי תפיסותיו האישיות של סמוטריץ' אינן חשובות, שכן הוא יהיה לכוד בין הרוטציה של דרעי לבין השליטה של גפני בוועדת הכספים, ובכל הקשור לחרדים הוא יאפסן את תפיסותיו הכלכליות עמוק בארון. או כפי שסמוטריץ' עצמו מתנסח "אני לא פטרלניסט, אני לא יודע יותר טוב מהחרדים מה טוב להם, אני לא מתכוון ללכת בכפיה".
סביר שהמציאות תהיה אפורה בהרבה, סמוטריץ' ייזום צעדים בינוניים, ואלו יתורגמו לכדי פיצוצים מבוקרים בינו לבין גפני שישלוט בוועדת הכספים, והצעדים הבינוניים יצומצמו גם הם. אגב, ראוי לציין כי הוויכוחים בין גפני לבין סמוטריץ' יהיו רבים, אך יהיה קושי גדול להבחין בין מאבקים של ממש, לבין התנצחויות המשקפות את אופיים התלמודי משהו של שני האישים. סמוטריץ' חושב "כלכלית", הוא סולד וציני כלפי פיקוח מחירים, וחשדן באופן עמוק כלפי התערבות ממשלתית. גפני לעומתו רואה את העולם אחרת, והמתח הזה יוליד כותרות רבות. מאבקים אמיתיים יתרחשו רק סביב סוגיות הנוגעות לחברה החרדית.
תחום נוסף שבו סמוטריץ' צפוי להיות שר אוצר ייחודי, הוא בכל הקשור למבנה שוק העבודה בכלל, והמגזר הציבורי בפרט. סמוטריץ' מסמן מזה שנים את העבודה המאורגנת כבעיית מאקרו של כלכלת ישראל. במצע משנת 2018, "חוסר הגמישות התעסוקתית" הופיע כגורם מרכזי ליוקר המחיה בישראל, ובמצע הבחירות האחרון הוא הקדיש את חלק הארי לעובדי המגזר הציבורי. סמוטריץ' תומך בשינוי קיצוני במבנה ההעסקה והשכר במגזר הציבורי. הוא מבקש לקדם את החוקים שאגף השכר באוצר מנסה לקדם מזה שנים: חוק בוררות חובה לפני שביתה, וחוק איסור שביתה במתקנים חיוניים. בנוסף, מציע סמוטריץ' להקל את תהליך הפיטורים, ושמבנה השכר יהיה מבוסס על ביצועים והצטיינות ולא על ותק. הוא יעמוד בפני מבחן ממשי ליישום רעיונותיו מיד עם כניסתו לתפקיד, שכן הסכם המסגרת עם ההסתדרות מחכה לו.
ההתמקדות המפורשת של סמוטריץ' בעבודה המאורגנת, גורמת לתנועת מלקחיים. מצד אחד, באוצר נרגשים מבואו של השר החדש וחושבים איך לנצל את ההזדמנות הזו למאבק בהסתדרות. אך מצד שני, בהסתדרות מאיימים כי אם סמוטריץ' ילך עד הסוף עם דרישותיו הם לא יעשו לו חיים קלים, או בניסוחו של מזכ"ל ההסתדרות ארנון בר דוד בשבוע שעבר "אני אירה בכל הכוח, אני מוכן לכל סיטואציה, אבל אל תמשכו אותי במילים". הפיצוץ הצפוי בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות יכול להסתיים בחתימה על הסכמים קצרי טווח התואמים את זמן כהונתו הקצוב של סמוטריץ' במשרד האוצר וחתימה על הסכמי קבע עם השר הבא שיחליפו בתפקיד, אריה דרעי, שצפוי להיות נוח יותר להסתדרות.
