הצ'קים חזרו: סכסוך בין בתו של ישראל פרי ושותפה לחברה שקרסה
בקשה לעיכוב הליכים שהגישה משווקת הירקות פרשלי חושפת ריב שותפים, בהם תמי פרי, בתו של ישראל פרי שהורשע בפרשת הפנסיה הגרמנית. בין השאר נטען למצגי שווא של מיליוני דולרים
הליך עיכוב ההליכים שמתנהל סביב חברה בשם פרשלי, חושף סכסוך קשה בין בעלי החברה, שמשווקת פירות וירקות. פרשלי הגישה בינואר השנה בקשה לעיכוב הליכים לבית המשפט לאחר שצברה חובות של כ־110 מיליון שקל, בין היתר לבנקים מזרחי ולאומי ולגופים חוץ־בנקאיים. פרשלי מוחזקת בחלקים שווים בידי דניאל דביר, יעקב ותורי ותמי פרי — בתו של ישראל פרי, שהורשע ב־2007 בגניבת 300 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו.
טענות חמורות בין הצדדים עלו במסגרת התנגדות לעיכוב ההליכים שהגיש דביר, שבו הוא טוען כי ותורי ופרי, אשר לדבריו הוא הכניס לחברה, גררו אותה לשורה של הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים לאחר שרימו אותו, לטענתו, והביאו לקריסת החברה.
לפרי וותורי, מנגד, יש טענות גם לגבי התנהלות דביר, ולדבריהם הם נמנעו עד כה מלהגיש לבית המשפט את הגרסה שלהם לאשמתו של דביר בהידרדרות החברה וקריסתה, ובכוונתם להשתלט עליה בעצמם.
מההליכים המשפטיים עולה כי דביר (34) הקים את פרשלי ב־2015, והחברה הפכה לספק המוביל של מפעל ההזנה של אספקת מזון וארוחות של חברת מילגם שבבעלות האחים וייל, ששלטה ב־75% משוק ההזנה לבתי ספר, גנים וצהרונים. בכתב ההתנגדות שהגיש, דביר מספר כי פגש את פרי ב־2021, כשלטענתו החברה הציגה אז רווחיות של מיליוני שקלים בשנה.
פרי היא כאמור בתו של ישראל פרי, מי שהורשע בגניבת מיליוני מארקים גרמניים ממבוטחי "הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי", שרבים מלקוחותיו היו ניצולי שואה שביקשו לממש את זכויותיהם מול הרשויות בגרמניה. ב־2008 הוא נידון ל־10 שנות מאסר, שבמהלכן חלה בסרטן, ונפטר ב־2015 במעצר בית.
"היא דור שני למשפחת נוכלים", טוען דביר בכתב ההתנגדות שהגיש לבית המשפט. לדבריו, מכר משותף הכיר לו את פרי ונקשרה ביניהם ידידות למרות הפרשי הגיל. "היא הציגה עצמה כמי שירשה מאות מיליונים, ומעוניינת להשקיע בקידום עסקיו עשרות מיליוני שקלים כדי לרכוש ציוד ולהפוך אותה לאחת המובילות בישראל", נכתב בהתנגדות. לטענת דביר, הוא התלהב מהמשקיעה, ולפי ההתנגדות שהגיש, פרי טענה בפניו כי היא מנהלת מאבק מול נאמנויות זרות ממונקו וליכטנשטיין על קבלת כספי הירושה מהאב, וכי באותה עת איננה נזילה. לכן, לטענתו, היא ביקשה כי ייטול באמצעות החברה הלוואות קצרות מועד, בסכומים של מיליוני שקלים, מגורמים חוץ־בנקאיים שונים.
לכתב ההתנגדות שהוגש לבית משפט צירף דביר מסרון שקיבל, לדבריו, מפרי ב־7.10.2021 ובו נכתב: "תוריד לחץ. הסתיים הסכסוך שלי בליכטנשטיין. בנובמבר יגיע כסף. תשאיר רק בינינו". לאחר כשנה, לפי דביר, כשהכסף עדיין לא הגיע, הציעה לו פרי לצרף כבעל מניות את יעקב ותורי, שלטענת דביר מקורב
למנכ"ל יעקב פיננסים שאול נאוי, מחלוצי האשראי החוץ־בנקאי, במטרה לסייע לחברה לקבל אשראי משמעותי עד להגעת כספי הירושה.
