זו הייתה אחת השנים הכי טובות בשוק ההון הישראלי, אף על פי שהתחוללה בה מלחמה עם איראן, והפסקת האש וסיום המלחמה הגיעו רק ברבעון האחרון של השנה. וזו הייתה שנה טובה לא רק לשוק ההון: בתחילת 2025 נחתם האקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, כשוויז נרכשה על ידי גוגל ב־32 מיליארד דולר, ובסוף השנה נחתמו עוד שתי עסקאות נשק משמעותיות ליצוא הביטחוני.
בשנתיים קשות של מלחמה כבר למדנו שחוסנו של המשק והמשך הצמיחה לא בהכרח קשורים למצב הרוח הלאומי. מתחילת השנה מדד ת"א־125 זינק בכ־53%, ומדד ת"א־35 זינק בכ־55%. העליות נרשמו לכל רוחב הגזרה, אך היו כמה תחומים שבלטו במיוחד. שלוש חברות מתוך החמש שהניבו את התשואה הכי גבוהה השנה למשקיעים הן מתחום הביטוח: מיטב (290%), מור (286%) ומנורה מבטחים (191%), לצד החברה הביטחונית ארית תעשיות (377%) ותורפז (217%). גם השתיים הבאות הן מתחום הפיננסים: הראל (183%) והפניקס (175%). דירוג 50 המנהלים משקף היטב את פריחת תחום הביטוח והפיננסים — המדורג במקום ה־1 הוא מנכ"ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, והמנהלים המתחרים בתחום מככבים גם הם (חלקם אף נכנסו לדירוג אחרי שנה שבה לא נכחו בו, כמו ניר כהן מהראל ויורם נוה מכלל ביטוח).
יש גם לב וערכים
ב־2025 הגיע לשיאו המאבק הציבורי הרחב והאמוציונלי להשבת החטופים, שהתנהל במקביל למלחמה בעזה והמערכה מול איראן. הנטייה היא לראות במנכ"לים אנשים שאינם נוטים לרגשנות ומחוברים רק לעשייה העסקית. אך כששאלנו את 50 המנהלים והמנהלות הטובים בישראל מה היה האירוע המשמעותי ביותר מבחינתם השנה, הם לא בחרו בעסקת ענק או בגיוס מוצלח. במקום זה רבים מאוד ציינו את היום שבו הוחזרו 20 החטופים החיים לישראל כרגע מרגש במיוחד, שחידד את הערכים שלאורם ישראל פועלת ולא יישכח במהרה.
רק 6 נשים מתוך 50
דירוג "50 המנהלים והמנהלות של כלכליסט" מתפרסם זו השנה ה־16, על בסיס ציונים שנתנו מנהלי ההשקעות והאנליסטים בגופים הגדולים בשוק ההון.
במקום השני בדירוג ניצבת מנכ"לית תורפז קרן כהן חזון, שהפכה את החברה למעצמת טעם וריח גלובלית. כהן חזון ביצעה השנה לא פחות משש רכישות משמעותיות, בדרך למימוש חזון ההתרחבות של החברה. בשנה הבאה, היא מבטיחה, יש לה כוונה לבצע לפחות אותו מספר עסקאות.
הצלחתה של כהן חזון בולטת על רקע ייצוג החסר הצורם של נשים בשוק ההון. מ־50 המנכ"לים שבדירוג, רק שש הן נשים. בכלל החברות במדד ת"א־125 מכהנות רק שמונה מנכ"ליות — שתיים מהן מנכ"ליות משותפות עם גבר לצדן, שהוא גם קרוב משפחה (אפרת דרורי־נחמיאס לצד בעלה במגה אור, ויפית לוי אטיאס לצד אביה ברמי לוי שיווק השקמה).
נחמה מסוימת ניתן למצוא בעובדה שמתוך שמונה המנכ"ליות בת"א 125, שש נשים נכנסו לרשימת המדורגות, שתיים מהן דורגו בעשירייה הפותחת. ועדיין הייצוג הכולל נמוך משמעותית ביחס לייצוג ההולם במדינות אחרות, ורחוק מאוד מחלקן של נשים באוכלוסייה. במדינה שבה נשים מודרות גם ממשרדי ממשלה ומהמגזר הציבורי, היה אפשר לקוות שלפחות בשוק ההון חלקן לא ייגרע.
בלי נדל"ן למגורים וחברות המזון
הציון הסופי בדירוג נגזר מארבעה פרמטרים, ותוצאות עסקיות חזקות אינן מדד יחיד לניהול טוב. אילו הרשימה היתה מבוססת רק על ביצועי מניה, במקום הראשון היה ניצב מנכ"ל נקסט ויז'ן מיכאל גרוסמן, ובעשירייה הפותחת היו גם ארית תעשיות ומנועי בית שמש. אלא שביתר המדדים — שקיפות, אמינות והתחשבות בבעלי עניין — הן קיבלו ציון נמוך יותר.
מי שבולטים בהיעדרם מרשימת "50 המנהלים הטובים" הם מנכ"לי רשתות השיווק וחברות המזון. רק אחד מהם — מנכ"ל יוחננוף איתן יוחננוף — התברג למקום ה־45. גם בשנה שעברה יוחננוף היה היחיד שנכנס לדירוג מבין מתחריו. עוד מגזר שבולט בהיעדרו מהדירוג הוא הנדל"ן. בשנתיים הקודמות הוא קיבל בו ייצוג משמעותי עם 14 מנהלים של חברות נדל"ן, ואילו השנה רק 7 מנכ"לים נכנסו לדירוג ה־50. מתוכם, 5 מנכ"לים מנהלים של חברות נדל"ן מניב, ורק שניים — יגאל דמרי מנכ"ל י.ח דמרי ורונן יפו מנכ"ל דוניץ־אלעד — פעילים משמעותיים בתחום הבנייה למגורים. זה לא במקרה, משום שהן תחום המזון והן הנדל"ן למגורים מתמודדים עם האטה בשוק, לאחר שנים של נסיקת מחירים.
