אם הכל יעבוד לפי התכנון שלו ושל גוש המפלגות שמתנגד להמשך שלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נראה שליו"ר הדמוקרטים יאיר גולן יהיה תפקיד משמעותי בממשלה הבאה.
גולן הוא אדם שהוכיח את אומץ לבו במשך שנים. בצנחנים הוא בנה לעצמו שם של לוחם שלא חושש להסתער בראש חייליו ושל קצין שמפעיל אמצעים אגרסיביים בכל זירה בה שירת; כשהיה סגן רמטכ"ל לא היסס לשאת ביום השואה ב־2016 את "נאום התהליכים" המפורסם, שבו השווה את הקצנת החברה הישראלית להקצנה שהובילה לעליית הנאצים לשלטון, ובכך איבד את הסיכוי להתמנות למפקד הצבא. ב־7 באוקטובר, בהיותו אזרח, הוא נכנס לטויוטה יאריס הפרטית שלו, ירד לעוטף עזה שורץ המחבלים, והציל אזרחים; ולאחרונה — באקט שלא נומק ושעלה לו בביקורת רבה מתוך הבייס שלו — הפר הבטחה מפורשת שנתן לעינב צנגאוקר ולא שריין אותה לרשימת הדמוקרטים לכנסת הבאה. גם לכך דרוש אומץ.
הידיעה ששמאלן כמו גולן דהר ב־7 באוקטובר לתוך התופת עם סכין בין השיניים בזמן שראש הממשלה העדיף לדהור לחדר האיפור היא מה שמטריף קבוצה לא קטנה של ישראלים — כ־40% מהציבור על פי כמה סקרים — שמאמינים בתיאוריית הבגידה מבפנים שלכאורה קדמה לטבח 7 באוקטובר. הדיסוננס החד בין המציאות שהתגלתה להם באותו בוקר לבין התדמית שהתקבעה במוחם הוא מה שמזין את אופן החשיבה הקונספירטיבי שלהם. עם זאת, בקרב אלה שלא מאמינים לטענות, ובהם גם מתנגדים עיקשים לקו הפוליטי שמוביל גולן, מעטים מערערים על אומץ לבו ועל טוהר כוונותיו, ובכך כוחו.
ועדיין, כדי לאפשר למקבץ המפלגות האקלקטי המכונה “גוש השינוי” להחזיק בשלטון החדש, יו"ר הדמוקרטים יצטרך לגלות הרבה יותר מאומץ לב ולהראות שיש לו תבונה פוליטית, אחריות ויכולת להתפשר ולהתגמש. החובה להוכיח את כל זה מוטלת רק עליו.
