סגור

פסק הדין האחרון של השופט קרא: לא ניתן להכיר בחילוט כספי עבירה כהוצאה מוכרת

השופט ג'ורג' קרא נפרד מבית המשפט העליון עם פסק דין שהפך את פסיקת המחוזי שהאירה פנים לעבריין רועי חיון, וכך כתב: "מדובר בכספי חילוט שהוצאו מידי המשיב עקב 'צרה' אליה בחר להיכנס. התרת הניכוי תביא לפגיעה באינטרס הציבור על הקושי לנכות הוצאה שהולדתה בעבירה"

הבוקר נפרד בית המשפט העליון מהשופט ג'ורג' קרא שבחר לפרסם במעמד החגיגי פסק דין שבו הפך את פסיקת המחוזי שהאירה פנים לעבריין ההימורים רועי חיון. חיון הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של הימורים בלתי חוקיים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. נגזרו עליו עונשי מאסר וקנס. בגדר ההליך הפלילי חולטו כספים ששייכים לו בסכום של חמישה מיליון שקלים. בהמשך, הוּצאה לו שומת מס. חיון, באמצעות עו"ד משה מזרחי, ביקש להפחית את סכום החילוט מהכנסתו החייבת.
1 צפייה בגלריה
ג'ורג' קרא שופט
ג'ורג' קרא שופט
השופט ג'ורג' קרא
(צילום: אתר בתי המשפט)
פקיד השומה דחה את הבקשה, בין היתר משום שתכלית החילוט היא גם הרתעתית ועונשית. השופט הארי קירש במחוזי תל אביב קיבל את ערעורו של חיון וקבע שניתן לראות בכספי החילוט כהוצאה, ואפילו כהתממשות סיכון מסיכוני העסק שנלווים לפעילות יוצרת הכנסה. הבסיס הרעיוני של פסיקת המחוזי היא שמנגנון החילוט אינו עונש או קנס וכי תכליתו העיקרית היא התכלית הקניינית. "תוצאה אחרת", קבע קירש, "תביא לגביית מס ביתר, לעיוות כלכלי ולפגיעה בלתי-מידתית בקניינו של האזרח". קרא סתר את "התכלית הקניינית" במקרה הזה. "איני סבור כי שימת הדגש על ה"תכלית הקניינית", כפי שעשה בית משפט קמא, נכונה היא", כתב והוסיף: "בענייננו, עת מדובר בכספי חילוט, שהוצאו מידיו של המשיב עקב 'צרה' אליה בחר להיכנס בנפש חפצה, התרת הניכוי תביא לפגיעה של ממש באינטרס הציבור על הקושי לנכות הוצאה שהולדתה בעבירה".
קרא ביחד עם השופט דוד מינץ יצרו את תוצאת הרוב מול דעת המיעוט של השופט שאול שוחט. לגישת קרא, כעניין שבמדיניות לא ניתן לראות בחילוט משום הוצאה שמותרת בניכוי, בהתחשב בכך שתכליתו העיקרית אינה השבת המצב לקדמותו. "לוּ ניעתר לעמדתו של המשיב", כתב, נעשה את דבר-החוק פלסתר. יהיה בכך כדי להביא לפגיעה בשלטון החוק ולסטייה מעקרון היסוד לפיו "לא יהא חוטא נשכר". אל לנו לשכוח כי החילוט הוטל על המשיב במרחב הענישה, כלומר, לאחר מעשה עבירה, ובמסגרת גזירת דינו".
כלומר, התכלית הענישתית מעורבת האירוע, למרות שקרא מודה לאפשרות "הפגיעה בעקרון הנוגד בדבר "שומת אמת". אבל הוא מצטט מפסק דין קודם: ""יש נסיבות שבהן ראוי שדיני המס והדין הפלילי יקיימו ביניהם איזון פנימי, במובן זה שפועלם של דיני המס יעלה בקנה אחד עם מגמת הדין הפלילי. החשש הוא מניגוד מגמות בין שתי מערכות הדינים, והעברת מסר כפול לציבור הנישומים, שלפיו, מנקודת ראות הדין הפלילי, מעורר מעשה הנישום סלידה הראויה לעונש, ואילו בדיני המס מוכרות 'הוצאות המימון' של העבירה הפלילית".