ארוכה הדרך לשיקום: רק 8% מתושבי מטולה חזרו, 48% מכלל הצפון
ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, שעתר לבג"ץ בדרישה להחריג את היישוב ממתווה החזרה לצפון, אומר כי עדיין עומדים בפני התושבים תהליכי שיקום ארוכים. הדיון בבג"ץ יתקיים רק בעוד שבועיים. עד סוף השבוע חזרו לצפון רק כ־24 אלף איש
המסרים האופטימיים שמפזרת המינהלת לשיקום הצפון על "האצה משמעותית בקצב החזרה של תושבים" מסווים קשיים רבים שעדיין זועקים מן השטח, אחרי לחימה ממושכת שזרעה ביישובים רבים הרס חסר תקדים לבתים, מבני ציבור ותשתיות. לפני כחודש המועצה המקומית מטולה עתרה לבג"ץ נגד מתווה החזרה של התושבים וביקשה להחריג את המושבה ממנו בנימוק שכ־70% מהבתים ומבני הציבור בה נפגעו מירי של חזבאללה. רק אתמול התבשרה המועצה כי בג"ץ ידון בעתירה בסוף החודש. לטענת המועצה, ההרס הנרחב בבתי המושבה לא מאפשר לרוב התושבים לשוב אליה. לראיה, מתחילת החודש שבו למטולה רק 8% מהתושבים.
פניות שעשה בימים האחרונים ראש מועצת מטולה דוד אזולאי לרמטכ"ל החדש אייל זמיר ולראש הממשלה בנימין נתניהו חושפות את עומק המשבר שבו נתונה המושבה. "מטולה עדיין לא בטוחה. לא גובשה תוכנית הגנה על היישוב, לא הופקו לקחים מהמלחמה ולא בוצעו תחקירים על אירועי הצפון", כתב אזולאי.
מאז תחילת הפסקת האש בצפון צה"ל מנסה לשמר מדיניות של גישה תקיפה בדרום לבנון, תוך פגיעה בחוליות חזבאללה במטרה למנוע מארגון הטרור להתבסס מחדש סמוך ליישובים הישראליים. עם זאת, הלוויות המוניות של פעילי חזבאללה שמתקיימות בשבועות האחרונים בכפרים שבדרום לבנון נראות היטב מצדו הישראלי של הגבול. כך גם דגלי חזבאללה שמונפים במהלכן. "נראה שאנחנו שוב במדיניות של הכלה", אמר אזולאי לכלכליסט.
לדבריו, התעקשות המדינה להשיב את תושבי מטולה לבתיהם חרף הנזק הנרחב ותחושת הביטחון הרופפת היא "החלטה בלתי מקצועית שהתקבלה משיקולים שגויים, משוללת היגיון ופוגעת בתושבים".
בשבוע שעבר בג"ץ דחה עתירה שהגישה עיריית קריית שמונה שביקשה אף היא להחריג אותה ממתווה החזרה של הממשלה. הטיעונים של העירייה התבססו על הכשירות של מערכת החינוך לקלוט את תלמידי העיר בשל נזקים שנגרמו לבתי ספר ולמוסדות חינוך כמו גם מחסור במורים ובצוותים מקצועיים. מחוז צפון במשרד החינוך השיב לבג"ץ כי הקצה משאבים ניכרים לשיפוץ בתי הספר ורוב המורים שבו אל העיר, כך שאין סיבה להיעתר לבקשת העירייה.
למטולה יש טיעונים אחרים שלא עוסקים רק בכשירות של מערכת החינוך אלא בשאלה אם יש להם בכלל לאן לחזור. "מטולה היא היישוב ההרוס ביותר במלחמה הזאת. לא רק שאין פתרונות חינוך במטולה, גם אי אפשר לחזור לשם. גם אם בית נפגע קל זה לא אומר שאפשר לגור בו", אמר בבג"ץ עו"ד עופר צור שמייצג את מועצת מטולה.
לדברי אזולאי, קצב עריכת השמאות של הנזקים הרבים בבתי המושבה איטי מאוד, וכך גם קצב זרימת המקדמות שבעזרתן תושבים יכולים להתחיל בשיפוץ. "עד כה רק 20% מהמשפחות שבתיהן נפגעו קיבלו מקדמות של עד 30% על חשבון הפיצוי. כלל הנזק למבנים במטולה צפוי להסתכם בכחצי מיליארד שקל. זה היישוב ההרוס ביותר במלחמה. מינינו פרויקטור וצוות שמייצג את התושבים מול מס רכוש ועדיין עומדים לפנינו תהליכים ארוכים מאוד עד שנקבל כסף", אמר.
במינהלת תנופה לשיקום הצפון טוענים כי עד סוף השבוע האחרון שבו לבתיהם כ־24 אלף איש, שהם 48% מכלל המפונים, ובתי הספר בצפון נמצאים בתפוסה של 67%. בבתי מלון עדיין משוכנים 4,900 מפונים וביישובים ברחבי הארץ עוד כ־28 אלף. על פי הערכות, מפונים שטרם שבו לבתיהם עד כה כדי ליהנות ממענקי שיבה מוגדלים יעשו זאת עם סיום שנת הלימודים. התושבים יכולים לבקש גם מענקי עזובה (10,000 שקל למבוגר ו־5,000 שקל לילד) המיועדים לשיפוצים קטנים בבתים בעקבות נטישתם למשך כשנה וחצי, רכש של ציוד חשמלי חדש שניזוק וחידוש ריהוט.
לפי נתוני רשות המסים, מ־7 באוקטובר הוגשו כ־17.5 אלף תביעות על נזקים למבנים ביישובי הצפון. במטולה הוגשה 551 תביעות על נזק למבנים מתוך כ־650 בתי אב במושבה. 411 מהתביעות הן על נזקים קלים, כמו פגיעות ברעפים, זגוגיות או נזק שנגרם בשל שהיית חיילים במושבה. ברשות המסים אמרו לכלכליסט כי בכ־450 מקרים שולמה מקדמה או שולם כבר הסכום המלא בהתאם לקצב ההתקדמות של עבודות השיקום. עד כה שולמו לשיקום נזקים בצפון כ־411 מיליון שקל, מהם 32 מיליון שקל במטולה.
