האם הסכסוך בקשמיר יכול לפתוח דלתות לתעשיה הביטחונית בארץ?
העימות הצבאי שהחל אתמול בין הודו לפקיסטן בעקבות מבצע נרחב של צבא הודו נגד מה שהוגדר כ"תשתיות טרור" בפקיסטן, הוא תזכורת נוספת למורכבות האסטרטגית בדרום אסיה. עבור ישראל, המצב הנפיץ הזה עשוי להוות הזדמנות עסקית משמעותית, אך גם כרוך באתגרים לא מבוטלים, בעיקר בשל הסיכון להידרדרות למלחמה נרחבת.
הודו, אחת מיבואניות הנשק הגדולות בעולם, היא שותפה אסטרטגית חשובה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. בעשור האחרון, הודו השקיעה מיליארדי דולרים בבניית ארסנל מתקדם הכולל מערכות הגנה אוויריות, טילים מדויקים, חימושים "משוטטים" ומטוסים ללא טייס, שפותחו בשיתוף פעולה עם החברות הישראליות. תעשיות אלו, שנדרשו ליישר קו עם מדיניות "Make in India" של ממשלת מודי, בנו מפעלים ויצרו משרות מקומיות, ובכך הבטיחו את נוכחותן בשוק ההודי לאורך זמן.
לצד היתרון הכלכלי, השותפות הזו מספקת גם יתרון אסטרטגי. במהלך הלחימה של ישראל בחמאס באוקטובר, כשמדינות רבות בעולם הקשו על ייצוא מערכות נשק וחומרי גלם לישראל, הודו התייצבה לצדה והמשיכה לספק לה ציוד צבאי קריטי, מה שהמחיש את חשיבות היחסים בין המדינות בתקופות של משבר.
עם זאת, יש להכיר בכך שהמשך ההסלמה בין הודו לפקיסטן עלול להפוך את ההזדמנות הזו למורכבת יותר. הסלמה למלחמה נרחבת עלולה ליצור אי-ודאות פוליטית וכלכלית בשוק ההודי, שהינו שוק מרכזי עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות. מצב כזה עלול להוביל לעיכובים בפרויקטים, שינוי בסדרי עדיפויות התקציביים של ממשלת הודו, ואפילו להטלת מגבלות רגולטוריות חדשות כחלק מניסיון לשמר את העצמאות הביטחונית של המדינה.
בנוסף, אני סבור כי דרישתה המתמשכת של הודו להעברת ידע טכנולוגי והקמת מפעלים משותפים בתחומה מגבילה את היכולת של החברות הישראליות לשמור על יתרונן הטכנולוגי. מדיניות זו נועדה להקטין את תלות הודו ביצרני נשק זרים ולחזק את התעשיות המקומיות שלה, מה שעלול להקשות על ישראלים להחזיק בעמדות מפתח בשוק הזה בטווח הארוך.
נכון, עוד מוקדם לדעת להיכן תנשוב הרוח, אולם על אף הסיכונים, אני מאמין כי המשך המתיחות עשוי להניב הזדמנויות חדשות לחברות הביטחוניות הישראליות. במצבים כאלה, הודו נוטה להאיץ את תהליכי הרכש הביטחוני, לחדש מלאים ולחזק את יכולות ההגנה שלה, מה שמייצר פוטנציאל להזמנות חדשות ועסקאות ארוכות טווח. עם זאת, כדי למנף את ההזדמנות הזו, התעשיות הישראליות יידרשו להפגין גמישות אסטרטגית, להעמיק את שיתופי הפעולה המקומיים ולשמור על יתרון טכנולוגי, גם כשמשמעות הדבר היא ויתור על שליטה מלאה בשרשרת האספקה.
למרות הסיכונים שבהסלמה, השותפות הביטחונית בין ישראל להודו נותרת חזקה ויציבה. כל עוד תעשיות הביטחוניות הישראליות ימשיכו להיערך נכון ולבנות על יחסים עמוקים עם השותפים בהודו, הן עשויות למצוא כאן לא רק שוק יציב, אלא גם הזדמנות לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.
מתן רבין הוא מנכ"ל סולרום