בהתנגדות שהוגשה נטען, כי על מנת להשקיט את דביר, הציגה בפניו פרי מסמכים המעידים על קיום, כביכול, של מאות מיליוני דולרים בחשבונות נאמנות, שצפויים להגיע לידיה, וכן דפי חשבון מבנק זר, שבו, כביכול, מצויים הכספים. עוד נטען כי פרי הראתה מכתב לבנק מזרחי ממשרד עורכי הדין ואן קמפן ליאם בהולנד מיום 17.1.22, שלפיו המשרד "אופטימי" ביחס להגעה להסדר שניתן יהיה להתחיל ליישמו כבר בחודש מרץ, וכי פרי ובני משפחתה הם הנהנים בחשבונות בנק שבהם מוחזקים קרוב ל־220 מיליון דולר ומעל 17 מיליון יורו. "ספק רב אם מדובר במסמכים אותנטיים ואם קיימים כספים כלשהם", טוען פרקליטו של דביר בכתב הטענות שהגיש לבית המשפט.
דביר, לדבריו, נרגע וחתם על הסכם מייסדים עם פרי וותורי, שבמסגרתו כל אחד יחזיק שליש מפרשלי. לחברה תהיה אופציה, לפי ההסכם, לרכוש מכונות שסיפק דביר לחברה ב־12 מיליון שקל, ודביר יקבל בונוס הקמה של 5 מיליון שקל ושכר של 120 אלף שקל בחודש.
"כספי הנאמנות לא הגיעו גם לאחר מכן. הסכם המייסדים לא קוים ודניאל לא קיבל את המגיע לו. תחת זאת נטלה החברה הלוואות בסכומי עתק וריביות נשך כשחלק מסכומים אלה שימשו לצרכיה הפרטיים של פרי, שניהלה אורח חיים ראוותני", נכתב בכתב ההתנגדות.
דביר טוען שאמר לפרי: "זה לעבוד בשבילם (המלווים — ג"ח). נהיה לי חום". והיא השיבה במסרונים: "תסתכל על זה כמו פרומואושן. בסוף הכסף יגיע ונרוץ בטירוף". עוד צוטטה כמי שאמרה: "הקמנו עסק עם פוטנציאל ענק. כל שנשאר זה לחכות לתזרים ואנחנו על גג העולם".
לפי כתב ההתנגדות, הכספים עדיין לא הגיעו ודביר טען בפני שותפיו כי הגדלה של פעילות החברה, שנידונה כנראה באותם ימים, עלולה להביא לקריסת החברה. הוא הוסיף שאמר לשותפיו כי אין לו מאיפה לפרוע חובות למלווים. לטענתו, פרי המשיכה להרגיע אותו שהכל יגיע מהלוואה שהיא מארגנת. עוד הוא מציין, כי ותורי ופרי העבירו צ'קים של החברות בבעלותם, בערבות אישית שלהם – 11.5 מיליון שקל מפרי ו־2 מיליון שקל מוותורי, אבל הצ'קים חזרו בשל "אי־כיסוי מספיק או חשבון מוגבל והוראת ביטול".
חלק נוסף בסיפור התרחש, לטענת דביר, כשלמרכז הלוגיסטי של החברה בנגב הגיעו בריונים ממשפחת פשע בדואית, שנשלחו בידי ותורי ופרי, במטרה להלך אימים על העובדים. לדבריו, הם מנעו את המשך הייצור ונטלו מחשבים ומכונות.
עוד עולה מכתב ההתנגדות, כי ב־19 בינואר 2025 מינו ותורי ופרי מנכ"ל חדש, עופר שובל, לאחר שפיטרו בישיבה משותפת ולא חוקית את דביר מהתפקיד.
