פיטורי רונן בר: בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד כינוס הממשלה
השופטים דחו את עתירת התנועה לאיכות השלטון, בנימוק כי מדובר ב"עתירה מוקדמת"; עם זאת הם לא דנו בטענות לגופן, וציינו כי לאחר החלטת הממשלה העותרים יוכלו לפנות שוב לבית המשפט; ככל הנראה, ישיבת הממשלה שהיתה מיועדת להיום תידחה עקב החזרה ללחימה בעזה
בג"ץ דחה היום (ג') על הסף, כצפוי, את העתירה של התנועה לאיכות השלטון, שביקשה למנוע את כינוס הממשלה לצורך הצבעה על פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. זאת בנימוק שמדובר ב"עתירה מוקדמת", שהקדימה את זמנה. עם זאת, שופטי בג"ץ כתבו בפסק הדין כי לא דנו בטענות העתירה לגופן, וכי לאחר החלטת הממשלה שתתקבל, דלתו של בג"ץ תהיה פתוחה בפני העותרים.
נכון לשעה זו, השרים עוד לא זומנו לישיבת ממשלה לדיון בהדחתו של בר, והישיבה שתוכננה להיום בערב עשויה להידחות על רקע חידוש הלחימה בעזה. בלשכת נתניהו תכננו לקיים את ישיבת הממשלה תחילה ביום רביעי, ולאחר מכן, על רקע צעדי המחאה המתוכננים תוכנן להקדים את הישיבה להיום, יום שלישי, בערב, כדי שזו תאשר את הדחת בר.
את העתירה הגישה אתמול התנועה לאיכות השלטון, שביקשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את כינוס הממשלה לדון ולהצביע על פיטוריו של בר. זאת בהמשך להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להביא את הדחת בר להצבעת ממשלה כבר השבוע – מהלך שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה טענה כבר באותו ערב, שיש ספק בדבר החוקיות שלו, לאחר שנעשה לכאורה בניגוד עניינים וללא התייעצות מוקדמת עמה, כנדרש.
התנועה לאיכות השלטון טענה בעתירתה כי החלטת נתניהו להביא להצבעת הממשלה את פיטוריו של בר "מקורה בשיקולים זרים, בחוסר ניקיון כפיים, בחוסר תום לב קיצוני, בשרירות, בחוסר סבירות קיצונית ותוך ניגוד עניינים חמור" – וזאת משום שראש השב"כ הוא שמוביל בימים אלה חקירות נגד לשכת נתניהו, הן בעניין דליפת המסמכים המסווגים לעיתון "בילד" בפרשת יועצו אלי פלדשטיין, והן בעניין חקירת מקורבי נתניהו ואנשי לשכתו, ובהם יונתן אוריך, ישראל איינהורן ופלדשטיין – ב"פרשת קטארגייט", שבמרכזה החשד כי קיבלו תשלומים מקטאר בעבור קידום האינטרסים שלה בישראל, תוך כדי המלחמה, בעת שקטאר היא התומכת והמממנת של חמאס.
בתנועה ציטטו ממכתב היועמ"שית לנתניהו לפיו לא ניתן לפתוח בהליך הדחתו של בר עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית העומדת ביסוד החלטתו ואפשרותו של נתניהו לעסוק בנושא בעת הזו, זאת "בשל רגישותו יוצאת הדופן של העניין, תקדימיותו, החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".
שלושת שופטי בג"ץ נעם סולברג, גילה כנפי שטייניץ ורות רונן, כתבו היום בפסק דינם כי מדובר ב"עצירה מוקדמת" מאחר שהיא הוגשה עוד "בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין". לדברי השופטים, "זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה, ולא לפניה".
השופטים כתבו כי הממשלה היא הגוף המוסמך לקבל החלטה בעניין, וכי בישיבת הממשלה שתתכנס לצורך דיון בסוגיה, "תוכל היועצת המשפטית לממשלה לפרוש לפני חברי הממשלה את מכלול השיקולים המשפטיים הדרושים לשם קבלת החלטתם, ואין זה מן הנמנע שלאחר שתישמע עמדתה – לא תתקבל החלטה, או שתתקבל החלטה אחרת. מכל מקום, על העותרים להמתין לקבלת החלטה סופית של הממשלה, היא הגורם המוסמך, ורק לאחר מכן תוכל להיפתח לפניהם הדרך להעמדת ההחלטה לביקורת שיפוטית".
השופטים הבהירו בסוף פסק הדין כי "אין באמור משום הבעת עמדה כלשהי לגבי טענות העותרים לגופן, ואין בו כדי לפגוע בזכותם לשוב ולפנות לבית משפט זה לכשתתקבל החלטה".