מעבר לשתי הסוגיות הללו – חרדים, ועבודה מאורגנת – יהיה מעניין לראות את גישתו של סמוטריץ' לסבסוד בעולם הדיור. המצע האחרון של הציונות הדתית לא כלל התייחסות מיוחדת לפרק הדיור, וזאת כנראה על רקע עמדתו של סמוטריץ' כי ההתמקדות צריכה להיות בצד ההיצע, בהקלת תהליכים רגולטוריים, ובשינוי מבנה הארנונה למגורים. גם גישת פקידי האוצר גורסת כי ניתן לוותר על התוכניות המסבסדות את הדירות באופן ישיר (מחיר למשתכן) ולהתמקד רק בהגדלת ההיצע. בעיני סמוטריץ', שטחי יהודה ושומרון מהווים מקור מרכזי להגדלת היצע הקרקעות באזורי הביקוש, כך שגם במקרה הזה האג'נדה הפוליטית של השר המיועד צפויה לחפוף את העקרונות המוסכמים (הגדלת ההיצע) על אגף תקציבים בפתרון בעיית הדיור גם אם האחרונים יתמכו כמובן בהגדלת היצע באזורי הביקוש.
עמדותיו המדיניות והביטחוניות של סמוטריץ' עשויות להשפיע משמעותית על תפקידו באוצר. ההשפעה המעניינת ביותר מבחינת פקידי האוצר היא שאלת התשתיות ביו"ש. סמוטריץ' צפוי להמשיך בקו של שיפור התשתיות ביהודה ושומרון, הן תשתיות תחבורה, הן תשתיות אנרגיה ירוקה והן תשתיות טיהור שפכים. ייתכן שבעיני גורמים מדיניים מסוימים, שיפור התשתיות מהווה מעין סיפוח זוחל, אך מבחינת פקידי האוצר מדובר במגמה חיובית שעשויה לשפר את מצבם של התושבים הפלסטינים וגם של היהודים.
בכל מה שקשור לסוגיית יוקר המחיה הבוערת, סמוטריץ' צפוי להמשיך בקו של קודמו ליברמן, ולעשות זאת בלהט דומה. הוא ימשיך בפתיחת המשק לייבוא באופן דרמטי. סמוטריץ' יקצור את הפירות של הרפורמה של עודד פורר וליברמן בחקלאות, הוא בשום פנים ואופן לא יסיג אותה לאחור, אם כי ייתכן שהוא יהיה נדיב ביותר בהיקף התמיכה הישירה שהוא יקצה לחקלאים. הוא הדין בכל הקשור למאבק ברגולציה ובעודף בירוקרטיה. אין ספק שכשר האוצר המיועד הוא יהיה תומך ודוחף נלהב של כל הרפורמות הקשורות בהפחתת הרגולציה. סמוטריץ' היה רוצה לעשות מהפכה בעולם הרווחה ובעולם המס, לבטל פטורים והטבות מס רבות, ולוודא כי כל כספי הרווחה הולכים רק למי שלא ממצה את כושר ההשתכרות שלו. לעמדות אלו הוא לא יתקשה למצוא שותפים בקפלן 1, אך ספק רב אם הן ישרדו את הדרך למשכן הכנסת המצוי מעברו של הכביש.
בסביבתו של סמוטריץ' ממלאים את פיהם מים בנוגע לאנשים שיאיישו את התפקידים סביבו. התפקיד המיידי שיהיה על סמוטריץ' להחליט לגביו הוא תפקיד המנכ"ל, מינוי של מנכ"ל במשרד האוצר הוא נושא רגיש שיש לטפל בו בכובד ראש, שכן היחסים בין המנכ"ל לבין ראשי האגפים הדומיננטיים באוצר אינם יחסים של כפיפות, ולכן יש סיכון שהמנכ"ל לא ישפיע על מדיניות המשרד או לחלופין שיהיה במאבקים בלתי פוסקים עם הפקידות המקצועית. דווקא ליברמן, השר היוצא, הצליח להתגבר על מתח זה באמצעות המינוי המבריק של רם בלינקוב: יוצא אגף תקציבים בעצמו, מבוגר בכ־20 שנה מהפקידים במשרד, וזוכה להערכה רבה מאוד.
בלינקוב מעדיף שלא להתייחס לשאלה האם הוא ייעתר לבקשתו של סמוטריץ' להמשיך לכהן כמנכ"ל, אך בסביבתו מעריכים שהוא היה רוצה להישאר בתפקידו. אין ספק שזה יהיה נבון מאוד מכיוונו של סמוטריץ' להשאיר את בלינקוב שזכה למעמד המבוגר האחראי באוצר. סמוטריץ' נהג כך בעבר כשהשאיר את קרן טרנר בתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה.
