הפרעות הקשב לא נגמרות בבית הספר: הן עולות למשק 3 מיליארד דולר בשנה
אבטלה, השתתפות חלקית בלבד בשוק העבודה ופערי שכר שליליים היו יכולים להצטמצם מאוד עם הפניית תקציב לטיפול הולם לאנשים עם בעיות קשב. מחקר מצא כי התועלת מטיפול בהפרעות אלה גדולה פי ארבעה מעלות הטיפול
הפרעות הקשב לא נגמרות בבית הספר. אבטלה, אי־השתתפות בשוק העבודה ופערי שכר שליליים שבוגרים עם הפרעות קשב סובלים מהם – גורמים למשק נזק של 3 מיליארד דולר בשנה. כמו כן התועלת למשק מטיפול בהפרעות קשב גדולה פי ארבעה מעלות הטיפול. כך עולה מתחשיב של הכלכלן סני זיו ומדען הנתונים אריק קנס מחברת הייעוץ הכלכלי מאקרו אנאליטיקס, שהוכן עבור קווים ומחשבות, העמותה הישראלית להפרעת קשב.
תסמיני הליבה של הפרעת קשב (ADHD) הם קשיים בקשב וריכוז, אימפולסיביות ופעלתנות יתר. מדובר בהפרעה נוירוביולוגית עצבית בילדות, אך כ־80%-70% ימשיכו לסבול ממנה גם בבגרות. ההערכה היא שבישראל סובלים ממנה כ־300-250 אלף מבוגרים ועוד 300 אלף ילדים, שהם כ־9% מהילדים. על פי המחקר, שבדק נזק כלכלי למשק ולפרט, אצל אנשים עם הפרעות קשב נמצאה נטייה גדולה יותר להישגים לימודיים נמוכים, אבטלה ואי־השתתפות בכוח העבודה, תאונות דרכים, שימוש בסמים, עבריינות וישיבה בכלא.
המרכיבים העיקריים באומדן הם אבטלה ואי־השתתפות בכוח העבודה, פערי שכר ותאונות דרכים. המחקר התבסס בין היתר על כך ש־29.5% בלבד מהבוגרים הצליחו להשלים ארבע שנות השכלה על־תיכונית, בהשוואה ל־76.8% ללא הפרעת קשב. השכר הממוצע לעובד עם הפרעת קשב נמוך ב־18% מזה של עובד ללא הפרעה. בסך הכל פער השכר מהפרעות קשב עומד על 1.3 מיליארד דולר בשנה.
הסיכוי להיות מובטל בקרב אנשים עם ADHD הוא 29% לעומת 5% באוכלוסייה הכללית (כמעט פי שישה). שיעור המועסקים במשרה מלאה עומד על 59% באוכלוסייה הכללית, מול 34% מאנשים עם ADHD בכל רמת השכלה. הסיכוי של אדם עם הפרעת קשב להיות מפוטר גבוה פי ארבעה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. אנשים עם ADHD נעדרים יותר מהעבודה, ומחליפים משרות בתדירות גבוהה יותר. הנזק השנתי הממוצע מעודף האבטלה ואי־השתתפות בכוח העבודה בקרב אנשים עם הפרעות קשב הוא 1.1 מיליארד דולר לשנה.
הסיכוי של נהג עם הפרעות קשב להיות מעורב בתאונת דרכים גדול פי 2.5 בהשוואה לנהג רגיל. 40% מהצעירים עם הפרעת קשב ביצעו לפחות שתי תאונות דרכים עד גיל 30 בהשוואה ל־6% בקבוצת הביקורת. העלות למשק בתחום זה מוערכת ב־449 מיליון דולר בשנה. הנזקים מעודף שימוש בסמים, עבריינות וכליאה מגיעים ל־52 מיליון דולר בשנה.
בסך הכל הנזק למשק מהפרעות קשב עומד על 2.95 מיליארד דולר לשנה, והנזק הממוצע פר אדם שסובל מבעיות קשב עומד על 564 אלף דולר.
עלות הטיפול באדם עם הפרעת קשב, כולל אבחון, תרופות, הדרכה וטיפול נפשי, עומדת על 69 אלף דולר. זה אומר שהנזק למשק גדול פי 8.14 מעלות הטיפול. בהערכה שמרנית שהטיפול יעזור לחצי מהמטופלים, זה אומר יחס של פי 4.07.
"ניתן לתיקון"
החוקרים התבססו על עבודה קודמת של הפרופסורים אביה ספיבק ואשר אור־נוי. "כיילנו הרבה מאוד מדדים ויחסים והתאמנו למשק הישראלי כדי לבנות אומדן לנזק", אמר מנכ"ל מאקרו אנאליטיקס סני זיו. "הנתון של כ־3 מיליארד דולר נזק, כשהתוצר הישראלי הוא כ־500 מיליארד דולר, הפתיע אותי, זה הרבה כסף. אבל זה ניתן לתיקון. ניתן ליצור מצב שאנשים עם הפרעות קשב יסיימו תארים וישתלבו במקומות עבודה טובים". לדבריו, ההשקעה משתלמת למדינה בין היתר כי היא תקבל חלק ניכר מהתוצר שייווצר באמצעות מיסוי.
איריס שני, מנכ"לית עמותת קווים מחשבות: "יש מיתוס שהפרעות קשב זו בעיה של ליקויי למידה בבית ספר ולא של החיים. אבל זו בעיה שפוגעת בזוגיות ובעבודה ומייצרת כשלים תפקודיים. באמצעות הדרכה והעלאת מודעות אפשר לחולל שינוי ולהפוך אנשים שלא מתפקדים לאזרחים תורמים. רואים את זה למשל בשיקום של אסירים עם הפרעות קשב. אם יהיו תקציבים וניתן את הכלים, נוכל לעזור להרבה מאוד אנשים עם הפרעת קשב, וכך גם למי שמסביבם".
לדבריה, הטיפול התרופתי מוגבל בהשפעתו. לכרבע מהסובלים מהפרעות קשב התרופות לא עוזרות, וגם למי שהתרופות מסייעות ההשפעה חלקית, ובחלק מהמקרים הכדור מפסיק לעזור אחרי תקופה. התרופות, היא אומרת, עוזרות רק למיקוד, ולא למשל לאימפולסיביות ופעלתנות יתר.