דביר טוען כי פרי הראתה מכתב לבנק מזרחי ממשרד עורכי הדין הולנדי שלפיו פרי ובני משפחתה הם הנהנים בחשבונות בנק שבהם מוחזקים קרוב ל־220 מיליון דולר ומעל 17 מיליון יורו
לאחר מכן פתח דביר בהליכי הוצאה לפועל נגד ותורי ופרי. הוא טען כי השניים הציגו מצגי שווא לבנקים לאומי ומזרחי ביחס לחובות החברה לגופים חוץ־בנקאיים וביחס למשקיעים שצפויים להשקיע בחברה כספים, וכן ביחס לכספה של פרי שלא הגיע עד היום.
יצוין כי גם נגד דביר קיימות טענות לא פשוטות מצד שני שותפיו. לדבריהם, במסגרת הדיונים המשפטיים, הוא ניצל את מכונות המפעל לייצר עבור חברה מתחרה, נטל כספים שלא בסמכותו מהחברה, ויצא מהארץ לשבועיים תוך כדי צו עיכוב ההליכים.
בית המשפט הוציא נגד דביר צו עיכוב יציאה במעמד צד אחד ועיקול על סך 5 מיליון שקל מהחשבון שלו, אבל צווים אלה הוסרו בשבוע שעבר. הדיון בבקשה לעיכוב הליכים, לעומת זאת, ממשיך, והשופט חגי ברנר מינה את עו"ד גיא גיסין ורו"ח יזהר קנה כנאמנים לחברה. על הפרק עומדת עתה הצעה של ותורי ופרי להזרים 7 מיליון שקל לחברה ועוד 40 מיליון שקל להסדר חוב עם נושיה.
בבקשה דחופה שהגישו בשבוע שעבר הנאמנים לבית המשפט, הם כתבו כי דביר ביצע פעולות שעלולות לגרוע נכסים מקופת הנושים, וכי קיימות אינדיקציות כי הקים פעילות עסקית מתחרה לחברה עם בני משפחתו שנשענה על מערך החברה ועובדיה, וכבר ב־2023 הבריח נכס של החברה באמצעות מסמך לא אותנטי, ולפיו החברה המחתה לתאגיד בשליטתו זכות לקבל 4 מיליון שקל מספק מכונות שעמו בוטלה עסקה. בנוסף הציגו הנאמנים ממצאים של משרד חקירות, שלפיו אחיו של דביר סייע להבריח מכונה מהמפעל למיקום אחר בינואר האחרון.
דביר מצדו טוען שפרי וותורי הגישו את עיכוב ההליכים בשם החברה, באמצעות עו"ד ליאור דגן, בחוסר סמכות ובניגוד לדין ולהסכם המייסדים שלה. בבקשת עיכוב ההליכים נכתב כי מה שהביא לקריסת החברה היו ההשקעות הרבות שלה, וההלוואות שנלקחו בעטיין. לא הוזכרו בבקשה ההבטחות לכאורה של פרי לגבי כספי הירושה מאירופה. לטענת עו"ד דגן, מדובר בחברה רווחית שיכולה לשרת את החוב בטווח הארוך.
בכתב ההתנגדות לבקשה, דביר מאשים את פרי ואת ותורי ברישום כוזב במסמכי תאגיד, ומתן מצגי שווא לנושי החברה ובפעולה לרוקן במרמה את החברה מנכסיה. באמצעות עו"ד שי צוקרמן הוא מבקש למנות מפרק שיחקור את נסיבות הקריסה, תחת צו עיכוב הליכים.
פרי, שלפי עדויות מסוכסכת עם היורשים האחרים, אמה ואחותה, אכן ניהלה מאבק עיקש וארוך מול הנאמנים של חשבונות הבנק של אביה בחו"ל, ולדבריה עומדת בפני הסדר מולם, שיאפשר לה לקבל מאות מיליוני שקלים. בארץ היא מחזיקה בנדל"ן. הגרוש של פרי הוא חגי גרינשפון, מבעלי חברת חלילית ושותף בחברת מדיקיין. לטענת דביר בכתב ההתנגדות הוא אחד המלווים לפרשלי.
פרי וותורי התייחסו בתגובתם, בין היתר, לממצאים לכאורה שעלו במסגרת הבקשה של הנאמנים וציינו: "אנו סמוכים ובטוחים כי בתום החקירה דביר יועמד לדין והחברה תשוב לאיתנה".