מינוי מרתק במיוחד הוא המינוי שסמוטריץ' יביא לתפקיד הממונה על השכר. קובי בר נתן הכריז כי הוא יסיים את תפקידו בינואר הקרוב. יש דמויות העשויות להחליף את בר נתן מתוך האגף עצמו, דוגמת אפי מלכין ומשה בכר, אך מכיוון שסמוטריץ' שם על הכוונת את ארגוני העובדים וההסתדרות, לא מן הנמנע שהוא יפתיע עם דמות אגרסיבית יותר מחוץ למשרד שתסייע לו בהתמודדות המשמעותית הראשונה שלו שהיא הסכמי השכר.
מבחינה כלכלית, יש לסמוטריץ' קשרים טובים עם פורום קהלת שחגג עשור בשבוע שעבר. אך ההערכה היא כי מיכאל שראל העומד בראש המחלקה לכלכלה בפורום לא יקבל הצעה מסמוטריץ' וגם לא ייאות להצעה כזו אם תוגש. אחד הכלכלנים המקורבים ביותר לסמוטריץ' הוא ד"ר אמציה סמקאי, המנהל חברת ייעוץ שעובדת בעיקר עם הממשלה. סמקאי, שצפוי להמשיך וללחוש על אוזנו של שר האוצר המיועד הוא הכותב הבולט של מצע האיחוד הלאומי-תקומה ב־2018, והמצע ההוא נראה בימים אלו כנוטה מעט יותר ימינה מאשר המקום שבו סמוטריץ' מצוי כיום. כמו כן, סמוטריץ' מחזיר לסביבתו את שריה דמסקי, ששימש כראש המטה שלו כשהיה שר התחבורה, וכעת הוא יחזור לשמש בתפקיד ראש מטה שר האוצר.

סמוטריץ' ינסה להפנות מאות מיליוני שקלים להתנחלויות

שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' יגיע למשרד האוצר לשנתיים בלבד שלאחריהן יוחלף על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי. ההחלטה הזו שנועדה לרצות את כל השותפות הקואליציוניות תאפשר לסמוטריץ' להעביר לכל היותר תקציב אחד לשנים 2023–2024. המשמעות היא שבשנתיים הקרובות סמוטריץ' ינסה להטביע את חותמו בהפניית משאבים של מאות מיליונים ליעדים הקרובים לליבו בבחינת "תפוס כפי יכולתך" לציונות הדתית וההתנחלויות.
על פי גורמים במערכת הפוליטית סמוטריץ' צפוי לעגן את התקציבים הקרובים לליבו בקביעת תקציבים שיהיו בבסיס התקציב כדי שיקשה על מחליפו דרעי להפסיק את ההקצבות לאחר שיפנה את תיק האוצר.
סמוטריץ' צפוי להעביר את הרפורמות המרכזיות שירצה להעביר במסגרת "חוק ההסדרים" בוועדת הרפורמות שבראשה יעמוד נציג הציונות הדתית.
לגבי תקציב 2025–2026 הרי שהכנסת אמורה לאשרו עד 31 בדצמבר 2024. סמוטריץ' אמור לפנות את מקומו במשרד האוצר עד לאמצע דצמבר במסגרת הרוטציה כך שהוא יספיק להכין את התקציב לשנים הללו אבל אישורו בכנסת יהיה כשבמשרד האוצר כבר יושב דרעי שלא מתכוון להיות חותמת גומי של תקציב 2025–2026. זאת במיוחד לאור העובדה כי זה עשוי להיות התקציב האחרון לפני הבחירות הבאות.
בין סמוטריץ' לבין דרעי צפויים לא מעט מאבקים תקציביים: דרעי מתכוון למנות את משה בר סימן טוב כמנכ"ל משרדו. בר סימן טוב נפגש בשבוע שעבר עם נתניהו ועם דרעי והציג תוכנית להגדלת תקציב המשרד. דרעי מקבל גיבוי מנתניהו והוא דורש קביעת תקציב המשרד לשנים הבאות שתעוגן בהסכם הקואליציוני, בדומה לעיגון תקציבי משרד הפנים, הדתות, והפריפריה שיועברו לש"ס. בכך מבקש דרעי למנוע תלות ברצונם הטוב של סמוטריץ' ופקידי האוצר.
צבי זרחיה