סגור
משה גפני יור יהדות ה תורה יור ועדת ה כספים של ה כנסת
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני (צילום: אלכס קולומויסקי)

האופוזיציה: גפני הוציא את ועדת הכספים לחופש כי זו לא אישרה העברת כספים למורות חרדיות

ביום רביעי אישרה הוועדה את העברתו של תקציב 2024 המעודכן לקריאה שנייה ושלישית. למחרת הייתה אמורה הוועדה להתחיל לדון בתוכניות הנלוות להצעת חוק התקציב, אלא שזה לא קרה - והדיונים יידחו. ח"כ נאור שירי: "אין כספים קואליציוניים - אין דיונים בוועדת הכספים. כך נראית הכנסת ב-2024"

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוציא השבוע את ועדת הכספים של הכנסת לחופש, ולפי האופוזיציה זה התרחש בגלל אי אישור העברת כספים למורות החרדיות.
ביום רביעי בחצות אישרה ועדת הכספים את העלאתו להצבעה בקריאה השנייה והשלישית של חוק תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024. למחרת אמורה הייתה הועדה לאשר את תיקון לחוק מיסוי מקרקעין שהוגש כחלק מהתוכנית המאזנת הנלוות להצעת התקציב המעודכנת לשנת 2024 - אלא, שבחצות רביעי הודיע ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שניהל את הדיונים באותו היום על ביטולה של הישיבה שנועדה למחרת.
אתמול לא התקיימה ישיבה של הוועדה בגלל בחירות מועד ב' בחלק מהרשויות המקומיות, ובהן בני ברק - למרות שניתן היה למנות מחליף ליו"ר. היום לא נקבעו דיונים בוועדה, ומחר ומחרתיים תדון מליאת הכנסת מהבוקר בתקציב המעודכן ובחוק הנלווים.
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) צייץ הבוקר "ישראל במלחמה וועדת הכספים בשביתה. אין כספים קואליציוניים - אין דיונים בוועדת הכספים. לא נשות המילואים, לא נשות הקבע. לא נפגעי הנובה. לא משפחות החטופים. לא חינוך לגיל הרך. לא המכון הוולקני. לא תנועות הנוער. לא להט"ב. אז מה אם חסרים 6.6 מיליארד שקלים בתקציב המדינה שאישרה ועדת הכספים? אין מיליארדים לאברכים=אין ועדה. כנסת ישראל 2024".
גפני והח"כים החרדים מיהדות התורה וש"ס זועמים על כך שהייעוץ המשפטי לממשלה לא מאפשר את העברת 590 מיליון שקל לצורך תשלום תוספת שכר למורות החרדיות בסמינרים ובמוסדות החינוך החרדים, שמהווה השוואת תנאים למורים שחתמו על הסכם "אופק חדש". כתוצאה מכך, סירבו גפני והח"כים לתמוך במספר סעיפים מרכזיים בחוק ההסדרים הכוללים בין היתר: מיסוי נדל"ן, מס על הפחמן, דחייה של ביטול הפטור על רכישת סיגריות ב"דיוטי פרי", חיוב שימוש בדלקנים לצורך ניכוי הוצאות ועוד.
הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס אמר בשבוע שעבר בוועדה כי כתוצאה מכך יחסרו בתקציב 6.6 מיליארד שקל. אומנם בתקציב 2024 מדובר בחסר של כמה מאות מיליוני שקלים - כאשר עיקר הגידול בהכנסות מיועד להתבצע משנת 2025, אבל חקיקת הצעדים מחויבת על מנת להציג בפני החברות הבינלאומיות לדירוג אשראי שישראל מנהלת מדיניות תקציבית אחראית להפחתת הגידול בגרעון, וביחס בין החוב לתוצר.
בתוך כך, ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, קבעה הבוקר (ב') סדרי דיון מיוחדים במליאה להצעות חוקי התקציב הנוסף לשנת 2024 בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת. בהתאם לאישור הוועדה, הדיון במליאה בהצעות החוק יחל מחר בשעה 11:00 ויימשך עד למחרת בשעה 12:00.
על פי ההצעה שאושרה בוועדה, יתקיים דיון משולב בהצעות חוק תקציב נוסף לשנת 2024, הצעת חוק להעלאת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, וכן בהצעות חוק התכנית המאזנת שהוא בעצם "חוק הסדרים" הנלווה לתקציב.
הדיון יחל בהצגת הצעות החוק ע"י יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, וראשי הוועדות הנוספות שדנות בפרקים מהחוק ההסדרים, לאחר מכן תחל הנמקת ההסתייגויות - כשמסגרת הזמן שתינתן לחברי הכנסת בהצגת ההסתייגויות תחולק באופן הבא: חמישית מהזמן לקואליציה, ו- 4/5 לחברי סיעות האופוזיציה.
ביום רביעי בשעה 12:00 יחלו נאומי סיכום הדיון לפי הסדר הבא: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני.
ההצבעה על ההסתייגויות תחולק באופן הבא: על הסעיפים המילוליים של הצעת חוק תקציב הנוסף, תתקיים הצבעה על 20 הסתייגויות, ועל הסעיפים התקציביים יתקיימו 3 הצבעות ביחס לכל סעיף.
בנוסף, תתקיים הצבעה נוספת לסעיפים המילוליים או התקציביים, אחת לבקשת הקואליציה ואחת לבקשת האופוזיציה.
על הצעת חוק הפחתת הגרעון תתקיים הצבעה על לא יותר מ- 15 הסתייגות, ועל הצעות החוק הנוספות יתקיימו הצבעות על 120 הסתייגויות. עוד נקבע כי יתקיימו 3 הצבעות שמיות שהתבקשו ע"י הקואליציה, ו- 3 ע"י אופוזיציה.
יוצא איפוא שהתקציב המעודכן לשנת 2024 והחוקים הנלווים צפויים להיות מאושרים בקריאה השנייה והשלישית רק ביום רביעי אחר הצהריים או בערב.
מלשכת גפני נמסר כי "ועדת הכספים התכנסה במשך שבועות לדיונים מרתוניים על תקציב המדינה. ברביעי בלילה סיימנו להצביע על אלפי ההסתייגויות, התקציב אושר והוא אמור לעלות לאישור מליאת הכנסת השבוע. החוקים הנלווים לתקציב חלקם אושרו וחלקם נדחו לאחרי התקציב, והדיונים בוטלו מסיבות ענייניות מכיוון שחברי הוועדה היו מעוניינים לבחון את הצעדים שהובאו לוועדה מול הארגונים, החברות, האזרחים וחברי הכנסת".