סגור
פועל ב מפעל ייצור פס ייצור ב מפעל מיטרוניקס
פס ייצור במפעל מיטרוניקס (צילום: אלעד גרשגורן)

הפער גדל: בישראל עובדים 140 שעות בשנה יותר מב-OECD

המספר השנתי של שעות העבודה בישראל ירד ב-25 בעשור האחרון, אבל במדינות המפותחות הוא ירד בהיקף כפול מכך. בישראל עובדים 380 שעות בשנה יותר מאשר בצרפת ו-360 שעות יותר מגרמניה. מספר שעות העבודה בהייטק המקומי לא השתנה כלל בעשור האחרון

הפער בין ישראל למדינות המפותחות במספר שעות העבודה השנתיות גדל מ-118 שעות ב-2012 ל-140 שעות ב-2022. מספר השעות השנתי בישראל אמנם ירד ב-25 בממוצע בין 2012 ל-2022, אבל מספר השעות במדינות המפותחות ירד באותה תקופה בהיקף כפול, 48 שעות. ישראל ממוקמת שישית ב-OECD במספר שעות העבודה, כמו ב-2010. כך עולה מדו"ח מיוחד שמפרסם היום שירות התעסוקה בנושא שעות העבודה בישראל.
ב-2012 עמד מספר שעות העבודה השנתי הממוצע בישראל על 1,917 - 118 שעות (6.5%) יותר מאשר הממוצע במדינות המפותחות שעמד על 1,799 שעות. למרות הירידה של 25 שעות בישראל בעשור האחרון הפער גדל ב-8% ל-140 שעות.
לולא קורונה ייתכן שמצבנו היה גרוע עוד יותר. זאת משום שאחרי ירידה קצרה בתחילת העשור הקודם, בחצי השני של העשור חזר מספר השעות בישראל אל מעל ל-1,900 בשנה. בשירות התעסוקה מסבירים שהדבר עשוי לנבוע מנטייה תרבותית לעבוד שעות רבות יותר בישראל אבל גם מיוקר המחיה. ייתכן שהדבר נובע גם ממספר ימי החופשה הנמוך מאוד בישראל, הן חופשות שנתיות והן חופשות לידה.
בישראל עובדים 380 שעות בשנה יותר מאשר בצרפת, 360 יותר מגרמניה, 285 יותר מאשר ביפן ו-235 יותר מאשר באירלנד. על פי שירות התעסוקה, יש בתופעה הזו גם היבט חיובי. היקף שעות העבודה של נשים מצוי בעלייה עקבית בשנים האחרונות, מה שמהווה עדות להשתלבותן הגוברת בשוק העבודה. ככל הנראה הן משתלבות גם במשלחי יד הדורשים שעות עבודה רבות יותר. כתוצאה, מצטמצמים פערי השכר הגדולים בין גברים לנשים בישראל שחלק משמעותי מהם נובע מפער בשעות העבודה.
בניגוד למגמה העולמית, משכילים בישראל עובדים יותר שעות מאשר לפני עשור. מנהלים בישראל עבדו 43.7 שעות שבועיות ב-2023, לעומת 42.8 שעות ב-2013 . אקדמאים עבדו 33.8 שעות בשבוע בממוצע ב-2023 לעומת 33 שעות בלבד ב-2013.
מי שעובדים בישראל פחות שעות מאשר לפני עשור הם בעלי מקצועות לא אקדמאים. הנדסאים וטכנאים ירדו מ-35.7 שעות שבועיות ב-2013 ל-34.6 ב-2023. מוכרים ירדו מ-31.8 שעות ל-30.6 ופועלי בניין ותעשייה ירדו בכ-2.5 שעות מ-40.3 ל-37.9. הירידה הגדולה ביותר, בשיעור של 10%, היא של עובדים בחקלאות - ייתכן שהירידה מתאפשרת בשל הבאת פועלים זרים שעובדים הרבה יותר שעות.
גברים בתחום המידע והתקשורת המזוהה עם ההייטק עובדים בממוצע 39 שעות, 8 שעות בממוצע יותר מנשים (31). בניגוד לענפים אחרים בתחום המידע ותקשורת לא חל שום שינוי במספר שעות העבודה של גברים ושל נשים מ-2019, השנה שלפני הקורונה ל-2023.
התחום שבו באה לידי ביטוי יותר מכל המגמה של התקרבות במספר שעות העבודה בין גברים לנשים הוא החינוך, שבו עובדות נשים רבות. גברים ירדו בשעה וחצי מ-2019 ל-2023. נשים עלו ב-1.2 שעות. גם אחרי השינוי הזה, גברים בתחום החינוך, שהוא אחד השוויוניים במשק, עובדים כ-43 שעות שבועיות, כ-3 שעות בשבוע יותר מנשים.