כך מסבך ההסדר המינהלי של רון אילון את שאול אלוביץ'
ההסדר שעליו חתם בשבוע שעבר מנכ"ל yes לשעבר, שבמסגרתו הודה כי העלה את תזרים המזומנים של החברה בהנחיית יו"ר הקבוצה, פוגע באמינות של אלוביץ' שהתפתל בחקירה ואמר כי אינו זוכר הנחיה כזו
ההסדר המינהלי שעליו חתם בשבוע שעבר מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון, אשר הביא לסיום התיק הפלילי נגדו בפרשת המרמה בבזק, עשוי לסבך את הנאשם המרכזי בפרשה, שאול אלוביץ' - מי שהיה בתקופה הרלבנטית בעל השליטה ויו"ר בזק ו־yes במקביל.
במוקד האישום נמצאת עסקת הרכישה של yes על ידי בזק ב־2015, תמורת כ־1.8 מיליארד שקל, וליתר דיוק החלק בה שנוגע ל"תמורה המותנת". כלומר חלק התשלום שתלוי בביצועים עסקיים של yes — תזרים המזומנים החופשי — שהיה יכול להגיע לעד 170 מיליון שקל. במסגרת החלק העובדתי של ההסדר, שבו נקבע כי אילון ישלם 180 אלף שקל לקופת המדינה, נכתב כי "במהלך 2016 הנחה אלוביץ' את אילון, מנכ"ל yes, לפעול להעלאת תזרים המזומנים החופשי של yes במהלך 2016 לסכום של כ־420 מיליון שקל".
העלאת התזרים, כך טוענת הפרקליטות בכתב האישום בפרשה, סייעה לאלוביץ' לקבל מקופת בזק כ־60 מיליון שקל, מקדמה ל־2016 על חשבון מכירת מניותיו ב־yes לבזק. כ־53 מיליון שקל מתוך המקדמה שימשו אותו לצורך פירעון הלוואות וצרכים שוטפים של החברות הפרטיות שבבעלותו.
ההנחיה לכאורה לטפל בתזרים והטיפול בפועל, לטענת המדינה, פגעו במשקיעי בזק בכך שגרמו לה לשלם לאלוביץ' כספים שלא הגיעו לו. טענה זאת עומדת בבסיס עבירות קבלה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות שבהן מואשם אלוביץ.
אלוביץ' טען בחקירותיו ברשות ני"ע כי הוא לא זוכר שהנחה את אילון לעלות את התזרים. כאשר נשאל בחקירותיו מדוע אילון עשה את זה, אמר אלוביץ' כי לאילון היה אינטרס בתזרים גבוה גם כדי להגיע ליעד הבונוסים שלו. אלא שכעת אילון, חוזר ומקבע בהסדר את טענתו כי הונחה גם הונחה על ידי אלוביץ' לטפל בתזרים.
אילון צפוי להיות מוזמן על ידי הפרקליטות להעיד על כך בהמשך פרשת התביעה. דבר שהיא לא יכלה לעשות כל עוד היה נאשם שלא יכול להעיד נגד שותפו לכאורה לדבר עבירה, על מנת שלא יפיל עליו אחריות.
מה תנסה הפרקליטות להוציא מאילון? ראיות לכוונה מרמתית, גם אם מעורבת (עסקית ופלילית), של אלוביץ'. "מתוקף תפקידו כמנכ"ל yes, הונחה אילון באופן שיגרתי על ידי דירקטוריון yes ושאול אלוביץ', יו"ר הדירקטוריון, ונהג לקיים פגישות עבודה עם אלוביץ' ולקבל ממנו הנחיות", נכתב בחלק העובדתי שבו הודה אילון.
כאן מסייג ההסדר, ומקבל במלואה את טענת אילון. "חברת yes נהגה לאורך השנים, כחלק ממדיניות ניהול תזרים המזומנים למטרותיה, לדחות תשלומים לספקים". כלומר שגם אם נעשה טיפול בתזרים, מדובר בהתנהלות עסקית קבועה וידועה של yes כמו כל תאגיד עסקי.
בהמשך נכתב כי: "במועד מסוים במהלך 2016, שהצדדים חלוקים לגביו, הנחה אלוביץ' את אילון לפעול להעלאת תזרים המזומנים החופשי של yes ל־2016, בניסיון להגיע בסוף השנה לכ־420 מיליון שקל (מעל היעד שזיכה, לפי מבנה עסקת בזק־yes, את אלוביץ' בקבלת מקדמות, ת.ג)".
