סגור
שי אהרונוביץ' סמנכ"ל רשות המסים
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' (צילום: שלומי יוסף)

פרשנות
אבסורד בשירות החוק: הבנק ציבורי, הרשות ממשלתית, ההסדר חסוי

בנק הפועלים, שנקנס ב־900 מיליון דולר בארה"ב על סיוע להעלמות מס, הגיע להסדר חסוי עם רשות המסים לאחר שביקש להכיר בחלק מהקנס כהוצאה. באיזה הסדר מדובר ומהן ההשלכות שלו על קופת המדינה? ברשות המסים מסרבים להתייחס

בסוף 2023 חתמו רשות המסים ובנק הפועלים חתמו על הסדר סודי לגבי בקשת הבנק לקזז מתשלומי המס שלו בישראל חלק מקנס של 900 מיליון דולר ששילם בארה"ב ב־2020 בעקבות מעורבתו בסיוע להעלמות מס של אזרחים אמריקאים. כך מתברר מהדוח השנתי של הבנק.
לבנק הפועלים קדם מזרחי טפחות שביקש לקזז כהוצאות 10% מהקנס ששילם בפרשה זו ושעמד על 165 מיליון דולר. אם להסתמך על התקדים הזה הרי שבנק הפועלים דרש להכיר בסכום של כ־90 מיליון דולר (כ־330 מיליון שקל) כהוצאות לצורכי מס.
בדו"ח של הבנק לשנת 2023, שנמתח על פני 391 עמודים, הוא הקדיש לכך שורה בודדת שבה נכתב כי "הבנק הגיע להסכם בגין שומות מס חלקיות לשנת 2020". אלא שמאחורי השורה הקצרה הזאת מסתתר סיפור בעל עניין ציבורי רב: זוהי שנת המס שבגינה דיווח בעבר הבנק כי יבקש לקזז תשלומים "הקשורים בחקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים". כלומר, הבנק מבקש מרשות המסים להעביר חלק מהקנס מהגב שלו לגב של המדינה, באמצעות קיזוזם כהוצאות מתשלומי המס שלו.
ברשות המסים ובבנק הפועלים סירבו להגיב לשאלות "כלכליסט" לגבי תוכן ההסכם ופרטיו. מרשות המסים נמסר: "לא ניתן להתייחס לפרטים המבוקשים בשל חובת הסודיות הקבועה בדיני המס". מבנק הפועלים נמסר: "הבנק פועל לפי כל חוק ודין ולפי כללי המס החלים עליו, אך לא יתייחס לפרטים". גם בקשות לקבלת פרטים, שהתנועה לחופש המידע הגישה לרשות המסים ורשות ני"ע, לאור העובדה שהפועלים היא חברה בורסאית, נדחו.
מנקודת המבט של משלמי המסים מדובר במצב בלתי הגיוני בעליל. הציבור זקוק למידע על מנת לפקח על טיב ההחלטות של מוסדות השלטון אל מול האינטרס הציבורי. האם ניתן לטעון שאין זה עניינו של הציבור לדעת, ככל שהדבר הוחלט, כמה יש לאפשר לבנק הפועלים להפיל על קופת המדינה כהוצאות בגין תשלומים בקשר לעבירות שביצע בארה"ב? הרי כל שקל שנגרע מתשלומי המס הוא שקל פחות מקופת המדינה שיצטרך להגיע מכיסם של האזרחים לממן את הצבא, התשתיות, החינוך ועוד. האין זו זכותו של הציבור לדעת ולוודא שההליך נעשה בהגינות וביושר לפי כל הכללים, ואם קוזז אז למה ובאיזה סכומים?
החוק עומד לצד הרשויות. פקודת מס הכנסה קובעת ככלל שהליכי שומה יהיו סודיים, מתוך עקרון הגיוני שאדם "מתפשט" מול הרשויות מפרטיותו בשלל נושאים, לא רק כספיים, על מנת לקבוע מה מס האמת שעליו לשלם. כלל זה חל גם על חברות. אלא שהמקרה של בנק הפועלים מדגים שיש מקרים חריגים ויוצאים מהכלל שמביאים את הקבוע בפקודה למחוזות האבסורד. ראשית, בנק הפועלים הוא חברה הנסחרת בבורסה, מה שאמור להביא אותה לשקיפות מקסימלית מול אזרחי ישראל משלמי המסים. הדיווח הלקוני והחלקי לא מאפשר אפילו למומחי מס – לא כל שכן למשקיע הסביר – להבין כמה מס שילם הבנק ומה הסכום שקוזז.
שנית, לפי הפסיקה של בתי המשפט, בנק הוא גוף "מעין־ציבורי". אם כללי שקיפות מקסימליים חלים על גופים ציבוריים יש להחילם גם על בנקים, כל עוד הדבר אינו פוגע בעסקיהם. האם החלטה "להפיל" הוצאות בקשר לחקירה פלילית מחוץ לישראל על גבו של משלם המסים תפגע בעסקי הבנק? האם תפגע בפרטיותו של נישום? קשה לראות איך. החלטה כזאת תגרור לכל היותר ביקורת ציבורית על הבנק ובעיקר על רשות המסים. זו מחזיקה את המסך שמסתיר את הדיל ובכך מונעת אפשרות לפיקוח ציבורי אפקטיבי עליה ועל החלטותיה.
זכותו של הציבור לדעת מהן ההשלכות על קופת המדינה של תשלומי העתק שבנק הפועלים שילם כדי לחמוק מהעמדה לדין בארה"ב, אבל המידע הזה יישאר בינתיים באפלה.