נימוק תמוה של משרד האנרגיה לביטול מכרז לחיפוש גז: פוטנציאל נמוך לגילוי
המדינה ביטלה לאחרונה הליך תחרותי לחיפוש גז בים, שאליו ניגשו אנרג'יאן, ושברון עם ניו־מד אנרג'י. במכתב ששלחה אנרג'יאן היא טוענת כי לא ניתן לבטל ההליך וכי "אם הביטול בכלל אפשרי, עורך ההליך נדרש להצביע על שינוי מהותי וקיצוני בנסיבות העניין"
הסיבה לביטול המכרז לחיפוש גז בים בשטח המכונה בלוק 72, שאליו ניגשו אנרג'יאן, ושברון עם ניו מד אנרג'י, היא פוטנציאל נמוך לגילוי גז באזור זה – כך עולה ממכתב ששלח לפני כשבועים עו"ד אבי ליכט ממשרד מיתר בשם חברת אנרג'יאן למשרד האנרגיה, והגיע לידי כלכליסט.
תליית ביטול המכרז בפוטנציאל נמוך למציאת גז היא טיעון בעייתי, שכן אף שעלות קידוח חיפוש גז בים יכולה לנוע בין 25 ל־100 מיליון דולר, הסיכון הוא על החברות. כלומר, במידה שאחת החברות רוצה לבצע חיפוש בהתאם להערכותיה, ובמשרד האנרגיה תומכים כמדיניות בהרחבת רישיונות חיפוש הגז, לא ברור מדוע בחרו שם לבטל את המכרז.
ההחלטה המפתיעה לבטל את המכרז, שיצא לדרך ב־2020, נחשפה בסוף מרץ בכלכליסט. ההחלטה מנוגדת לעמדה הרשמית של משרד האנרגיה שלפיה יש לעודד גילוי מאגרי גז חדשים. עמדה זו אף גובתה לאחרונה, עם פרסום מסקנות הביניים של הוועדה הבין־משרדית בראשות מנכ"ל המשרד יוסי דיין לבחינת מדיניות התחרות ויצוא הגז הטבעי, שבהן צוינה בכמהר הזדמנויות החשיבות של מציאת מאגרי גז חדשים לביטחון האנרגטי של ישראל ולהורדת מחירים בשוק הישראלי.
השיקול העיקרי: המענק
להליך התחרותי בבלוק 72 הוגשו שתי הצעות: אחת של חברת אנרג'יאן המחזיקה במאגר כריש (המכיל כ־100 BCM), ואחרת – של שברון וניו־מד אנרג'י. בחופי ישראל יש שלושה מאגרי גז: כריש (100 BCM), לווייתן (600 BCM) ותמר (300 BCM). ניו־מד מחזיקה ב־45% ממאגר לווייתן. שברון מחזיקה ב־40% מלווייתן ו־25% מתמר. הזכייה בהליך התחרותי מתבססת על שני שיקולים: מענק החתימה שהחברות משלמות למדינה (70%) ותוכנית העבודה לפיתוח המאגר.
עו"ד ליכט טען בתגובה כי "על מנת להצדיק את ביטולו של ההליך, בשלב כה מאוחר שלו, ואם הדבר בכלל אפשרי (ולא הוא) – עורך ההליך נדרש להצביע על שינוי מהותי וקיצוני בנסיבות העניין, שינוי נסיבות שיש בו כדי לגבור על הנזק והפגיעה העצומים הכרוכים בביטול ההליך – נזק למשתתפים בהליך ונזק לאינטרס הציבורי בכללותו".
הקירבה ללבנון הקשתה
עוד ראוי לציין שבעשור האחרון בוצעו בישראל שני קידוחים לחיפוש גז בלבד (שניהם על ידי אנרג'יאן) אף על פי שהיו כבר ארבעה הליכים תחרותיים, שבשלושה מהם זכו שתי קבוצות. ההליך השלישי היה ב־2020 וכלל את "בלוק 72". הבלוק נמצא בסמוך לגבול הימי עם לבנון ויצא להליך תחרותי ב־2020, אך הכוונה לחפש גז באזור היתה קיימת עוד הרבה לפני כן. ב־2009 קבוצה של נובל אנרג'י (שנרכשה על ידי שברון) ודלק קידוחים (ששינתה את שמה לניו מד אנרג'י) קיבלה רישיון חיפוש בשטח אלון D, שחופף ברובו לבלוק 72.
הקבוצה לא ביצעה קידוח במשך שנים, ובמשרד האנרגיה האריכו לה את הרישיון עד 2020 – בין היתר בשל הקירבה של השטח לגבול הימי עם לבנון, שהקשתה על קידום החיפושים באזור. ב־2020 הפקיעה המדינה את הרישיון מהקבוצה ויצאה להליך מכרזי, זה שבוטל במרץ האחרון.
אף שהקבוצה של ניו־מד אנרג'י ושברון הציעה מענק חתימה גבוה יותר, המליצה ועדת הריכוזיות שלא להעניק את הרישיון לקבוצה. להמלצה הצטרפה גם רשות התחרות. על פי המכתב ששלח ליכט, "ביום 10.1.2021 השיבה ועדת הריכוזיות בחוות דעת מפורטת ומנומקת אשר כללה שורה ארוכה של קביעות ברורות, המגלמות חששות תחרותיים כבדים אם הרישיון יוקצה לניו־מד וכן חששות בנוגע להשפעה המשקית המצטברת. לעומת זאת, נקבע כי זכייתה של אנרג'יאן ברישיון עשויה להביא 'תועלת צרכנית משמעותית' ולחולל תחרות בשוק הגז הטבעי. בהתאם לכך, המלצת ועדת הריכוזיות היתה ברורה וחד־משמעית: 'המלצתנו היא למנוע את זכייתה של דלק ולאפשר את הזכייה של אנרג'יאן משיקולי ריכוזיות כלל־משקית'".
בנוסף כתב ליכט שגם הקרבה ללבנון אינה מצדיקה את ביטול ההליך: "מדובר בטענה שגויה שבנסיבות הנוכחיות, לא על הממונה לשקול. חתימת ההסכם עם לבנון והשלכותיה לא יכולות להצדיק את ביטול ההליך, שכן הרגישות האזורית והמחלוקת עם לבנון היו ידועות כבר במועד פרסום ההליך. עובדה זו שוקפה במסמכי ההליך, היתה ידועה למציעים פוטנציאליים ו'תומחרה' בהצעות שהוגשו בהליך".
ממשרד האנרגיה נמסר: "כפי שנכתב בהודעת משרד האנרגיה מ־27 במרץ, הממונה על ענייני הנפט במשרד, חן בר־יוסף, הודיע לחברות המשתתפות בהליך התחרותי לחיפושי גז טבעי על שטח בלוק 72 על החלטתו לבטל את ההליך, בהתאם לאפשרות העומדת לרשות המשרד כחלק מההליך. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מכלול הנסיבות, לרבות שיקולים מקצועיים וגיאופוליטיים, ובהתייעצות עם הגורמים הרלבנטיים".