בהסדר צוין כי: "אילון היה מודע לכך שלצד האינטרס של אלוביץ' כיו"ר yes בהגדלת תזרים המזומנים החופשי לטובת yes ולטובת קבוצת בזק, לאלוביץ' היה עניין אישי בהגדלת תזרים המזומנים החופשי. זאת כאשר להבנת אילון, על בסיס ההסכם, תזרים המזומנים החופשי של yes, אמור היה להיבדק על ידי הצדדים לעסקה, בהתאם להסכם ביניהם ולתנאיו".
כלומר, אילון צפוי להעיד שלא ראה כל בעיה בהנחיות לדחות תשלומים לספקים, ובכך להשפיע על התזרים, בין היתר כי ידע שבהמשך הדבר ייבדק על ידי גורמי המקצוע כגון רואי החשבון שיאשרו את התזרים.
על פי ההסדר אילון מודה כי בהמשך להנחיות אלוביץ' הוא "הנחה את הכפופים לו ב־yes לנסות להשיא את תזרים המזומנים החופשי של yes. אילון עדכן את אלוביץ' בכך". החלק העובדתי מסתיים במילים: "לעמדת התובעת העובדות שבהן מודה אילון מגבשות עבירה של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד, ואילו אילון כופר בכך".
למקרא ההסדר קשה להתנתק מכך שאילון יצא שרוט כהגון מההליך. ההסדר המינהלי מגיע כמעט 5 שנים אחרי שהוגש כתב האישום, שממנו הוא יוצא כעת ללא הרשעה פלילית. האם הפרקליטות הייתה יכולה לייתר את העלאתו על גלגל העינויים הפלילי, ולהגיע להסדר כזה מזמן? בפרקליטות מסרו בתגובה כי חתמו על ההסדר "לאחר בחינה מחודשת של מכלול הנסיבות הנוגע לאילון, ובין היתר להתפתחויות ראייתיות במשפט הרלבנטיות אליו".
מהתיק עולה בהחלט שעורכות הדין של אילון, איריס ניב־סבאג ודפנה שטינברג, הציגו ראיות טובות שדחפו את הפרקליטות לקבל את ההחלטה. למשל שדחיית תשלומים לספקים היא דבר שבשגרה בכל עסק. כמו כן שאם יש בעיה, היא במבנה העסקה מראש. לא בביצוע שלה שלפחות מצדו של אילון אינו פלילי. שהרי ניגוד העניינים של אלוביץ' לא היה ידוע רק לאילון, הוא היה על השולחן וידוע לכולם.
אז מה בכל זאת מסבך בהסדר של אילון את אלוביץ'? ראשית האמינות. אם הכל היה בסדר, ולאלוביץ' היה מותר להנחות את אילון, מדוע הוא התפתל בחקירה ואמר שלא זוכר שהנחה? שנית, ההודאה בעיני משקיע רגיל בבזק. החברה הרי, לאור המעשים, שילמה לאלוביץ' 60 מיליון שקל שלכאורה לא הגיעו לו. כסף שמעולם לא חזר לבזק חרף המנגנון שהיה אמור לאזן את הדברים בהמשך - שהרי יורוקום של אלוביץ' קרסה. המשמעות: תרגיל חשבונאי, גם אם אינו פלילי, גרם בפועל להוצאת כסף חי מקופת החברה, שלא יחזור, אך זה כבר עניין לפחות לתביעות אזרחיות שממתינות לסיום ההליך הפלילי.
אבל גם לטענה הזאת ייתכן שיהיו תשובות טובות מצד עוה"ד של אלוביץ', אלון רון ואיילת שלם. בדיונים בתיק כבר עלתה הטענה ש"להרים" את התזרים היה טוב לא רק ל־yes, ששווייה עולה, אלא גם לבזק. שהרי תזרים גבוה בעולם האמת יסיע לבזק לקבל אשראים מבנקים, על בסיס ביצועי החברה־הבת. ובנוסף, כך לפי חוות דעת שהוצגה לדירקטורים בבזק, התרומה של תזרים גבוה עולה על ההוצאה. זאת משום שלכאורה שווי הנכס עולה.
מדובר בטענות כבדות משקל. ובסוף צריך לזכור גם שמדובר בתיק פלילי, כך שידה של השופטת, מיכל אגמון־גונן, על ההדק ההרשעה גם לא תהיה קלה. זה תיק שבו צריך להוכיח כוונה וניסיון לרמות את מוסדות החברה כדי לקבל את הכסף, ברף וודאות גבוה — מעבר לספק סביר. האם ההנחיה שנתן אלוביץ' לאילון תסייע בסוף לתביעה להוכיח את זה? ימים יעידו.
