פרשנות
בים המלח הוקמה מדינת כיל לנגד עיניו של רגולטור רדום
למפעלי ים המלח הוענקה בעלות על שטחים עצומים, שבהם נכסי טבע נדירים. במקום להגן עליהם, הרגולטורים העלימו עין מהקמת תשתיות מזהמות גדולות ומפעילות תעשייתית שמשאירה פצעי ענק בטבע. אם הציבור לא יתעורר, הוא ייאלץ להסביר לילדיו מדוע במקום טבע הותיר להם חורבן
המסמך הקשה שמפרסם מבקר המדינה מראה כיצד שורה של שרים ורגולטורים הפקירו את האינטרסים הכלכליים של אזרחי ישראל ובכך צ׳יפרו את מפעלי ים המלח של עידן עופר במיליוני שקלים מדי שנה, שהיו יכולים להיכנס לקופת המדינה. ובאותה נשימה, הם גם מפקירים שטחי טבע עצומים שנגזר עליהם לשקוע בזיהום ובהרס תעשייתי.
למפעלי ים המלח הוענקה בעלות על שטחים עצומים, שבהם נכסי טבע נדירים - צמחים, בעלי חיים ונוף מרהיב. במקום להגן על כל אלו, הרגולטורים העלימו עין מהקמת תשתיות מזהמות גדולות ומפעילות תעשייתית שמשאירה פצעי ענק בטבע. מאות תשתיות צמחו בשטח הזיכיון ולא בתחומי המפעל המצומצמים, ולכן לא נדרשו לרישיון והיתרים. החברה שרווחיה נשענים על הפקת משאבים חולשת על שטח פי 11 יותר גדול מתל אביב, אבל רק 0.3% ממנו מפוקח וגם זה ברמה לא מספקת.
אף אחד מהמשרדים השותפים להפקרה לא הופתע מהדו"ח המשרטט דמות של רגולטור פסיבי, רדום וחלש. חלקם אף מגינים על התנהלותם באופן מדאיג. דיבורים לאורך השנים על "משילות בנגב" מסתכמים בכך שהמדינה מיוזמתה הפכה שטחי ענק לארץ מופקרת, מדינת כיל. והציבור? אם הוא לא יתעורר וידרוש מאלו שהפקיד על נכסיו דין וחשבון, ייאלץ להסביר לילדיו מדוע במקום טבע הותיר להם חורבן. תירוץ מגוחך כמו ״הם שילמו מסים וסיפקו תעסוקה״ לא יספיק.
